השקאת רמ"ח האברים בכ"ד י"ם - ושמן כתית ו' זעירה
תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 26 · דף נד ע"ב
לשון הזוהר
[הגהה דף נד:] ° וְצָדִיקְ לָא אִשְׁתַּמַע קָלָא בְהַהוּא דָךְ, אֶלָּא יִשְׂאוּ נְהָרוֹת, נָשְׂאוּ לָא כְּתִיב אֶלָּא יִשְׂאוּ, ° כְּגוֹן עַל כָּתֵף יִשָּׂאוּ, ° בְּהַהִיא זִמְנָא ׳וַתְּמַלֵּא כַדָּה וַתָּעַל׳ (בראשית כד, טז), ° וַתֹּאמֶר שְׁתֵה אֲדוֹנִי וְגַם לִגְמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה, אִלֵּין אִינוּן רְמַ״ח תֵּיבִין דְּאַרְבַּע פָּרָשִׁיָּין דְּיִחוּדָא (הגהה דף נד ע"ב) דִקְרִיאַת שְׁמַע, דִּבְכֻלְּהוּ אִינוּן רְמַ״ח אֵבָרִים דִּכְלִילָן בַּבְּרִית דְּאִיהוּ צַדִּיק, כֻּלְּהוּ אִתְשַׁקְיָין עַל יְדֵי שְׁכִינְתָּא, ° דְּאִיהוּ כ״ד י״ם. כ״ד סִפְרִין דְּאוֹרַיְיתָא, וַדַּאי אִינוּן כ״ד דְּאִתְמַלִּי מִן יַמָּא עִלָּאָה דְאוֹרַיְיתָא, דְאִיהִי כְלִילָא דְחַמְשִׁין אַתְוָון דְּיִחוּדָא, דְאִינוּן כ״ה וְכ״ה, דִּמְיַחֲדִין בְּהוֹן לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תְּרֵין זִמְנִין, דְּסָלִיק י״ם חַמְשִׁין, דָּא אִיהוּ ׳יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָּכְיָם׳, בְּהִפּוּךְ אַתְוָון, דָךְ אִיהוּ צַדִּיק בְּהַאי כַּד, בְּגִין דְּאִיהוּ תְּבִירָא בְגָלוּתָא, שְׁכִינְתָּא דְאִיהִי כַּד עֲלֵיהּ אִתְּמַר ׳לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה׳ (תהלים נא, יט) אלהי״ם לֹא תִבְזֶה, צַדִּיק אִיהוּ דָּךְ בְּמַיָּא דְאוֹרַיְיתָא, וְאִיהוּ כָּתִית בְּמִשְׁחָא דְאוֹרַיְיתָא, ° הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר כח, ה) שֶׁמֶן כָּתִית, ° אֵימָתַי, בְּזִמְנָא דְאִסְתַּלַּק ו' מִן ה', וְאִשְׁתְּאָרַת ד', דַּלַּת וַדַּאי, וּבְגִין דָּא שֶׁמֶן ׳כָּתִית רְבִיעִית הַהִין׳, רְבִיעִית הֵ״א וַדַּאי, דְּאִתְחַזְרַת דָּלֵ״ת, וְהַהוּא כָּתִית אִיהוּ ו' זְעִירָא, שְׁלִימוּ דְה', ° וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר ׳בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת׳ (שמות לא, יז) הִיא לְעוֹלָם, אוֹת ה' וַדַּאי, וּבְגִין דָּא אִתְקְרִיאַת ה' עַל שְׁמֵיהּ, יוֹם הַשִּׁשִּׁי, הֵ״א דְּשִׁשִּׁי.
תרגום
[ הגהה דף נד: ] והצדיק - לא נשמע קול באותו 'דָך', אלא 'יִשְׂאוּ נְהָרוֹת' - 'נָשְׂאוּ' לא כתוב אלא 'יִשְׂאוּ', כגון 'עַל כָּתֵף יִשָּׂאוּ', באותה שעה ' ׳וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל׳ (בראשית כד, טז) ', ' ׳וַתֹּאמֶר שְׁתֵה אֲדֹנִי׳ וְגַם לִגְמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה' - אלו הן רמ"ח התיבות של ארבע פרשיות היחוד (הגהה דף נד ע"ב) של קריאת שמע, שבכולן הם רמ"ח האברים הכלולים בברית שהוא צדיק, כולם מושקים על ידי השכינה, שהיא כ"ד י"ם. עשרים וארבעה ספרי התורה - ודאי הם עשרים וארבעה שמתמלאים מן הים העליון של התורה, שהיא כלולה מחמישים אותיות היחוד, שהם כ"ה וכ"ה, שמייחדים בהן את הקב"ה שני פעמים, שעולה 'יָם' חמישים, זהו ' ׳יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָּכְיָם׳ ', בהיפוך אותיות: דָךְ הוא צדיק בכד זה, משום שהוא שבור בגלות, השכינה שהיא כד - עליה נאמר ' ׳לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה׳ (תהלים נא, יט) ', הצדיק הוא דָךְ במי התורה, והוא כתית בשמן התורה, זהו שכתוב (במדבר כח, ה) 'שֶׁמֶן כָּתִית' - אימתי? בזמן שמסתלקת ו' מה', ונשארת ד' - 'דַּלָּה' ודאי, ומשום כך שמן ' ׳כָּתִית רְבִיעִת הַהִין׳ ' - רביעית ה"א ודאי, שחזרה 'דָּלֶת', ואותו כתית הוא ו' זעירה, השלמת ה', ועליו נאמר ' ׳בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת׳ (שמות לא, יז) הִיא לְעֹלָם' - אות ה' ודאי, ומשום כך נקראת ה' על שמו - יום הששי, ה"א של 'ששי'.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [הגהה דף נד:] ° וצדיק לא אשתמע קלא בההוא דך, אלא ישאו נהרות, נשאו לא כתיב אלא ישאו, ° כגון על כתף ישאו, ° בההיא זמנא ׳ותמלא כדה ותעל׳ (בראשית כד, טז), ° ותאמר שתה אדוני וגם לגמליך אשקה, אלין אינון רמ״ח תיבין דארבע פרשיין דיחודא (הגהה דף נד ע"ב) דקריאת שמע, דבכלהו אינון רמ״ח אברים דכלילן בברית דאיהו צדיק, כלהו אתשקיין על ידי שכינתא, ° דאיהו כ״ד י״ם. כ״ד ספרין דאורייתא, ודאי אינון כ״ד דאתמלי מן ימא עלאה דאורייתא, דאיהי כלילא דחמשין אתוון דיחודא, דאינון כ״ה וכ״ה, דמיחדין בהון לקודשא בריך הוא תרין זמנין, דסליק י״ם חמשין, דא איהו ׳ישאו נהרות דכים׳, בהפוך אתוון, דך איהו צדיק בהאי כד, בגין דאיהו תבירא בגלותא, שכינתא דאיהי כד עליה אתמר ׳לב נשבר ונדכה׳ (תהלים נא, יט) אלהי״ם לא תבזה, צדיק איהו דך במיא דאורייתא, ואיהו כתית במשחא דאורייתא, ° הדא הוא דכתיב (במדבר כח, ה) שמן כתית, ° אימתי, בזמנא דאסתלק ו' מן ה', ואשתארת ד', דלת ודאי, ובגין דא שמן ׳כתית רביעית ההין׳, רביעית ה״א ודאי, דאתחזרת דל״ת, וההוא כתית איהו ו' זעירא, שלימו דה', ° ועליה אתמר ׳ביני ובין בני ישראל אות׳ (שמות לא, יז) היא לעולם, אות ה' ודאי, ובגין דא אתקריאת ה' על שמיה, יום הששי, ה״א דששי.
התרגום: [ הגהה דף נד: ] והצדיק - לא נשמע קול באותו 'דך', אלא 'ישאו נהרות' - 'נשאו' לא כתוב אלא 'ישאו', כגון 'על כתף ישאו', באותה שעה ' ׳ותמלא כדה ותעל׳ (בראשית כד, טז) ', ' ׳ותאמר שתה אדני׳ וגם לגמליך אשקה' - אלו הן רמ"ח התיבות של ארבע פרשיות היחוד (הגהה דף נד ע"ב) של קריאת שמע, שבכולן הם רמ"ח האברים הכלולים בברית שהוא צדיק, כולם מושקים על ידי השכינה, שהיא כ"ד י"ם. עשרים וארבעה ספרי התורה - ודאי הם עשרים וארבעה שמתמלאים מן הים העליון של התורה, שהיא כלולה מחמישים אותיות היחוד, שהם כ"ה וכ"ה, שמייחדים בהן את הקב"ה שני פעמים, שעולה 'ים' חמישים, זהו ' ׳ישאו נהרות דכים׳ ', בהיפוך אותיות: דך הוא צדיק בכד זה, משום שהוא שבור בגלות, השכינה שהיא כד - עליה נאמר ' ׳לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה׳ (תהלים נא, יט) ', הצדיק הוא דך במי התורה, והוא כתית בשמן התורה, זהו שכתוב (במדבר כח, ה) 'שמן כתית' - אימתי? בזמן שמסתלקת ו' מה', ונשארת ד' - 'דלה' ודאי, ומשום כך שמן ' ׳כתית רביעת ההין׳ ' - רביעית ה"א ודאי, שחזרה 'דלת', ואותו כתית הוא ו' זעירה, השלמת ה', ועליו נאמר ' ׳ביני ובין בני ישראל אות׳ (שמות לא, יז) היא לעלם' - אות ה' ודאי, ומשום כך נקראת ה' על שמו - יום הששי, ה"א של 'ששי'.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: וצדיק לא אשתמע קלא כו'. רוצה לומר בשמע מגביהין קולם וזהו נשאו נהרות קולם אבל בצדיק ישאו ולא כתיב נשאו דלא אשתמע אלא אומרים בלחש, ולעתיד לבוא ישאו וזה שאומר נשאו לא כו':
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה:
ועוד 1 פסוקים. אינדקס הפסוקים