בת פרעה שנרפאה בנגיעתה במשה - ו ׳של נעליך׳ הגוף מעור הנחש
תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 35 · דף מב ע"ב
לשון הזוהר
[מב:] וְעוֹד מְטַהֶרֶת אֶת הַטָּמֵא, כַּד נוֹלַד מֹשֶׁה אִתְּמַר בֵּיהּ (לגבי בת פרעה) ׳וַתֵּרֶא אוֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא׳ (שמות ב, ב), דְחָמַאת עִמֵּיהּ שְׁכִינְתָּה, וּמִיָּד דְּנָגְעָה (איהי) בֵּיהּ בַּת פַּרְעֹה אִתְדַּכִּיאַת וְאִתְּסִיאַת מִצָּרַעְתָּא דִילָהּ, וּמֹשֶׁה אִתְדַּבְּקַת בֵּיהּ צָרַעַת, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ׳וְהִנֵּה יָדוֹ מְצוֹרַעַת כַּשָּׁלֶג׳ (שם ד, ו), דִּבְהַהוּא זִמְנָא דְנָגְעָה בֵיהּ בַּת פַּרְעֹה, פָרְחַת שְׁכִינְתָּא מִנֵּיהּ, וּבְגִין דָּא כַד בָּעָא (דף מב ע"ב) לְאִתְקָרְבָא לְגַבָּהּ בַּסְּנֶה, אָמְרָה לֵיהּ ׳אַל תִּקְרַב הֲלוֹם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ׳ (שם ג, ה) עַד דְּיִתְפַּשַּׁט מֵהַהוּא גוּפָא דְנָגְעַת בֵּיהּ בַּת פַּרְעֹה. ° תַּמָּן אַחֲזֵי לֵיהּ, דְּגוּפָא דְבַר נַשׁ בְּהַאי עָלְמָא, אִיהוּ צָרַעַת מִמַּשְׁכָא דְחִוְיָא, ° לְבָתַר דְּאִתְפַּשַּׁט מִנֵּיהּ, וְהָדַר לְגִנְּתָא דְעִדֶן, אִתְלַבַּשׁ בְּגוּפָא קַדִּישָׁא דִילֵיהּ, וְדָא אִיהוּ וְהִנֵּה שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ (שם ד, ה). וְהָכִי אִתְלַבַּשׁ מֹשֶׁה בָּהּ, וְדָא אִיהוּ וְהִנֵּה שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ, כְּקַדְמֵיתָא דְאִתְּמַר בֵּיהּ ׳עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי׳ (בראשית ב, כג), ° וּבְגִין דָּא אָמַר לֵיהּ ׳שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ׳ (שמות ג, ה), דָּא גוּפָא דַהֲוָה לֵיהּ כְּנַעַל, הַהוּא דְנָגְעָה בֵיהּ בַּת פַּרְעֹה, וְאִתְלַבַּשׁ בְּאָחֳרָא, וּבְהַהוּא זִמְנָא אַהֲדַרַת עֲלֵיהּ שְׁכִינְתָּא.
תרגום
[ מב: ] ועוד מטהרת את הטמא: כשנולד משה נאמר בו (לגבי בת פרעה) ' ׳וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא׳ (שמות ב, ב) ', שראתה עמו את השכינה, ומיד כשנגעה (היא) בו בת פרעה נתרפאה ונרפאה מצרעתה, ובמשה נדבקה צרעת, כמו שנאמר ' ׳וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג׳ (שם ד, ו) ' - שבאותה שעה שנגעה בו בת פרעה, פרחה השכינה ממנו. ומשום כך כשרצה (דף מב ע"ב) להתקרב אליה בסנה, אמרה לו ' ׳אַל תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ׳ (שם ג, ה) ', עד שיפשוט מאותו הגוף שנגעה בו בת פרעה. שם הראה לו שגוף האדם בעולם הזה הוא צרעת מעורו של הנחש, לאחר שנפשט ממנו, וחוזר לגן עדן, מתלבש בגופו הקדוש שלו, וזהו 'וְהִנֵּה שָׁב כִּבְשָׂרוֹ' (שם ד, ה). וכך התלבש משה בו, וזהו 'וְהִנֵּה שָׁב כִּבְשָׂרוֹ' - כבראשונה, שנאמר בו ' ׳עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי׳ (בראשית ב, כג) '. ומשום כך אמר לו ' ׳שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ׳ (שמות ג, ה) ' - זהו הגוף שהיה לו כנעל, אותו שנגעה בו בת פרעה, והתלבש באחר, ובאותה שעה חזרה אליו השכינה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [מב:] ועוד מטהרת את הטמא, כד נולד משה אתמר ביה (לגבי בת פרעה) ׳ותרא אותו כי טוב הוא׳ (שמות ב, ב), דחמאת עמיה שכינתה, ומיד דנגעה (איהי) ביה בת פרעה אתדכיאת ואתסיאת מצרעתא דילה, ומשה אתדבקת ביה צרעת, כמה דאת אמר ׳והנה ידו מצורעת כשלג׳ (שם ד, ו), דבההוא זמנא דנגעה ביה בת פרעה, פרחת שכינתא מניה, ובגין דא כד בעא (דף מב ע"ב) לאתקרבא לגבה בסנה, אמרה ליה ׳אל תקרב הלום של נעליך מעל רגליך׳ (שם ג, ה) עד דיתפשט מההוא גופא דנגעת ביה בת פרעה. ° תמן אחזי ליה, דגופא דבר נש בהאי עלמא, איהו צרעת ממשכא דחויא, ° לבתר דאתפשט מניה, והדר לגנתא דעדן, אתלבש בגופא קדישא דיליה, ודא איהו והנה שבה כבשרו (שם ד, ה). והכי אתלבש משה בה, ודא איהו והנה שבה כבשרו, כקדמיתא דאתמר ביה ׳עצם מעצמי ובשר מבשרי׳ (בראשית ב, כג), ° ובגין דא אמר ליה ׳של נעליך מעל רגליך׳ (שמות ג, ה), דא גופא דהוה ליה כנעל, ההוא דנגעה ביה בת פרעה, ואתלבש באחרא, ובההוא זמנא אהדרת עליה שכינתא.
התרגום: [ מב: ] ועוד מטהרת את הטמא: כשנולד משה נאמר בו (לגבי בת פרעה) ' ׳ותרא אתו כי טוב הוא׳ (שמות ב, ב) ', שראתה עמו את השכינה, ומיד כשנגעה (היא) בו בת פרעה נתרפאה ונרפאה מצרעתה, ובמשה נדבקה צרעת, כמו שנאמר ' ׳והנה ידו מצרעת כשלג׳ (שם ד, ו) ' - שבאותה שעה שנגעה בו בת פרעה, פרחה השכינה ממנו. ומשום כך כשרצה (דף מב ע"ב) להתקרב אליה בסנה, אמרה לו ' ׳אל תקרב הלם של נעליך מעל רגליך׳ (שם ג, ה) ', עד שיפשוט מאותו הגוף שנגעה בו בת פרעה. שם הראה לו שגוף האדם בעולם הזה הוא צרעת מעורו של הנחש, לאחר שנפשט ממנו, וחוזר לגן עדן, מתלבש בגופו הקדוש שלו, וזהו 'והנה שב כבשרו' (שם ד, ה). וכך התלבש משה בו, וזהו 'והנה שב כבשרו' - כבראשונה, שנאמר בו ' ׳עצם מעצמי ובשר מבשרי׳ (בראשית ב, כג) '. ומשום כך אמר לו ' ׳של נעליך מעל רגליך׳ (שמות ג, ה) ' - זהו הגוף שהיה לו כנעל, אותו שנגעה בו בת פרעה, והתלבש באחר, ובאותה שעה חזרה אליו השכינה.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: תמן אחזי ליה דגופא כו'. שהוא כתנות עור, משכא דחויא דלקה בצרעת כמו שאמרו במדרש רבה, והן ארבעה מראות נגעים - ארבע נשים דיליה כידוע, ותחלה היה לו גופא דכתנות אור ולכן נתמלא כל הבית אורה, וכן אחר התקרבו בסיני - (שמות לד כט) כי קרן…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה:
ועוד 1 פסוקים. אינדקס הפסוקים