ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 23: תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה › פיסקה 43 (מג ע"ב)

שני חדרי הלב - הנחש פיתה לכסיל שבשמאל ולב חכם לימינו

תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 43 · דף מג ע"ב

לשון הזוהר

[מג:] ° וְהָא תְּרֵי בָּתֵּי לִבָּא אִינוּן לְמָאן פַּתִּי מִנַּיְיהוּ, אֶלָּא הַהוּא דִשְׂמָאלָא דְאִתְּמַר בָּהּ (קהלת י, ב) לֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר ׳וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוְת׳ (שם ז, כו) (דף מג ע"ב) אֶת הָאִשָּׁה, ׳לֵב חָכָם לִימִינוֹ׳ דָא ׳אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ׳, עֲלָהּ אִתְּמַר ׳מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב׳ (משלי יח, כב), דְּאִיהִי יֵצֶר הַטּוֹב מַזָּלֵיהּ דְּבַר נַשׁ, ° עֲלָהּ אִתְּמַר ׳לְהָנִיחַ ° בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶיךָ׳ (יחזקאל מד, ל), ׳בִּרְכַּת יהו״ה הִיא תַּעֲשִׁיר׳, וַעֲלָהּ אִתְּמַר ׳רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ׳ (קהלת ט, ט). (בפסקאות הבאות ערכנו שינויי גירסא רבים ע"פ הגר"א) אִיהִי בְדִיּוֹקְנָא דִשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה כְּלִילָא מֵעֶשֶׂר, ° וְאִיהִי נֵר מִצְוָה, וְרוּחָא דְנָשִׁיב בָּהּ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל אִיהִי בְּכַנְפֵי רֵיאָה, וְדָא אִיהוּ ° וְתוֹרָה אוֹר, נֵר דְּנָהִיר בָּהּ דָּא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה נִשְׁמַת חַיִּים, דְּנָחֲתָא מִן מוֹחָא לְאַנְהָרָא לוֹן בְּלִבָּא. דְּנַפְשָׁא אִיהִי פְּתִילָה, רוּחָא דָא זֵיתָא, נִשְׁמָתָא ׳נֵר יהו''ה נִשְׁמַת אָדָם׳ (משלי ב, כז), דְּאִיהִי אוֹר נָהִיר בְּאוֹרַיְיתָא (דבכתב) וְנִשְׁמָתָא דְּאִיהִי נֵר נָהִיר בְּמִצְוָה, וּבְזִמְנִין דְּלָא נְהִירִין בְּהוּ אוֹר וְנֵר אִתְּמַר בְּנִשְמְתָא ׳אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת׳ (שיר א ו), ואִתְּמַר בָּאָדָם ׳אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת׳ (ישעיה נ, ג).

