ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 23: תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה › פיסקה 33 (מב ע"א)

הקשת והרומח וקרני הפרה - והשכינה פרה אדומה תמימה מצד הגבורה

תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 33 · דף מב ע"א

לשון הזוהר

אָמַר לֵיהּ רַבִּי שִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ, דְּהָא קַשְׁתָּא לְגַבָּךְ דְּאִיהוּ אוֹת הַבְּרִית, אִסְתַּמַּר מִגִּירִין דִּילֵיהּ, דְּאִינוּן תְּלַת ו'ו'ו', דְּסָלְקִין חַ״י בְּחוּשְׁבַּן, וְדָא חַ״י עָלְמִין. ° קָם תַּנָּא תִּנְיָינָא וְאָמַר לֵיהּ, הָא תַּנְיָא דִמְסַיֵּיעַ לָךְ, בְּרוּמְחָא דְאִיהוּ כְּלִילָא מֵאַרְבַּע פַּרָשִׁיָּין, וְדָא ו' דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, כְלִיל שִׁית תֵּיבִין דְּיִחוּדָא, ° וְרַמַ״ח תֵּיבִין דִּבְהוֹן ׳וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ׳ (במדבר כד, כא). דְּהָא קַרְנֵי פָרָה [ ציור ] לְגַבָּךְ, דְּאִנּוּן תְּרֵין נְבִיאֵי קְשׁוֹט, עֲלַיְהוּ אִתְּמַר ° ׳אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד׳ (תהלים קלב, יז), וּמַצְמִיחַ קֶרֶן יְשׁוּעָה מִסִּטְרָא דִשְׁכִינְתָּא אִתְקְרֵי קַרְנֵי פָרָה, ° מִסִּטְרָא דְשׁוֹר ׳וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו׳ (דברים לג, יז), וְאִינוּן מָשִׁיחַ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי י' ו', בַּיִת רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי ה״ה. וּשְׁכִינְתָּא נַטְלָא פּוּרְפִּירָא מֵאֶשָּׁא סוּמְקָא וְאִצְטַבְּעַת בָּהּ, וְאִתְקְרִיאַת ׳פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה׳ (במדבר יט, ב), אֲדוּמָה וַדַּאי מִסִּטְרָא דִגְבוּרָה, ° תְּמִימָה מִסִּטְרָא דְהַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ ׳הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וְהְיֵה תָמִים׳ (בראשית יז, א), ׳אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם׳ מִסִּטְרָא דְיַעֲקֹב דְּלֵית בֵּיהּ פְּסוֹלֶת, ° דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם׳ (שם כה, כז), יַעֲקֹב דִּלְעִילָא, וּבְדִיּוֹקְנֵיהּ יַעֲקֹב דִּלְתַתָּא, ׳אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ׳ (במדבר יט, ב) עוֹל, מִשִּׁעְבּוּדָא דְגָלוּתָא, בְּגִין דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה אִתְקְרִיאַת, ° דְאִיהִי אִתְקְרִיאַת שַׁבָּת, דְּאִיהִי אָסוּר בִּמְלָאכָה, בְּגִין דְּאִתְקְרִיאַת חֵרוּת.

תרגום

אמר לו: רבי, שים בסלע קנך, שהרי הקשת כלפיך, שהיא אות הברית - היזהר מחיציה, שהם שלושה ו'ו'ו', העולים חַ"י בחשבון, וזה חי העולמים. קם התנא השני, ואמר לו: הנה תניא שמסייע לך, ברומח שהוא כלול מארבע פרשיות, וזו ו' שהוא עמוד האמצע, כולל שש תיבות היחוד, ורמ"ח תיבות שבהן ' ׳וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ׳ (במדבר כד, כא) '. שהרי קרני פרה [ ציור ] כלפיך, שהם שני נביאי אמת, עליהם נאמר ' ׳אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד׳ (תהלים קלב, יז) ' - 'ומצמיח קרן ישועה' מצד השכינה נקרא 'קרני פרה', מצד השור ' ׳וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו׳ (דברים לג, יז) ', והם משיח ראשון ושני, י' ו', בית ראשון ושני, ה"ה. והשכינה נוטלת ארגמן מאש אדומה ומצטבעת בו, ונקראת ' ׳פָּרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה׳ (במדבר יט, ב) ' - אדומה ודאי מצד הגבורה, תמימה מצד אותו שנאמר בו ' ׳הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים׳ (בראשית יז, א) ', ' ׳אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם׳ ' מצד יעקב שאין בו פסולת, שנאמר בו ' ׳וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם׳ (שם כה, כז) ' - יעקב שלמעלה, ובדיוקנו יעקב שלמטה, ' ׳אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל׳ (במדבר יט, ב) ' - משעבוד הגלות, משום שהיא נקראת שכינה עליונה, שנקראת שבת, שהיא אסורה במלאכה, משום שנקראת חירות.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר ליה רבי שים בסלע קנך, דהא קשתא לגבך דאיהו אות הברית, אסתמר מגירין דיליה, דאינון תלת ו'ו'ו', דסלקין ח״י בחושבן, ודא ח״י עלמין. ° קם תנא תניינא ואמר ליה, הא תניא דמסייע לך, ברומחא דאיהו כלילא מארבע פרשיין, ודא ו' דאיהו עמודא דאמצעיתא, כליל שית תיבין דיחודא, ° ורמ״ח תיבין דבהון ׳ושים בסלע קנך׳ (במדבר כד, כא). דהא קרני פרה [ ציור ] לגבך, דאנון תרין נביאי קשוט, עליהו אתמר ° ׳אצמיח קרן לדוד׳ (תהלים קלב, יז), ומצמיח קרן ישועה מסטרא דשכינתא אתקרי קרני פרה, ° מסטרא דשור ׳וקרני ראם קרניו׳ (דברים לג, יז), ואינון משיח ראשון ושני י' ו', בית ראשון ושני ה״ה. ושכינתא נטלא פורפירא מאשא סומקא ואצטבעת בה, ואתקריאת ׳פרה אדמה תמימה׳ (במדבר יט, ב), אדומה ודאי מסטרא דגבורה, ° תמימה מסטרא דההוא דאתמר ביה ׳התהלך לפני והיה תמים׳ (בראשית יז, א), ׳אשר אין בה מום׳ מסטרא דיעקב דלית ביה פסולת, ° דאתמר ביה ׳ויעקב איש תם׳ (שם כה, כז), יעקב דלעילא, ובדיוקניה יעקב דלתתא, ׳אשר לא עלה עליה׳ (במדבר יט, ב) עול, משעבודא דגלותא, בגין דאיהי שכינתא עלאה אתקריאת, ° דאיהי אתקריאת שבת, דאיהי אסור במלאכה, בגין דאתקריאת חרות.

התרגום: אמר לו: רבי, שים בסלע קנך, שהרי הקשת כלפיך, שהיא אות הברית - היזהר מחיציה, שהם שלושה ו'ו'ו', העולים ח"י בחשבון, וזה חי העולמים. קם התנא השני, ואמר לו: הנה תניא שמסייע לך, ברומח שהוא כלול מארבע פרשיות, וזו ו' שהוא עמוד האמצע, כולל שש תיבות היחוד, ורמ"ח תיבות שבהן ' ׳ושים בסלע קנך׳ (במדבר כד, כא) '. שהרי קרני פרה [ ציור ] כלפיך, שהם שני נביאי אמת, עליהם נאמר ' ׳אצמיח קרן לדוד׳ (תהלים קלב, יז) ' - 'ומצמיח קרן ישועה' מצד השכינה נקרא 'קרני פרה', מצד השור ' ׳וקרני ראם קרניו׳ (דברים לג, יז) ', והם משיח ראשון ושני, י' ו', בית ראשון ושני, ה"ה. והשכינה נוטלת ארגמן מאש אדומה ומצטבעת בו, ונקראת ' ׳פרה אדמה תמימה׳ (במדבר יט, ב) ' - אדומה ודאי מצד הגבורה, תמימה מצד אותו שנאמר בו ' ׳התהלך לפני והיה תמים׳ (בראשית יז, א) ', ' ׳אשר אין בה מום׳ ' מצד יעקב שאין בו פסולת, שנאמר בו ' ׳ויעקב איש תם׳ (שם כה, כז) ' - יעקב שלמעלה, ובדיוקנו יעקב שלמטה, ' ׳אשר לא עלה עליה על׳ (במדבר יט, ב) ' - משעבוד הגלות, משום שהיא נקראת שכינה עליונה, שנקראת שבת, שהיא אסורה במלאכה, משום שנקראת חירות.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: קם תניינא כו'. זה כלל כל הפסוק, ואמר הא תנא כו' שהוא איתן כנ"ל ועיין לקמן נ"ג ג' ואח"כ אמר ושים כו' ואמר דמסייע ברומח כמו שכתוב והוא נשען על חניתו ואמר דאיהו כלילא מארבע כו' שהן חג"ת ויסוד, וקרני פרה הן נו"ה, והן כלל ו"ק,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: