נ"ר נפש רוח בשלשה גווני אש - ואין אש הגיהנם שולטת בשומרו
תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 44 · דף מג ע"ב
לשון הזוהר
וּמַאי נֵ״ר נַפְשָׁא רוּחָא, נ' נַפְשָׁא ר' רוּחָא, לָקֳבֵל תְּלַת קִטְרִין אִלֵּין, אִינוּן תְּלַת גַּוָּונֵי אֶשָּׁא, אוּכְמָא חִוְורָא וּתְכֵלְתָּא, וּתְכֵלְתָּא אִיהוּ תְכֵלְתָּא דְּצִיצִית בְּגִין דְּאִיהוּ דוֹמֶה לְכָרְסַיָּא, דְמָאן דְּנָטִיר ׳נֵר יהו''ה נִשְׁמַת אָדָם׳ בְּאוֹרַיְיתָא, בְּפִקּוּדִין דַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, לָא שַׁלִּיט עֲלֵיהּ נוּרָא דְגֵיהִנָּם, וְדָא אִיהוּ כָּבֵד וּמָרָה וּטְחוֹל, כָּבֵד אֶשָּׁא סוּמְקָא, מָרָה אֶשָּׁא יְרוֹקָא, טְחוֹל אֶשָּׁא אוּכְמָא, יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד כְּלָלָא דְכֻלְּהוּ, תְּכֵלֶת חָשׁוּךְ. וְכַּד מִתְלַבְּשַׁת תַּמָּן נַפְשָׁא בְּחוֹבִין, אִיהִי אָמְרַת (שיר א ו) ׳אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת׳, שְׁחַרְחֹרֶת בְּקַדְרוּתָא דְבָנַי, בְּדוֹחֲקָא דִלְהוֹן, בְּקַדְרוּתָא וְלַיְצָנוּתָא דִטְּחוֹל, וְנִשְׁמָתָא אֲסִירָא בָּהּ בְּגָלוּתָא, ° וְדָא אִיהוּ ׳וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִירְתָּהּ׳ (משלי ל, כג), ° וּבְהַהוּא זִמְנָא טְחוֹל שׂוֹחֵק, וּלְזִמְנָא דְיֵיתֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא לְנַטְלָא נוּקְמָא מִטְּחוֹל דְּאִיהִי שִׁפְחָה, ׳יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק׳ (תהלים ב, ד), יִשְׂחָק אִיהוּ בְאִבּוּדָא דִלְהוֹן, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ׳וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה׳ (משלי יא, ו).
תרגום
ומהו 'נֵר'? נפש, רוח: נ' - נפש, ר' - רוח, כנגד שלושת הקשרים הללו, שהם שלושה גווני אש: שחור, לבן ותכלת, והתכלת היא תכלת הציצית, משום שהיא דומה לכיסא. שמי ששומר ' ׳נֵר יְהוָה נִשְׁמַת אָדָם׳ ' בתורה, במצוות עשה ולא תעשה, אין שולטת בו אש הגיהינום, וזהו כבד, מרה וטחול: כבד - אש אדומה, מרה - אש ירוקה, טחול - אש שחורה, יותרת הכבד - כלל כולם, תכלת חשוכה. וכשמתלבשת שם הנפש בעוונות, היא אומרת (שיר א ו) ' ׳אַל תִּרְאֻנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת׳ ' - שחרחורת בקדרות בני, בדוחק שלהם, בקדרות ולעג הטחול, והנשמה אסורה בו בגלות, וזהו ' ׳וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ׳ (משלי ל, כג) ', ובאותה שעה הטחול שוחק, ולעת שיבוא מלך המשיח ליטול נקמה מהטחול שהוא שפחה, ' ׳יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק׳ (תהלים ב, ד) ' - ישחק באובדם, כמו שנאמר ' ׳וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה׳ (משלי יא, ו) '.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ומאי נ״ר נפשא רוחא, נ' נפשא ר' רוחא, לקבל תלת קטרין אלין, אינון תלת גווני אשא, אוכמא חוורא ותכלתא, ותכלתא איהו תכלתא דציצית בגין דאיהו דומה לכרסיא, דמאן דנטיר ׳נר יהו'ה נשמת אדם׳ באורייתא, בפקודין דעשה ולא תעשה, לא שליט עליה נורא דגיהנם, ודא איהו כבד ומרה וטחול, כבד אשא סומקא, מרה אשא ירוקא, טחול אשא אוכמא, יותרת הכבד כללא דכלהו, תכלת חשוך. וכד מתלבשת תמן נפשא בחובין, איהי אמרת (שיר א ו) ׳אל תראוני שאני שחרחרת׳, שחרחרת בקדרותא דבני, בדוחקא דלהון, בקדרותא וליצנותא דטחול, ונשמתא אסירא בה בגלותא, ° ודא איהו ׳ושפחה כי תירש גבירתה׳ (משלי ל, כג), ° ובההוא זמנא טחול שוחק, ולזמנא דייתי מלכא משיחא לנטלא נוקמא מטחול דאיהי שפחה, ׳יושב בשמים ישחק׳ (תהלים ב, ד), ישחק איהו באבודא דלהון, כמה דאת אמר ׳ובאבד רשעים רנה׳ (משלי יא, ו).
התרגום: ומהו 'נר'? נפש, רוח: נ' - נפש, ר' - רוח, כנגד שלושת הקשרים הללו, שהם שלושה גווני אש: שחור, לבן ותכלת, והתכלת היא תכלת הציצית, משום שהיא דומה לכיסא. שמי ששומר ' ׳נר יהוה נשמת אדם׳ ' בתורה, במצוות עשה ולא תעשה, אין שולטת בו אש הגיהינום, וזהו כבד, מרה וטחול: כבד - אש אדומה, מרה - אש ירוקה, טחול - אש שחורה, יותרת הכבד - כלל כולם, תכלת חשוכה. וכשמתלבשת שם הנפש בעוונות, היא אומרת (שיר א ו) ' ׳אל תראני שאני שחרחרת׳ ' - שחרחורת בקדרות בני, בדוחק שלהם, בקדרות ולעג הטחול, והנשמה אסורה בו בגלות, וזהו ' ׳ושפחה כי תירש גברתה׳ (משלי ל, כג) ', ובאותה שעה הטחול שוחק, ולעת שיבוא מלך המשיח ליטול נקמה מהטחול שהוא שפחה, ' ׳יושב בשמים ישחק׳ (תהלים ב, ד) ' - ישחק באובדם, כמו שנאמר ' ׳ובאבד רשעים רנה׳ (משלי יא, ו) '.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: דאיהו ושפחה כו'. דטחול נקראת שפחה, כמו שאומר לקמן בכמה מקומות, והוא שהיא נבראת לשמש את הלב, בשמחה של מצוה, אבל בשחוק דליצנותא - ושפחה כי תירש, לשחוק כו' (קהלת ב ב, י יט) , וכן הגלות דאומות פלחי כוכביא שהן נבראין לשמש את הישרים…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: