ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 23: תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה › פיסקה 126 (סא ע"א)

ברכה במוח קדושה בלב ויחוד בריאה - ובתחיית המתים ׳עצם אל עצמו׳

תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 126 · דף סא ע"א

לשון הזוהר

[הגהה דף סא.] ° חֲיָילִין דְּמוֹחָא גַרְמִי״ן ° (בְּ) [ דְּ ] קָרְבָּנָא, ׳וַתִּקְרְבוּ עֲצָמוֹת עֶצֶם אֶל עַצְמוֹ׳ (יחזקאל לז, ז), ° חֲיָילִין דְלִבָּא עַרְקִין דִּדְמָא, חֲיָילִין דְּרֵיאָה גִידִין ° דְּאִינוּן קִשׁוּרָא וְחִבּוּרָא דִלְהוֹן ברוּחָא דְכַנְפֵי רֵיאָה, וְאִיהוּ רוּחַ אלהי״ם ׳מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם׳ (בראשית א, ב) (נ״א דאיהו מוחא), בְּגִין דְּרֵיאָה (נ״א דרישא) כְּלִילָא מִתַּרְוַיְיהוּ, כְּגַוְונָא דְעוֹפָא מִמַּיָּא וְאַרְעָא, וְאִינוּן כְּלִילָן מִתַּרְוַיְיהוּ. עַל מוֹחָא שַׁרְיָא בְּרָכָה, עַל לִבָּא שַׁרְיָא קְדוּשָׁה, עַל רֵיאָה שַׁרְיָא יִחוּד, מַחֲשָׁבָה (הגהה דף סא ע״א) כְלִילָא מִכֻּלְּהוּ, וְאִינוּן יְבָרֶכְךָ יהו״ה יָאֵר יהו״ה יִשָּׂא יהו״ה (במדבר כד, ו), ° יְבָרֶכְךָ בְּמוֹחָא, יָאֵר בְּלִבָּא דְתַמָּן נְהוֹרָא דְעַיְינִין, כְּמָה דְאוּקְמוּהָ הַלֵּב רוֹאֶה, יִשָּׂא ° בְּרֵיאָה דְאִיהוּ שָׁלוֹם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. ° וְאִינוּן שְׁמִיעָ״ה רְאִיָּ״ה רֵיחָ״א, שְׁמִיעָ״ה בְּמוֹחַ, וְאִיהוּ בְּהִפּוּכָא חוֹ״ם, דְּשַׁרְיָא בְלַחוּתָא וּקְרִירוּתָא דְמוֹחָא לְחַמְמָא לֵיהּ, מִסִּטְרָא דִגְבוּרָה, וְאִיהוּ אַרְיֵה מִסִּטְרָא דְגוּפָא, שׁוֹר מִסִּטְרָא דְנַפְשָׁא, דְּאִינוּן אֵשׁ וּמַיִם, אֵשׁ שִׂכְלִית מַיִם יְסוֹדִית, ° רְאִיָּ״ה בְּלִבָּ״א, דְאִיהוּ אֵשׁ, רְאִיָּ״ה אַרְיֵ״ה, מַיִם שִׂכְלִית לְקַרְרָא אֵשׁ יְסוֹדִי דְּלִבָּא, דְּלָא יוֹקִיד כָּל גּוּפָא. ° רֵיחָא בְרֵיאָה דְנָפִיק לְחוֹטָמָא, עֲלֵיהּ אִתְּמַר ׳וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים׳ (בראשית ב, ז), וְרֵיאָה אִיהִי מִסִּטְרָא דְמוֹחָא קְרִירָא, וּמִסִּטְרָא דְלִבָּא יְבֵישָׁה, וְאִיהוּ חֶצְיוֹ מַיִם יְסוֹדִית, וְחֶצְיוֹ יְבֵשָׁה יְסוֹדִית, בְּגִין דָּא שַׁרְיָא עֲלָהּ רוּחָא שִׂכְלִית, דְּאִיהוּ חַם וְלַח, חַם לְחַמְמָא קְרִירוּתָא, לַח לְרַטְבָא יְבֵשׁוּתָא, דָּא שִׂכְלִי וְדָא יְסוֹדִיִּי. דִּבּוּר דָּא אָדָם, דִּכְּלִיל מִכֻּלְּהוּ, ° וּמָאן אַפִּיק לֵיהּ מַחֲשָׁבָה, וּבְגִין אִלֵּין שִׂכְלִיִּים הֲווֹ נָחֲתִין בְּקָרְבָּנָא לְקָרְבָא קָרְבָּנָא וּלְיַחֲדָא כֹלָּא, וְאִלֵּין אִינוּן בִּתְחִיַּית הַמֵּתִים, דִּבְהוֹן יְהֵא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְקָרֵב ׳עֶצֶם אֶל עַצְמוֹ׳, ° וְגִידִין וְעַרְקִין כֻּלְּהוֹן לְחַבְּרָא דָא בְדָא, וִיקַבְּלוּן אִלֵּין בְּאִלֵּין, וּמְשֻׁלָּבִין אִלֵּין בְּאִלֵּין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לו, ה) מַקְבִּילוֹת הַלּוּלָאוֹת וְגוֹמֵר, בְּהַהוּא זִמְנָא יְהֵא חֶדְוָה וְנִגּוּנָא, בִּקְרִיבוּ דִלְהוֹן.

תרגום

[ הגהה דף סא. ] חיילות המוח - עצמות של הקרבן, ' ׳וְתִקְרְבוּ עֲצָמוֹת עֶצֶם אֶל עַצְמוֹ׳ (יחזקאל לז, ז) ', חיילות הלב - עורקי הדם, חיילות הריאה - גידים, שהם הקשר והחיבור שלהם ברוח כנפי הריאה, והוא 'רוּחַ ׳אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם׳ (בראשית א, ב) ' (נוסח אחר: שהוא המוח), משום שהריאה (נוסח אחר: שהראש) כלולה משניהם, כעין העוף מן המים והארץ, שהם כלולים משניהם. על המוח שורה ברכה, על הלב שורה קדושה, על הריאה שורה ייחוד, המחשבה (הגהה דף סא ע"א) כלולה מכולם, והם 'יְבָרֶכְךָ יְהוָה' 'יָאֵר יְהוָה' 'יִשָּׂא יְהוָה' (במדבר כד, ו) - 'יברכך' במוח, 'יאר' בלב שבו האור של העיניים, כפי שביארוה 'הלב רואה', 'ישא' בריאה שהיא שלום, זהו שכתוב 'וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם'. והם שמיעה ראייה ריח: שמיעה במוח, והוא בהיפוכו חום, השורה בליחות ובקרירות המוח לחממו, מצד הגבורה, והוא אריה מצד הגוף, שור מצד הנפש, שהם אש ומים, אש שכלית מים יסודית, ראייה בלב, שהוא אש, ראייה - אריה, מים שכלית לקרר את האש היסודית של הלב, שלא ישרוף את כל הגוף. ריח בריאה היוצא לחוטם, עליו נאמר ' ׳וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים׳ (בראשית ב, ז) ', והריאה היא מצד המוח הקר, ומצד הלב היבש, והיא חציה מים יסודית וחציה יבשה יסודית, ומשום כך שורה עליה רוח שכלית, שהיא חמה ולחה - חמה לחמם את הקרירות, לחה להרטיב את היובש, זו שכלית וזו יסודית. הדיבור זה אדם, שהוא כלול מכולם, ומי מוציאו - המחשבה, ובגלל אלה השכליים היו יורדים בקרבן להקריב את הקרבן ולייחד את הכל, ואלה הם בתחיית המתים, שבהם יהיה הקב"ה מקרב ' ׳עֶצֶם אֶל עַצְמוֹ׳ ', וגידים ועורקים כולם לחבר זה בזה, ויקבלו אלה באלה, ומשולבים אלה באלה, זהו שכתוב (שמות לו, ה) 'מַקְבִּילֹת הַלֻּלָאֹת' וגו', באותה שעה תהיה שמחה וניגון בקרבתם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [הגהה דף סא.] ° חיילין דמוחא גרמי״ן ° (ב) [ ד ] קרבנא, ׳ותקרבו עצמות עצם אל עצמו׳ (יחזקאל לז, ז), ° חיילין דלבא ערקין דדמא, חיילין דריאה גידין ° דאינון קשורא וחבורא דלהון ברוחא דכנפי ריאה, ואיהו רוח אלהי״ם ׳מרחפת על פני המים׳ (בראשית א, ב) (נ״א דאיהו מוחא), בגין דריאה (נ״א דרישא) כלילא מתרוייהו, כגוונא דעופא ממיא וארעא, ואינון כלילן מתרוייהו. על מוחא שריא ברכה, על לבא שריא קדושה, על ריאה שריא יחוד, מחשבה (הגהה דף סא ע״א) כלילא מכלהו, ואינון יברכך יהו״ה יאר יהו״ה ישא יהו״ה (במדבר כד, ו), ° יברכך במוחא, יאר בלבא דתמן נהורא דעיינין, כמה דאוקמוה הלב רואה, ישא ° בריאה דאיהו שלום, הדא הוא דכתיב וישם לך שלום. ° ואינון שמיע״ה ראי״ה ריח״א, שמיע״ה במוח, ואיהו בהפוכא חו״ם, דשריא בלחותא וקרירותא דמוחא לחממא ליה, מסטרא דגבורה, ואיהו אריה מסטרא דגופא, שור מסטרא דנפשא, דאינון אש ומים, אש שכלית מים יסודית, ° ראי״ה בלב״א, דאיהו אש, ראי״ה ארי״ה, מים שכלית לקררא אש יסודי דלבא, דלא יוקיד כל גופא. ° ריחא בריאה דנפיק לחוטמא, עליה אתמר ׳ויפח באפיו נשמת חיים׳ (בראשית ב, ז), וריאה איהי מסטרא דמוחא קרירא, ומסטרא דלבא יבישה, ואיהו חציו מים יסודית, וחציו יבשה יסודית, בגין דא שריא עלה רוחא שכלית, דאיהו חם ולח, חם לחממא קרירותא, לח לרטבא יבשותא, דא שכלי ודא יסודיי. דבור דא אדם, דכליל מכלהו, ° ומאן אפיק ליה מחשבה, ובגין אלין שכליים הוו נחתין בקרבנא לקרבא קרבנא וליחדא כלא, ואלין אינון בתחיית המתים, דבהון יהא קודשא בריך הוא מקרב ׳עצם אל עצמו׳, ° וגידין וערקין כלהון לחברא דא בדא, ויקבלון אלין באלין, ומשלבין אלין באלין, הדא הוא דכתיב (שמות לו, ה) מקבילות הלולאות וגומר, בההוא זמנא יהא חדוה ונגונא, בקריבו דלהון.

התרגום: [ הגהה דף סא. ] חיילות המוח - עצמות של הקרבן, ' ׳ותקרבו עצמות עצם אל עצמו׳ (יחזקאל לז, ז) ', חיילות הלב - עורקי הדם, חיילות הריאה - גידים, שהם הקשר והחיבור שלהם ברוח כנפי הריאה, והוא 'רוח ׳אלהים מרחפת על פני המים׳ (בראשית א, ב) ' (נוסח אחר: שהוא המוח), משום שהריאה (נוסח אחר: שהראש) כלולה משניהם, כעין העוף מן המים והארץ, שהם כלולים משניהם. על המוח שורה ברכה, על הלב שורה קדושה, על הריאה שורה ייחוד, המחשבה (הגהה דף סא ע"א) כלולה מכולם, והם 'יברכך יהוה' 'יאר יהוה' 'ישא יהוה' (במדבר כד, ו) - 'יברכך' במוח, 'יאר' בלב שבו האור של העיניים, כפי שביארוה 'הלב רואה', 'ישא' בריאה שהיא שלום, זהו שכתוב 'וישם לך שלום'. והם שמיעה ראייה ריח: שמיעה במוח, והוא בהיפוכו חום, השורה בליחות ובקרירות המוח לחממו, מצד הגבורה, והוא אריה מצד הגוף, שור מצד הנפש, שהם אש ומים, אש שכלית מים יסודית, ראייה בלב, שהוא אש, ראייה - אריה, מים שכלית לקרר את האש היסודית של הלב, שלא ישרוף את כל הגוף. ריח בריאה היוצא לחוטם, עליו נאמר ' ׳ויפח באפיו נשמת חיים׳ (בראשית ב, ז) ', והריאה היא מצד המוח הקר, ומצד הלב היבש, והיא חציה מים יסודית וחציה יבשה יסודית, ומשום כך שורה עליה רוח שכלית, שהיא חמה ולחה - חמה לחמם את הקרירות, לחה להרטיב את היובש, זו שכלית וזו יסודית. הדיבור זה אדם, שהוא כלול מכולם, ומי מוציאו - המחשבה, ובגלל אלה השכליים היו יורדים בקרבן להקריב את הקרבן ולייחד את הכל, ואלה הם בתחיית המתים, שבהם יהיה הקב"ה מקרב ' ׳עצם אל עצמו׳ ', וגידים ועורקים כולם לחבר זה בזה, ויקבלו אלה באלה, ומשולבים אלה באלה, זהו שכתוב (שמות לו, ה) 'מקבילת הללאת' וגו', באותה שעה תהיה שמחה וניגון בקרבתם.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: חיילין דמוחא גרמין. שהמוח שבעצמות נמשך מהמוח:

לכל המפרשים על פיסקה זו