הלב הנוטל דם צח של תפלה נקייה - והיותרת הנותנת שיורים לטחול
תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 42 · דף מג ע"א
לשון הזוהר
° לֵב מֵבִין, לֵב יוֹדֵעַ, לֵב רוֹאֶה, לֵב אִיהוּ שְׁכִינְתָּא, דְלָא נַטְלָא אֶלָּא דְמָא צַח, דְּאִיהִי קָרְבָּנָא דִצְלוֹתָא נְקִיָּה ° בְּלָא חוֹבִין וּבְלָא פְּסוֹלֶת, וּקְרִיבַת לְגַבֵּי בַּעְלָהּ שׁוּפְרָא דְכֹלָּא. אֲבָל יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד לָא יְהִיבַת לְבַעְלָהּ אֶלָּא שִׁיּוּרִין וּפְסוֹלֶת, וּמַאי נִיהוּ בַּעְלָהּ טְחוֹל, וּמֵאִלֵּין שִׁיּוּרִין דְּנָטִיל מִנָּהּ אִתְעֲבִיד דָּם טְחוֹל חָשׁוּךְ וְאוּכְמָא, ° הוּא נָחָשׁ רַמַּאי דְּפַתִּי לְחַוָּה דְּאִיהִי לִבָּא, וְגָרַם לָהּ מוֹתָא.
תרגום
'לב מבין', 'לב יודע', 'לב רואה' - לב הוא השכינה, שאינה נוטלת אלא דם צח, שהוא קרבן התפילה הנקייה, בלא עוונות ובלא פסולת, וקרבה אל בעלה - יופי הכול. אבל יותרת הכבד אינה נותנת לבעלה אלא שיורים ופסולת, ומיהו בעלה - טחול, ומאלו השיורים שנוטל ממנה נעשה דם הטחול חשוך ושחור, הוא הנחש הרמאי שפיתה את חוה שהיא הלב, וגרם לה מוות.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° לב מבין, לב יודע, לב רואה, לב איהו שכינתא, דלא נטלא אלא דמא צח, דאיהי קרבנא דצלותא נקיה ° בלא חובין ובלא פסולת, וקריבת לגבי בעלה שופרא דכלא. אבל יותרת הכבד לא יהיבת לבעלה אלא שיורין ופסולת, ומאי ניהו בעלה טחול, ומאלין שיורין דנטיל מנה אתעביד דם טחול חשוך ואוכמא, ° הוא נחש רמאי דפתי לחוה דאיהי לבא, וגרם לה מותא.
התרגום: 'לב מבין', 'לב יודע', 'לב רואה' - לב הוא השכינה, שאינה נוטלת אלא דם צח, שהוא קרבן התפילה הנקייה, בלא עוונות ובלא פסולת, וקרבה אל בעלה - יופי הכול. אבל יותרת הכבד אינה נותנת לבעלה אלא שיורים ופסולת, ומיהו בעלה - טחול, ומאלו השיורים שנוטל ממנה נעשה דם הטחול חשוך ושחור, הוא הנחש הרמאי שפיתה את חוה שהיא הלב, וגרם לה מוות.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: לב מבין כו'. רוצה לומר דהלב בהפוכא כנ"ל ואמר לב מבין כו' הוא במדרש רבה (קהלת ז) ואותיות דר' עקיבא, למ"ד - לב מבין, דעת, ואמרו (ילקוט מלכים א ג, סי' קעד) לב יודע לב רואה שנאמר כו' ורוצה לומר בזה דלב כולל כל חב"ד דכוללין הכל…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: