אין עינוי כעינוי בעלה שהוא תרועה - ׳קול ענות אנכי שומע׳
תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 31 · דף נה ע"ב
לשון הזוהר
° וְעִנּוּיָא דִשְׁכִינְתָּא אַף עַל גַּב דְּאִיהִי בִּתְלַת סִטְרִין, בִּתְקִיעָ״ה דְאִיהִי דִינָא רַפְיָא רָפֵ״ה, וּבִשְׁבָרִי״ם דְּאִיהוּ דִינָא קַשְׁיָא דָגֵ״שׁ גְּבוּרָה, לֵית לָהּ עִנּוּיָא כְּעִנּוּיָא דְבַעְלָהּ דְּאִיהוּ תְרוּעָ״ה, שַׁלְשֶׁלֶ״ת, ° וְרָזָא דְמִלָּה ׳אֵין קוֹל עַנוֹת גְּבוּרָה׳ (שמות לב, יח) דָא שְׁבָרִי״ם, ׳וְאֵין קוֹל עַנוֹת חֲלוּשָׁה׳ דָא תְּקִיעָ״ה, אֶלָּא ׳קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שׁוֹמֵעַ׳ דָּא תְרוּעָ״ה, דְּסָלְקָא בְּעִנּוּיָיא דָא בָתַר דָּא כִּתְרוּעָה, וּבְגִין דָּא ׳אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעִי תְרוּעָה׳ (תהלים פט, טז), אַף עַל גַּב דִּשְׁכִינְתָּא אִיהִי בְּעִנּוּיָיא מִימִינָא וּמִשְּׂמָאלָא, לֵית עִנּוּיָיא כְּעִנּוּיָא דְבַעְלָהּ, תְּרוּעָ״ה ° דְאִיהִי תוֹרָ״ה עַיִ״ן אַנְפִּין, וְאִיהִי תְרוּעָה דִילֵיהּ, וּבְגִין דָּא ׳אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעִי תְרוּעָה׳. דָּבָר אַחֵר ׳קוֹל עַנוֹת אָנֹכִי שׁוֹמֵעַ׳ (שמות לב, יח), ° דָּא אִיהוּ עִנּוּיָא דְאָנֹכִי שׁוֹמֵעַ, דְּאִיהִי צָוְוחַת בְּכָל יוֹמָא לְמַעְלָה, הִיא וּבְנָהָא, וְקָרָאן לֵיהּ תְּרֵין זִמְנִין עֶרֶב וָבֹקֶר שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ° וְכָל בַּר נַשׁ דְּאִית לֵיהּ עִנּוּי מִשְּׁכִינְתָּא, דְאִיהִי עַנְיָא בְגָלוּתָא, רְחִיקָא מִן בַּעְלָהּ, וְקָרָא לֵיהּ בְּכָל יוֹמָא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, דִּיְהֵא נָחִית לְגַבָּהּ, וַדַּאי עֲלֵיהּ אִתְּמַר ׳קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ׳, ° קוֹל דְּעִנּוּיָא דְהַאי עַנְיָא ׳אָנֹכִי שֹׁמֵעַ׳.
