השכינה פרה ועגלה - ותלמידי חכמים המתנגחים בתורה כשוורים
תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 36 · דף מב ע"ב
לשון הזוהר
וּבְגִין דָּא אִתְחֲזֵי (נ״א אחזי) לֵיהּ בְּאָתִין דְּעָבַד בְּאָת קַדְמָאָה, וְאָמַר לֵיהּ ׳הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ׳ (שם ד, ו) וכו', וְאַמַּאי בְּחֵיקֶךָ, הָכָא רָמִיז ׳מִשּׁוֹכֶבֶת חֵיקֶךָ שְׁמוֹר פִּתְחֵי פִיךָ׳ (מיכה ז, ו), וְהִנֵּה מְצוֹרַעַת כַּשָּׁלֶג (שמות ד, ו), וּלְבָתַר אַחֲזֵי לֵיהּ דְּאִתְדַּכְיָא בְאוֹרַיְיתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב בָּהּ (שם) וְהִנֵּה שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ. ° וְעוֹד שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִיהִי עֶגְלָה עֲרוּפָה, וּמִסִּטְרָא דְפָרָה שׁוֹר, וְדָא אִיהוּ ׳וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאל׳ (יחזקאל א, י), וּמִסִּטְרָא דְעֶגְלָה, ׳עִגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת׳ (ויקרא ט, ב), וּפָרָה וַדַּאי אִתְקְרִיאַת שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה כַּד נָטְלַת מִן גְּבוּרָה, וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה עֶגְלָה כַּד נְטִילַת מִנֵּיהּ. (כאן היתה גירסה מהופכת, והגהתי ע"פ ביאור הגר"א) ° וְעוֹד קַרְנֵי פָרָה אִלֵּין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים דְּמִתְוַוכְּחִין דָּא עִם דָּא בְאוֹרַיְיתָא, וּמִתְנַגְּחִין כַּשְּׁוָורִים דָּא עִם דָּא, בְּגִין דְּאוֹרַיְיתָא אִיהִי מִסִּטְרָא דִגְבוּרָה ° דְאִתְקְרֵי אלהי״ם, וּבֵיהּ פָּתְחַת אוֹרַיְיתָא בְּרֵאשִׁית בָּרָא אלהי״ם, בְּגִין דָּא תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אִינוּן מִתְנַגְּחִין בְּאוֹרַיְיתָא ° כַּשְּׁוָורִים דָּא עִם דָּא. וְעוֹד קַרְנֵי פָרָה נֶצַח וָהוֹד, ׳בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּיו׳ (דברים לג, יז), קַרְנֵי רְאֵם חֶסֶד גְּבוּרָה, דְיַעֲבִיד בְּהוֹן קְרָבָא בַעֲמָלֵק, וְיִמְחֵי לֵיהּ וּלְזַרְעִיהּ מִן עָלְמָא.
תרגום
ומשום כך הראה לו באותות שעשה, באות הראשונה, ואמר לו ' ׳הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ׳ ' וכו' (שם ד, ו) - ולמה 'בחיקך'? כאן רמוז ' ׳מִשֹּׁכֶבֶת חֵיקֶךָ שְׁמֹר פִּתְחֵי פִיךָ׳ (מיכה ז, ו) ', 'וְהִנֵּה מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג' (שמות ד, ו), ולאחר מכן הראה לו שמיטהרת בתורה, זהו שכתוב בה (שם) 'וְהִנֵּה שָׁב כִּבְשָׂרוֹ'. ועוד, השכינה התחתונה היא עגלה ערופה, ומצד הפרה - שור, וזהו ' ׳וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאול׳ (יחזקאל א, י) ', ומצד העגלה - ' ׳עֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת׳ (ויקרא ט, ב) ', והפרה ודאי נקראת שכינה עליונה כשנוטלת מן הגבורה, והשכינה התחתונה 'עגלה' כשנוטלת ממנו. (כאן היתה גרסה הפוכה, והוגהה על פי ביאור הגר"א) ועוד, קרני פרה - אלו תלמידי חכמים המתווכחים זה עם זה בתורה, ומתנגחים כשוורים זה עם זה, משום שהתורה היא מצד הגבורה הנקראת אלהי"ם, ובו פתחה התורה 'בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים', ומשום כך תלמידי חכמים מתנגחים בתורה כשוורים זה עם זה. ועוד, קרני פרה - נצח והוד, ' ׳בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו׳ (דברים לג, יז) ', קרני ראם - חסד וגבורה, שיעשה בהם מלחמה בעמלק, וימחה אותו ואת זרעו מן העולם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובגין דא אתחזי (נ״א אחזי) ליה באתין דעבד באת קדמאה, ואמר ליה ׳הבא נא ידך בחיקך׳ (שם ד, ו) וכו', ואמאי בחיקך, הכא רמיז ׳משוכבת חיקך שמור פתחי פיך׳ (מיכה ז, ו), והנה מצורעת כשלג (שמות ד, ו), ולבתר אחזי ליה דאתדכיא באורייתא, הדא הוא דכתיב בה (שם) והנה שבה כבשרו. ° ועוד שכינתא תתאה איהי עגלה ערופה, ומסטרא דפרה שור, ודא איהו ׳ופני שור מהשמאל׳ (יחזקאל א, י), ומסטרא דעגלה, ׳עגל בן בקר לחטאת׳ (ויקרא ט, ב), ופרה ודאי אתקריאת שכינתא עלאה כד נטלת מן גבורה, ושכינתא תתאה עגלה כד נטילת מניה. (כאן היתה גירסה מהופכת, והגהתי ע"פ ביאור הגר"א) ° ועוד קרני פרה אלין תלמידי חכמים דמתווכחין דא עם דא באורייתא, ומתנגחין כשוורים דא עם דא, בגין דאורייתא איהי מסטרא דגבורה ° דאתקרי אלהי״ם, וביה פתחת אורייתא בראשית ברא אלהי״ם, בגין דא תלמידי חכמים אינון מתנגחין באורייתא ° כשוורים דא עם דא. ועוד קרני פרה נצח והוד, ׳בהם עמים ינגח יחדיו׳ (דברים לג, יז), קרני ראם חסד גבורה, דיעביד בהון קרבא בעמלק, וימחי ליה ולזרעיה מן עלמא.
התרגום: ומשום כך הראה לו באותות שעשה, באות הראשונה, ואמר לו ' ׳הבא נא ידך בחיקך׳ ' וכו' (שם ד, ו) - ולמה 'בחיקך'? כאן רמוז ' ׳משכבת חיקך שמר פתחי פיך׳ (מיכה ז, ו) ', 'והנה מצרעת כשלג' (שמות ד, ו), ולאחר מכן הראה לו שמיטהרת בתורה, זהו שכתוב בה (שם) 'והנה שב כבשרו'. ועוד, השכינה התחתונה היא עגלה ערופה, ומצד הפרה - שור, וזהו ' ׳ופני שור מהשמאול׳ (יחזקאל א, י) ', ומצד העגלה - ' ׳עגל בן בקר לחטאת׳ (ויקרא ט, ב) ', והפרה ודאי נקראת שכינה עליונה כשנוטלת מן הגבורה, והשכינה התחתונה 'עגלה' כשנוטלת ממנו. (כאן היתה גרסה הפוכה, והוגהה על פי ביאור הגר"א) ועוד, קרני פרה - אלו תלמידי חכמים המתווכחים זה עם זה בתורה, ומתנגחים כשוורים זה עם זה, משום שהתורה היא מצד הגבורה הנקראת אלהי"ם, ובו פתחה התורה 'בראשית ברא אלהים', ומשום כך תלמידי חכמים מתנגחים בתורה כשוורים זה עם זה. ועוד, קרני פרה - נצח והוד, ' ׳בהם עמים ינגח יחדו׳ (דברים לג, יז) ', קרני ראם - חסד וגבורה, שיעשה בהם מלחמה בעמלק, וימחה אותו ואת זרעו מן העולם.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ובג"ד א"ל של כו'. גם כן על ענין הנ"ל, ותרי אתין - על תרי גופין, שהן תרי יצרין דעץ הדעת טוב ורע, זו"נ, שהן עור ובשר, ולכן באות הנעל הוא עור דנעל, ובאות הצרעת ושבה כבשרו, ורוצה לומר כבשרו קודם החטא, וקודם שנגעה במשה בת פרעה, וזה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: