השכינה ברייתא תוספתא משנה והתקפתא - בלשונות בעלי התורה
תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 20 · דף סא ע"א
לשון הזוהר
[סא.] (דף סא ע"א) וּבְהַהוּא זִמְנָא ° אִתְקְרִיאַת אִיהִי תּוֹסֶפְתָּא, מִסִּטְרָא דְיוֹם שַׁבָּת כַּמָּה תּוֹסָפוֹת נָחֲתִין עִמָּה לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים, דְּאִתְקְרִיאוּ נְשָׁמוֹת יְתֵירוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ יהו״ה אלהינ״ו וכו', ° וְאִלֵּין (אינון) דְּמִתּוֹסְפָאן לְעַמָּא קַדִּישָׁא בְּעֶרֶב שַׁבָּת יָרְתִין לוֹן תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּיוֹמִין דְּחוֹל, וּבְהוֹן אִתְעֲבִיד חוֹל קֹדֶשׁ, ° וְאִלֵּין אִינוּן תּוֹסָפוֹת דְּקָא נָחֲתִין מִתּוֹסֶפְתָּא. דְוַדַּאי שְׁכִינְתָּא אִיהִי תִקּוּנָא דְגוּפָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִיהִי בְרַיְתָא כַּד אִתְּמַר בָּהּ (רות ג, ז) וַתְּגַל מַרְגְּלוֹתָיו, וְאִיהִי תּוֹסֶפְתָּא מִסִּטְרָא דְחַ״י עָלְמִין, דְּאִיהוּ מוּסַף שַׁבָּת, וְאִיהִי מִשְׁנָה מִסִּטְרָא דְגוּפָא, ° מִשְׁנֶה תּוֹרָה וַדַּאי, ° וְאִיהִי הַתְקַפְתָּא ° מִסִּטְרָא דִדְרוֹעָא יְמִינָא דְמַלְכָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳יְמִינְךָ יהו״ה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ׳ (שמות טו, ו), בַּכֹּחַ תַּרְגּוּם בְּתוּקְפָא, ° הַצְרָכָה אִיהִי מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, וּבִדְרוֹעָא שְׂמָאלָא אֲחִיד בָּהּ, וּבִדְרוֹעָא יְמִינָא אַתְקַן בָּהּ, וְיֵימָא (ישעיה נב, ב) קוּמִי שְׁבִי יְרוּשָׁלָם. וְעוֹד מִסִּטְרָא דִימִינָא אִיהִי תוּקְפָא לְבַר נַשׁ, וּמִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא ° יְהִיב לוֹן צָרְכֵיהוֹן בַּאֲרַע מַדְבְּרָא, ° שְׁאֵלָה אִיהִי בְּפִימָא דְמַלְכָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳שְׁאַל אָבִיךָ׳ (דברים לב, ז), ° וּתְיוּבְתָּא לְגַבַּהּ הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְיַגֶּדְךָ, וּכְדֵין בַּר נַשׁ שׁוֹאֵל כְּעִנְיַן וּמֵשִׁיב כַּהֲלָכָה.
תרגום
[ סא. ] (דף סא ע"א) ובאותה שעה נקראת היא 'תוספתא', מצד יום השבת, כמה תוספות יורדות עמה לתלמידי חכמים, הנקראים נשמות יתרות, זהו שכתוב 'נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ' וכו', ואלו הנוספות לעם הקדוש בערב שבת יורשים אותן תלמידי חכמים בימי החול, ובהן נעשה 'חול קודש', ואלו הן התוספות היורדות מ'תוספתא'. שוודאי השכינה היא תיקון גופו של הקב"ה, היא 'ברייתא' כאשר נאמר בה (רות ג, ז) 'וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו', והיא 'תוספתא' מצד חי העולמים שהוא 'מוסף שבת', והיא 'משנה' מצד הגוף - 'משנה תורה' ודאי, והיא 'התקפתא' מצד זרוע ימין המלך, זהו שכתוב ' ׳יְמִינְךָ יְהוָה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ׳ (שמות טו, ו) ' - 'בכוח' תרגומו 'בתוקפא', 'הצרכה' היא מצד השמאל, ובזרוע שמאל אוחז בה, ובזרוע ימין מתקן בה, ואומר ' ׳קוּמִי שְׁבִי יְרוּשָׁלִָם׳ (ישעיה נב, ב) '. ועוד, מצד הימין היא תוקף לאדם, ומצד השמאל נותן להם צורכיהם בארץ מדבר, 'שאלה' היא בפי המלך, זהו שכתוב (דברים לב, ז) ' שְׁאַל אָבִיךָ ', והתשובה כלפיה זהו שכתוב 'וְיַגֵּדְךָ', ואז האדם שואל כעניין ומשיב כהלכה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [סא.] (דף סא ע"א) ובההוא זמנא ° אתקריאת איהי תוספתא, מסטרא דיום שבת כמה תוספות נחתין עמה לתלמידי חכמים, דאתקריאו נשמות יתירות, הדא הוא דכתיב נשמת כל חי תברך את שמך יהו״ה אלהינ״ו וכו', ° ואלין (אינון) דמתוספאן לעמא קדישא בערב שבת ירתין לון תלמידי חכמים ביומין דחול, ובהון אתעביד חול קדש, ° ואלין אינון תוספות דקא נחתין מתוספתא. דודאי שכינתא איהי תקונא דגופא דקודשא בריך הוא, איהי בריתא כד אתמר בה (רות ג, ז) ותגל מרגלותיו, ואיהי תוספתא מסטרא דח״י עלמין, דאיהו מוסף שבת, ואיהי משנה מסטרא דגופא, ° משנה תורה ודאי, ° ואיהי התקפתא ° מסטרא דדרועא ימינא דמלכא, הדא הוא דכתיב ׳ימינך יהו״ה נאדרי בכח׳ (שמות טו, ו), בכח תרגום בתוקפא, ° הצרכה איהי מסטרא דשמאלא, ובדרועא שמאלא אחיד בה, ובדרועא ימינא אתקן בה, ויימא (ישעיה נב, ב) קומי שבי ירושלם. ועוד מסטרא דימינא איהי תוקפא לבר נש, ומסטרא דשמאלא ° יהיב לון צרכיהון בארע מדברא, ° שאלה איהי בפימא דמלכא, הדא הוא דכתיב ׳שאל אביך׳ (דברים לב, ז), ° ותיובתא לגבה הדא הוא דכתיב ויגדך, וכדין בר נש שואל כענין ומשיב כהלכה.
התרגום: [ סא. ] (דף סא ע"א) ובאותה שעה נקראת היא 'תוספתא', מצד יום השבת, כמה תוספות יורדות עמה לתלמידי חכמים, הנקראים נשמות יתרות, זהו שכתוב 'נשמת כל חי תברך את שמך יהוה אלהינו' וכו', ואלו הנוספות לעם הקדוש בערב שבת יורשים אותן תלמידי חכמים בימי החול, ובהן נעשה 'חול קודש', ואלו הן התוספות היורדות מ'תוספתא'. שוודאי השכינה היא תיקון גופו של הקב"ה, היא 'ברייתא' כאשר נאמר בה (רות ג, ז) 'ותגל מרגלתיו', והיא 'תוספתא' מצד חי העולמים שהוא 'מוסף שבת', והיא 'משנה' מצד הגוף - 'משנה תורה' ודאי, והיא 'התקפתא' מצד זרוע ימין המלך, זהו שכתוב ' ׳ימינך יהוה נאדרי בכח׳ (שמות טו, ו) ' - 'בכוח' תרגומו 'בתוקפא', 'הצרכה' היא מצד השמאל, ובזרוע שמאל אוחז בה, ובזרוע ימין מתקן בה, ואומר ' ׳קומי שבי ירושלם׳ (ישעיה נב, ב) '. ועוד, מצד הימין היא תוקף לאדם, ומצד השמאל נותן להם צורכיהם בארץ מדבר, 'שאלה' היא בפי המלך, זהו שכתוב (דברים לב, ז) ' שאל אביך ', והתשובה כלפיה זהו שכתוב 'ויגדך', ואז האדם שואל כעניין ומשיב כהלכה.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: אתקריאת איהי תוספתא מסטרא דיום שבת בההוא זמנא כמה תוספות נחתין עמה כו' עד סוף התיקון, ואח"כ תחזור לכאן ועוד שמעו הרים מאן הרים כו'.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה:
ועוד 2 פסוקים. אינדקס הפסוקים