תרגום

[ מג: ] והרי שני חדרי הלב הם - למי מהם פיתה? אלא לאותו שבשמאל, שנאמר בו (קהלת י, ב) 'לֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ', ועליו נאמר ' ׳וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת׳ (שם ז, כו) ' (דף מג ע"ב) 'אֶת הָאִשָּׁה', ' ׳לֵב חָכָם לִימִינוֹ׳ ' - זו ' ׳אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ׳ ', עליה נאמר ' ׳מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב׳ (משלי יח, כב) ' - שהיא יצר הטוב, מזלו של אדם, עליה נאמר ' ׳לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ׳ (יחזקאל מד, ל) ' - ' ׳בִּרְכַּת יְהוָה הִיא תַעֲשִׁיר׳ ', ועליה נאמר ' ׳רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ׳ (קהלת ט, ט) '. (בפסקאות הבאות נערכו שינויי גרסה רבים על פי הגר"א) היא בדיוקן השכינה התחתונה, כלולה מעשר, והיא 'נר מצוה', והרוח הנושבת בה - תפארת ישראל - היא בכנפי הריאה, וזהו 'וְתוֹרָה אוֹר' - נר המאיר בה זו שכינה עליונה, נשמת חיים, היורדת מן המוח להאיר בהם בלב. שהנפש היא פתילה, הרוח היא השמן, הנשמה ' ׳נֵר יְהוָה נִשְׁמַת אָדָם׳ (משלי ב, כז) ' - שהיא אור המאיר בתורה (שבכתב), והנשמה שהיא נר מאיר במצוה, ובזמנים שאין מאירים בהם אור ונר, נאמר בנשמה ' ׳אַל תִּרְאֻנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת׳ ' (שיר א ו), ונאמר באדם ' ׳אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת׳ (ישעיה נ, ג) '.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [מג:] ° והא תרי בתי לבא אינון למאן פתי מנייהו, אלא ההוא דשמאלא דאתמר בה (קהלת י, ב) לב כסיל לשמאלו, ועליה אתמר ׳ומוצא אני מר ממות׳ (שם ז, כו) (דף מג ע"ב) את האשה, ׳לב חכם לימינו׳ דא ׳אשת חיל עטרת בעלה׳, עלה אתמר ׳מצא אשה מצא טוב׳ (משלי יח, כב), דאיהי יצר הטוב מזליה דבר נש, ° עלה אתמר ׳להניח ° ברכה אל ביתיך׳ (יחזקאל מד, ל), ׳ברכת יהו״ה היא תעשיר׳, ועלה אתמר ׳ראה חיים עם אשה אשר אהבת׳ (קהלת ט, ט). (בפסקאות הבאות ערכנו שינויי גירסא רבים ע"פ הגר"א) איהי בדיוקנא דשכינתא תתאה כלילא מעשר, ° ואיהי נר מצוה, ורוחא דנשיב בה תפארת ישראל איהי בכנפי ריאה, ודא איהו ° ותורה אור, נר דנהיר בה דא שכינתא עלאה נשמת חיים, דנחתא מן מוחא לאנהרא לון בלבא. דנפשא איהי פתילה, רוחא דא זיתא, נשמתא ׳נר יהו'ה נשמת אדם׳ (משלי ב, כז), דאיהי אור נהיר באורייתא (דבכתב) ונשמתא דאיהי נר נהיר במצוה, ובזמנין דלא נהירין בהו אור ונר אתמר בנשמתא ׳אל תראוני שאני שחרחרת׳ (שיר א ו), ואתמר באדם ׳אלביש שמים קדרות׳ (ישעיה נ, ג).

התרגום: [ מג: ] והרי שני חדרי הלב הם - למי מהם פיתה? אלא לאותו שבשמאל, שנאמר בו (קהלת י, ב) 'לב כסיל לשמאלו', ועליו נאמר ' ׳ומוצא אני מר ממות׳ (שם ז, כו) ' (דף מג ע"ב) 'את האשה', ' ׳לב חכם לימינו׳ ' - זו ' ׳אשת חיל עטרת בעלה׳ ', עליה נאמר ' ׳מצא אשה מצא טוב׳ (משלי יח, כב) ' - שהיא יצר הטוב, מזלו של אדם, עליה נאמר ' ׳להניח ברכה אל ביתך׳ (יחזקאל מד, ל) ' - ' ׳ברכת יהוה היא תעשיר׳ ', ועליה נאמר ' ׳ראה חיים עם אשה אשר אהבת׳ (קהלת ט, ט) '. (בפסקאות הבאות נערכו שינויי גרסה רבים על פי הגר"א) היא בדיוקן השכינה התחתונה, כלולה מעשר, והיא 'נר מצוה', והרוח הנושבת בה - תפארת ישראל - היא בכנפי הריאה, וזהו 'ותורה אור' - נר המאיר בה זו שכינה עליונה, נשמת חיים, היורדת מן המוח להאיר בהם בלב. שהנפש היא פתילה, הרוח היא השמן, הנשמה ' ׳נר יהוה נשמת אדם׳ (משלי ב, כז) ' - שהיא אור המאיר בתורה (שבכתב), והנשמה שהיא נר מאיר במצוה, ובזמנים שאין מאירים בהם אור ונר, נאמר בנשמה ' ׳אל תראני שאני שחרחרת׳ ' (שיר א ו), ונאמר באדם ' ׳אלביש שמים קדרות׳ (ישעיה נ, ג) '.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: והא תרי בתי לבא כו'. עיין לקמן תיקון ס ”ה דאית אשה דגרמי ואתתא דבשרא כו' עיין שם בארוכה וזה שאומר כאן ואיהו יצר הטוב ועלה כו' וזה שאומר ועלה אתמר ומוצא כו' עלה אתמר מצא כו' ורוצה לומר זה שאמרו ( ברכות ח ע"א ) במערבא מצא או…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה:

ועוד 1 פסוקים. אינדקס הפסוקים