ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 23: תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה › פיסקה 124 (ס ע"א)

׳תקונא חמשאה בצלותא׳ - ארבעה קרבנות כנגד אריה שור נשר אדם

תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 124 · דף ס ע"א

לשון הזוהר

[הגהה דף ס.] ° וְעוֹד אִית תִּקּוּנָא חֲמִשָּׁאָה בִּצְלוֹתָא, צְלוֹתָא אִיהִי כְּקָרְבָּנָא, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ קַדְמָאִין תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִין תִּקְנוּם, תָּא חֲזִי קָרְבָּנִין אִינוּן מֵאַרְבַּע מִינִין, דְּאִינוּן לָקֳבֵל אַרְיֵה שׁוֹר נֶשֶׁר אָדָם, דְּאִינוּן מְצוּיָירִים בְּכָרְסַיָּיא, (הגהה דף ס ע״א) ° קָרְבָּנָא דַהֲווֹ מְקָרְבִין יִשְׂרָאֵל, וְכַהֲנָא הֲוָה קָרִיב קָרְבָּנָא דִלְהוֹן. ° קָרְבָּנָא קַדְמָאָה, קָרְבָּנָא דַהֲוָה קָרִיב לִימִינָא, דָּא צְלוֹתָא דְשַׁחֲרִית, וְאִם הֲווֹ זַכְיָין הֲוָה נָחִית דִּיּוֹקְנָא דְאַרְיֵ״ה וַהֲוָה מְקַבֵּל קָרְבָּנָא, ° וְדָא מִיכָאֵ״ל דְּדַרְגֵּיהּ חֶסֶ״ד, אִיהוּ הֲוָה מְקַבֵּל צְלוֹתָא דְשַׁחֲרִית, ° וְאִם לָא זָכוּ מַה כְּתִיב בְּקָרְבָּנָא ׳לַכֶּלֶב תַּשְׁלִיכוּן אוֹתוֹ׳ (שמות כב, ל), דְחָשִׁיב לֵיהּ כִּטְרֵיפָה, ° וּבְגִין דָּא הֲוָה נָחִית דִּיּוֹקְנָא דְכֶלֶב לְקַבֵּל הַהוּא דוֹרוֹנָא, וְקָרְבָּנָא, ° וְדָא אִיהוּ כֶּלֶב דְּאָמַר דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם, ׳הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד כֶּלֶב יְחִידָתִי׳ (תהלים כב, כב), ° וְכָל מַלְאֲכֵי חַבָּלָה דְאִינוּן כְּלָבִים צוֹעֲקִים בְּמִשְׁמָרָה תִּנְיָינָא דְלֵילְיָא, ° אִינוּן צָוְוחִין וְנָבְחִין וְאָמְרִין הַב הַב, בְּגִין דְּאִינוּן מִסִּטְרָא דְגֵיהִנָּם סַם הַמָּוְת, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָנוֹת׳ (משלי ל, טו) הַב הַב. קָרְבָּנָא תִנְיָינָא לָקֳבֵל שׁוֹ״ר, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עִז וְגוֹמֵר׳ (ויקרא כב, כז), ° וּלְקִבְלֵיהּ צְלוֹתָא דְמִנְחָה, דְאָמַר דָּוִד עֲלָהּ ׳מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעִשֶׂב לַעֲבוֹדַת הָאָדָם׳ (תהלים קד, יד), מַאי עִשֶׂב, ע״ב ש', ° וְאִנּוּן ע״ב שְׁמָהָן, דְּאִינוּן לְבוּשִׁין לְע״ב שְׁמָהָן עִלָּאִין, כְּגַוְונָא דְעִשֶׂב דְּאִיהוּ לְבוּשָׁא דְחִטָּה, ° וּבְגִין דָּא ׳לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ׳, וְהַיְינוּ ׳לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ׳ (שם עח, כ), וְדָא נַהֲמָא דְאוֹרַיְיתָא.