תרגום
ועינוי השכינה, אף על פי שהיא בשלושה צדדים - בתקיעה שהיא דין רפוי, רָפֶה, ובשברים שהוא דין קשה, דָּגֵשׁ, גבורה - אין לה עינוי כעינוי בעלה, שהוא תרועה, שלשלת, וסוד הדבר ' ׳אֵין קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה׳ (שמות לב, יח) ' - זה שברים, ' ׳וְאֵין קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה׳ ' - זה תקיעה, 'אֶלָּא ׳קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ׳ ' - זו תרועה, העולה בעינוי זה אחר זה כתרועה, ומשום כך ' ׳אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה׳ (תהלים פט, טז) '. אף על פי שהשכינה בעינוי מימין ומשמאל, אין עינוי כעינוי בעלה - תרועה, שהיא תוֹרָ"ה עַיִ"ן אַנְפִּין, והיא תרועתו, ומשום כך ' ׳אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה׳ '. דבר אחר: ' ׳קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ׳ (שמות לב, יח) ' - זהו עינוי ה'אנוכי', ששומע, שהיא צועקת בכל יום למעלה, היא ובניה, וקוראים לו שני פעמים ערב ובוקר 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל', וכל אדם שיש לו עינוי מהשכינה, שהיא עניה בגלות, רחוקה מבעלה, וקורא לו בכל יום 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל' שירד אליה - ודאי עליו נאמר ' ׳קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ׳ ', קול עינויו של עני זה - 'אָנֹכִי שֹׁמֵעַ'.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° וענויא דשכינתא אף על גב דאיהי בתלת סטרין, בתקיע״ה דאיהי דינא רפיא רפ״ה, ובשברי״ם דאיהו דינא קשיא דג״ש גבורה, לית לה ענויא כענויא דבעלה דאיהו תרוע״ה, שלשל״ת, ° ורזא דמלה ׳אין קול ענות גבורה׳ (שמות לב, יח) דא שברי״ם, ׳ואין קול ענות חלושה׳ דא תקיע״ה, אלא ׳קול ענות אנכי שומע׳ דא תרוע״ה, דסלקא בענוייא דא בתר דא כתרועה, ובגין דא ׳אשרי העם יודעי תרועה׳ (תהלים פט, טז), אף על גב דשכינתא איהי בענוייא מימינא ומשמאלא, לית ענוייא כענויא דבעלה, תרוע״ה ° דאיהי תור״ה עי״ן אנפין, ואיהי תרועה דיליה, ובגין דא ׳אשרי העם יודעי תרועה׳. דבר אחר ׳קול ענות אנכי שומע׳ (שמות לב, יח), ° דא איהו ענויא דאנכי שומע, דאיהי צווחת בכל יומא למעלה, היא ובנהא, וקראן ליה תרין זמנין ערב ובקר שמע ישראל, ° וכל בר נש דאית ליה ענוי משכינתא, דאיהי עניא בגלותא, רחיקא מן בעלה, וקרא ליה בכל יומא שמע ישראל, דיהא נחית לגבה, ודאי עליה אתמר ׳קול ענות אנכי שמע׳, ° קול דענויא דהאי עניא ׳אנכי שמע׳.
התרגום: ועינוי השכינה, אף על פי שהיא בשלושה צדדים - בתקיעה שהיא דין רפוי, רפה, ובשברים שהוא דין קשה, דגש, גבורה - אין לה עינוי כעינוי בעלה, שהוא תרועה, שלשלת, וסוד הדבר ' ׳אין קול ענות גבורה׳ (שמות לב, יח) ' - זה שברים, ' ׳ואין קול ענות חלושה׳ ' - זה תקיעה, 'אלא ׳קול ענות אנכי שמע׳ ' - זו תרועה, העולה בעינוי זה אחר זה כתרועה, ומשום כך ' ׳אשרי העם ידעי תרועה׳ (תהלים פט, טז) '. אף על פי שהשכינה בעינוי מימין ומשמאל, אין עינוי כעינוי בעלה - תרועה, שהיא תור"ה עי"ן אנפין, והיא תרועתו, ומשום כך ' ׳אשרי העם ידעי תרועה׳ '. דבר אחר: ' ׳קול ענות אנכי שמע׳ (שמות לב, יח) ' - זהו עינוי ה'אנוכי', ששומע, שהיא צועקת בכל יום למעלה, היא ובניה, וקוראים לו שני פעמים ערב ובוקר 'שמע ישראל', וכל אדם שיש לו עינוי מהשכינה, שהיא עניה בגלות, רחוקה מבעלה, וקורא לו בכל יום 'שמע ישראל' שירד אליה - ודאי עליו נאמר ' ׳קול ענות אנכי שמע׳ ', קול עינויו של עני זה - 'אנכי שמע'.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: וענויא דשכינתא כו'. משום דקאמר למעלה בתקיעה כו' בשברים כו' אבל נראה שחסר כאן, ורוצה לומר ענויא דפיקו דילה הוא בתלת סטרין כמו שאומר לקמן ס"ט א' דהיא חולה מהן וצועקת אליהן כי חולת אהבה היא:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: