ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 23: תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה › פיסקה 37 (מב ע"ב)

׳ה' כגבור יצא׳ - נקמת עמלק בתרועה בשברים ובתקיעה

תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 37 · דף מב ע"ב

לשון הזוהר

° וּבְגִין דָּא ׳יהו''ה כַּגִּבּוֹר יֵצֵא׳ (ישעיה מב, יג) מִסִּטְרָא דִגְבוּרָה, יָרִיעַ בִּתְרוּעָה, יַצְרִיחַ בַּשְּׁבָרִים, ׳עַל אוֹיְבָיו יִתְגַּבָּר׳ בִּתְקִיעָה בְּהַהוּא זִמְנָא כָל סְפִירָן נָטְלִין מִגְּבוּרָה, וּשְׁמָא דְיו״ד ה״א וא״ו ה״א, וַאֲפִילוּ מַלְאָכִים דִּלְעִילָא, וְיִשְׂרָאֵל דִּלְתַתָּא. וּלְבָתַר דְּנָטִיל נוּקְמָא מִנַּיְיהוּ, יִתְמַלֵּא רַחֲמִין עַל יִשְׂרָאֵל, ° וְקֳדָם דִּיְהֵא נָטִיל נוּקְמָא מֵעֲמָלֵק, לָא יְתִיב בְּכָרְסַיָּא, וּבְהַהוּא זִמְנָא דְנָטִיל נוּקְמָא מִבְּנֵי עִשָׂו, יֵיתֵי לְפַיְיסָא לְאַיָּלָתָא, ° וְאִיהִי גַעְיָ״א וּבוֹכָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ׳ (ירמיה לא, יד), עַד דְּאוֹמֵי לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַעֲבָרָא לוֹן מֵעָלְמָא, וְיִקְטוֹל בְּהוֹן, עַד דְּיִצְטַבַּע יַמָּא מִן דִּמְהוֹן, וְיִקְטוֹל בְּהוֹן עַד דְּיִתְפַּרְנְסוּן מִנְּהוֹן חֵיוָון בָּרָא ° תְּרֵי עֲשַׂר חֳדָשִׁים, וְעוֹפִין דִּשְׁמַיָּא שֶׁבַע שְׁנִין. ° וְעוֹד גַּעְיָ״א, תַּלְשָׁ״א, אַזְלָ״א גְרִי״שׁ, ° גַּעְיָ״א בִתְרוּעָה וְיָהִיב בְּהוֹן חֶנֶק, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְנָטָה עָלֶיהָ קַו תֹהוּ וְאַבְנֵי בֹהוּ׳ (ישעיה לד, יא), תַּלְשָׁ״א בַּשְּׁבָרִים ° תֵּ״ל אֵ״שׁ כְּגַוְונָא דָא, תֵּ״ל דָּא סְקִילָה, אֵ״שׁ דָּא שְׂרֵיפָה, אַזְלָ״א גְרִי״שׁ ° בִּתְקִיעָה, דְאִיהוּ כְּרוּמְחָא לְקַטְלָא לוֹן בַּהֶרֶג. (הפיסקה שלשלת וכו' עברה לקמן מג ע"א) ° שׁוֹפָ״ר הוֹלֵ״ךְ, פָּסֵ״ק, מַקַּ״ף, קָלָא דְשׁוֹפָרָא סָלְקָא בִתְרוּעָה, לְעוֹרֵר עֲלַיְיהוּ קוֹל תְּרוּעַת מִלְחָמָה, וְדָא שׁוֹפָ״ר הוֹלֵ״ךְ, ° פָּסֵק דָּא שְׁבָרִים דְּעָבִיד לוֹן פְּסָקוֹת וְקָטְרִין (נ״א וקרטין או וקרעין), ° וְדָא ׳מַכַּת חֶרֶב וְהֶרֶג וְאָבְדָן׳, ° מַקַּף תְּרוּעָה דָּא חֶנֶק, וְדָא אִיהוּ ׳הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד׳ (שמות יט, ט), מְאֹד דָּא מָוְת ° דְּאִתְתַּקַּף עֲלַיְיהוּ, כְּגַוְונָא דְמַתַּן תּוֹרָה.

תרגום

ומשום כך ' ׳יְהוָה כַּגִּבּוֹר יֵצֵא׳ (ישעיה מב, יג) ' מצד הגבורה, 'יָרִיעַ' - בתרועה, 'יַצְרִיחַ' - בשברים, ' ׳עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר׳ ' - בתקיעה, באותה שעה כל הספירות נוטלות מגבורה, ושם 'יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א', ואפילו מלאכים שלמעלה, וישראל שלמטה. ולאחר שינקום מהם, יתמלא רחמים על ישראל, וקודם שינקום מעמלק לא ישב בכיסא, ובאותה שעה שינקום מבני עשו, יבוא לפייס את האיילה, והיא גועה ובוכה, זהו שכתוב ' ׳רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ׳ (ירמיה לא, יד) ', עד שנשבע לה הקב"ה להעביר אותם מן העולם, ויהרוג בהם עד שיצטבע הים מדמם, ויהרוג בהם עד שיתפרנסו מהם חיות השדה שנים עשר חודשים, ועופות השמים שבע שנים. ועוד: גַּעְיָא, תַּלְשָׁא, אַזְלָא־גֵרֵשׁ - גַּעְיָא בתרועה, ונותן בהם חנק, זהו שכתוב ' ׳וְנָטָה עָלֶיהָ קַו תֹהוּ וְאַבְנֵי בֹהוּ׳ (ישעיה לד, יא) ', תַּלְשָׁא בשברים - תֵּל אֵשׁ, כדוגמה זו: 'תל' זו סקילה, 'אש' זו שרפה, אַזְלָא־גֵרֵשׁ בתקיעה, שהוא כרומח להורגם בהרג. (הפסקה 'שלשלת' וכו' עברה לקמן מג ע"א) שׁוֹפָר הוֹלֵךְ, פָּסֵק, מַקַּף - קול השופר עולה בתרועה, לעורר עליהם קול תרועת מלחמה, וזה שׁוֹפָר הוֹלֵךְ, פָּסֵק - זה שברים, שעושה בהם פסקאות וקרעים, וזה ׳מכת חרב והרג ואבדן׳, מַקַּף - תרועה זו חנק, וזהו ' ׳הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד׳ (שמות יט, ט) ', 'מאד' זה מוות המתחזק עליהם, כדוגמת מתן תורה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ° ובגין דא ׳יהו'ה כגבור יצא׳ (ישעיה מב, יג) מסטרא דגבורה, יריע בתרועה, יצריח בשברים, ׳על אויביו יתגבר׳ בתקיעה בההוא זמנא כל ספירן נטלין מגבורה, ושמא דיו״ד ה״א וא״ו ה״א, ואפילו מלאכים דלעילא, וישראל דלתתא. ולבתר דנטיל נוקמא מנייהו, יתמלא רחמין על ישראל, ° וקדם דיהא נטיל נוקמא מעמלק, לא יתיב בכרסיא, ובההוא זמנא דנטיל נוקמא מבני עשו, ייתי לפייסא לאילתא, ° ואיהי געי״א ובוכה, הדא הוא דכתיב ׳רחל מבכה על בניה׳ (ירמיה לא, יד), עד דאומי לה קודשא בריך הוא לאעברא לון מעלמא, ויקטול בהון, עד דיצטבע ימא מן דמהון, ויקטול בהון עד דיתפרנסון מנהון חיוון ברא ° תרי עשר חדשים, ועופין דשמיא שבע שנין. ° ועוד געי״א, תלש״א, אזל״א גרי״ש, ° געי״א בתרועה ויהיב בהון חנק, הדא הוא דכתיב ׳ונטה עליה קו תהו ואבני בהו׳ (ישעיה לד, יא), תלש״א בשברים ° ת״ל א״ש כגוונא דא, ת״ל דא סקילה, א״ש דא שריפה, אזל״א גרי״ש ° בתקיעה, דאיהו כרומחא לקטלא לון בהרג. (הפיסקה שלשלת וכו' עברה לקמן מג ע"א) ° שופ״ר הול״ך, פס״ק, מק״ף, קלא דשופרא סלקא בתרועה, לעורר עלייהו קול תרועת מלחמה, ודא שופ״ר הול״ך, ° פסק דא שברים דעביד לון פסקות וקטרין (נ״א וקרטין או וקרעין), ° ודא ׳מכת חרב והרג ואבדן׳, ° מקף תרועה דא חנק, ודא איהו ׳הולך וחזק מאד׳ (שמות יט, ט), מאד דא מות ° דאתתקף עלייהו, כגוונא דמתן תורה.

התרגום: ומשום כך ' ׳יהוה כגבור יצא׳ (ישעיה מב, יג) ' מצד הגבורה, 'יריע' - בתרועה, 'יצריח' - בשברים, ' ׳על איביו יתגבר׳ ' - בתקיעה, באותה שעה כל הספירות נוטלות מגבורה, ושם 'יו"ד ה"א וא"ו ה"א', ואפילו מלאכים שלמעלה, וישראל שלמטה. ולאחר שינקום מהם, יתמלא רחמים על ישראל, וקודם שינקום מעמלק לא ישב בכיסא, ובאותה שעה שינקום מבני עשו, יבוא לפייס את האיילה, והיא גועה ובוכה, זהו שכתוב ' ׳רחל מבכה על בניה׳ (ירמיה לא, יד) ', עד שנשבע לה הקב"ה להעביר אותם מן העולם, ויהרוג בהם עד שיצטבע הים מדמם, ויהרוג בהם עד שיתפרנסו מהם חיות השדה שנים עשר חודשים, ועופות השמים שבע שנים. ועוד: געיא, תלשא, אזלא גרש - געיא בתרועה, ונותן בהם חנק, זהו שכתוב ' ׳ונטה עליה קו תהו ואבני בהו׳ (ישעיה לד, יא) ', תלשא בשברים - תל אש, כדוגמה זו: 'תל' זו סקילה, 'אש' זו שרפה, אזלא גרש בתקיעה, שהוא כרומח להורגם בהרג. (הפסקה 'שלשלת' וכו' עברה לקמן מג ע"א) שופר הולך, פסק, מקף - קול השופר עולה בתרועה, לעורר עליהם קול תרועת מלחמה, וזה שופר הולך, פסק - זה שברים, שעושה בהם פסקאות וקרעים, וזה ׳מכת חרב והרג ואבדן׳, מקף - תרועה זו חנק, וזהו ' ׳הולך וחזק מאד׳ (שמות יט, ט) ', 'מאד' זה מוות המתחזק עליהם, כדוגמת מתן תורה.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ובג"ד ה' כגבור כו'. ואמר יריע בתרועה כו' , דאף דתרועה בת"ת ותקיעה בחסד מכל מקום כולם מסטרא דגבורה, דכל התשר"ת הן מסטרא דגבורה, שלכן הן בראש השנה ולעתיד לבוא, וזה שאומר בההוא זמנא כל ספירין כו'. ואמר ושמא דיוד כו' שהן עשר…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה:

ועוד 2 פסוקים. אינדקס הפסוקים