תרגום

[הגהה דף ס.] ועוד יש תיקון חמישי בתפילה: התפילה היא כקרבן, כפי שקבעו הראשונים - תפילות כנגד תמידים תיקנום. בוא וראה, הקרבנות הם מארבעה מינים, שהם כנגד אריה שור נשר אדם, המצוירים בכיסא, (הגהה דף ס ע"א) קרבן שהיו ישראל מקריבים, והכהן היה מקריב את קרבנם. הקרבן הראשון, קרבן שהיה מקריב לימין - זו תפילת שחרית, ואם היו זכאים היה יורד דיוקן של אריה ומקבל את הקרבן, וזה מיכאל שדרגתו חסד, הוא היה מקבל את תפילת השחרית, ואם לא זכו, מה כתוב בקרבן (שמות כב ל) ’׳לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ׳’ - שנחשב לו כטריפה, ומשום כך היה יורד דיוקן של כלב לקבל אותו דורון וקרבן, וזהו הכלב שאמר עליו דוד עליו השלום (תהלים כב כב) ’׳הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד כֶּלֶב יְחִידָתִי׳’, וכל מלאכי חבלה שהם ככלבים צועקים במשמרה השנייה של הלילה, הם צווחים ונובחים ואומרים הב הב, משום שהם מצד הגיהנום - סם המוות, שנאמר בו (משלי ל טו) ’׳לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָנוֹת׳’ הב הב. הקרבן השני, כנגד שׁוֹר, שנאמר בו (ויקרא כב כז) ’׳שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז׳’ וגו’, וכנגדו תפילת מנחה, שאמר עליה דוד (תהלים קד יד) ’׳מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם׳’ - מהו עשב? ע"ב ש’; והם ע"ב שמות, שהם לבושים לע"ב שמות עליונים, כעין העשב שהוא לבוש החיטה, ומשום כך - ׳להוציא לחם מן הארץ׳, וזהו ’׳לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ׳’ (שם עח כ), וזהו לחם התורה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [הגהה דף ס.] ° ועוד אית תקונא חמשאה בצלותא, צלותא איהי כקרבנא, כמה דאוקמוהו קדמאין תפלות כנגד תמידין תקנום, תא חזי קרבנין אינון מארבע מינין, דאינון לקבל אריה שור נשר אדם, דאינון מצויירים בכרסייא, (הגהה דף ס ע״א) ° קרבנא דהוו מקרבין ישראל, וכהנא הוה קריב קרבנא דלהון. ° קרבנא קדמאה, קרבנא דהוה קריב לימינא, דא צלותא דשחרית, ואם הוו זכיין הוה נחית דיוקנא דארי״ה והוה מקבל קרבנא, ° ודא מיכא״ל דדרגיה חס״ד, איהו הוה מקבל צלותא דשחרית, ° ואם לא זכו מה כתיב בקרבנא ׳לכלב תשליכון אותו׳ (שמות כב, ל), דחשיב ליה כטריפה, ° ובגין דא הוה נחית דיוקנא דכלב לקבל ההוא דורונא, וקרבנא, ° ודא איהו כלב דאמר דוד עליו השלום, ׳הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי׳ (תהלים כב, כב), ° וכל מלאכי חבלה דאינון כלבים צועקים במשמרה תניינא דליליא, ° אינון צווחין ונבחין ואמרין הב הב, בגין דאינון מסטרא דגיהנם סם המות, דאתמר ביה ׳לעלוקה שתי בנות׳ (משלי ל, טו) הב הב. קרבנא תניינא לקבל שו״ר, דאתמר ביה ׳שור או כשב או עז וגומר׳ (ויקרא כב, כז), ° ולקבליה צלותא דמנחה, דאמר דוד עלה ׳מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבודת האדם׳ (תהלים קד, יד), מאי עשב, ע״ב ש', ° ואנון ע״ב שמהן, דאינון לבושין לע״ב שמהן עלאין, כגוונא דעשב דאיהו לבושא דחטה, ° ובגין דא ׳להוציא לחם מן הארץ׳, והיינו ׳לחם אבירים אכל איש׳ (שם עח, כ), ודא נהמא דאורייתא.

התרגום: [הגהה דף ס.] ועוד יש תיקון חמישי בתפילה: התפילה היא כקרבן, כפי שקבעו הראשונים - תפילות כנגד תמידים תיקנום. בוא וראה, הקרבנות הם מארבעה מינים, שהם כנגד אריה שור נשר אדם, המצוירים בכיסא, (הגהה דף ס ע"א) קרבן שהיו ישראל מקריבים, והכהן היה מקריב את קרבנם. הקרבן הראשון, קרבן שהיה מקריב לימין - זו תפילת שחרית, ואם היו זכאים היה יורד דיוקן של אריה ומקבל את הקרבן, וזה מיכאל שדרגתו חסד, הוא היה מקבל את תפילת השחרית, ואם לא זכו, מה כתוב בקרבן (שמות כב ל) ’׳לכלב תשלכון אתו׳’ - שנחשב לו כטריפה, ומשום כך היה יורד דיוקן של כלב לקבל אותו דורון וקרבן, וזהו הכלב שאמר עליו דוד עליו השלום (תהלים כב כב) ’׳הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי׳’, וכל מלאכי חבלה שהם ככלבים צועקים במשמרה השנייה של הלילה, הם צווחים ונובחים ואומרים הב הב, משום שהם מצד הגיהנום - סם המוות, שנאמר בו (משלי ל טו) ’׳לעלוקה שתי בנות׳’ הב הב. הקרבן השני, כנגד שור, שנאמר בו (ויקרא כב כז) ’׳שור או כשב או עז׳’ וגו’, וכנגדו תפילת מנחה, שאמר עליה דוד (תהלים קד יד) ’׳מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם׳’ - מהו עשב? ע"ב ש’; והם ע"ב שמות, שהם לבושים לע"ב שמות עליונים, כעין העשב שהוא לבוש החיטה, ומשום כך - ׳להוציא לחם מן הארץ׳, וזהו ’׳לחם אבירים אכל איש׳’ (שם עח כ), וזהו לחם התורה.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ועוד אית תיקונא כו'. למעלה אמר ד' תפלות ותורה החמישית אבל כאן אמר שהתפלות - כללן שלשה הקבועין בכל יום נגד ג' אבהן (יק"ו) כמו שאמרו ( ברכות כו ע"ב ) אבות תיקנום כו', ורביעית - הוא התורה כמו שמפרש והולך והוא ארבע אותיות הוי"ה,…

לכל המפרשים על פיסקה זו