חרב פיפיות שהיא קריאת שמע - כ"ה וכ"ה חמשים שערי בינה
תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 119 · דף נח ע"ב
לשון הזוהר
[הגהה דף נח:] ° מָאן יָכִיל לְאַגָּחָא קְרָבָא בַאֲתַר דְּאַנְתְּ תַּמָּן, בְּאַבְנָא זְעִירָא דִזְרִיקַת ° אִזְדַּעְזַעוּ רְקִיעִין עַד אֵין סוֹף, וּמַלְאָכִין עַד אֵין תַּכְלִית, וְכָל מָארֵי מְתִיבְתָּא כֻּלְּהוּ אִזְדַּעְזַעוּ ° וְנָפְלוּ בִּנְפִילַת אַפַּיִם, מִקִּיּוּמַיְהוּ קֳדָמָהָא, וְאָמְרוּ וְכִי בְאַבְנָא זְעִירָא הַאי, כָּל שֶׁכֵּן ° מָאן יַגִּיחַ עִמָּךְ בְּסַיְיפָא, דְאִתְּמַר בָּהּ (תהלים קמט, ו) רוֹמְמוֹת אֵ״ל ׳בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם׳, ° דְּאִיהִי קְרִיאַת שְׁמַע, חַרְבָּא דִילָךְ ° דְּאַנְתְּ תַּקִּינַת לָךְ (נ״א לה), דְּבָהּ קְטִילַת לַמִּצְרִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ° ׳וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וְגוֹמֵר׳ (שמות ב, יב) ׳וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי׳, כֹּ״ה וָכֹ״ה סָלְקִין לְחַמְשִׁין אַתְוָון, דִּמְיַחֲדִין בְּהוֹן לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא פַּעֲמַיִם, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יהו״ה אלהינ״ו יהו״ה אֶחָד, דְּאִית בְּהוֹן כ״ה אַתְוָון תְּרֵין זִמְנִין, וְסָלְקִין לְחַמְשִׁין תַּרְעִין דְּבִינָה, ° דְּאִיהִי ח' תְּמִינָאָה מֵעֲשַׂר סְפִירָן מִתַּתָּאָה וּלְעִילָא.
תרגום
[ הגהה דף נח: ] מי יכול לערוך מלחמה במקום שאתה שם? באבן קטנה שזרקת נזדעזעו הרקיעים עד אין סוף, ומלאכים עד אין תכלית, וכל בעלי הישיבה כולם נזדעזעו ונפלו בנפילת אפיים מקיומם לפניה, ואמרו: וכי באבן קטנה זו - כל שכן מי יילחם עמך בחרב, שנאמר בה ' ׳רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם׳ (תהלים קמט, ו) ', שהיא קריאת שמע, חרבך שהכנת לך (נוסח אחר: לה), שבה הרגת את המצרי, זהו שכתוב ' ׳וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה׳ (שמות ב, יב) ' וגו' ' ׳וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי׳ ' - כ"ה וכ"ה עולים לחמישים אותיות, שמייחדים בהן את הקב"ה פעמיים: 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ יְהוָה אֶחָד', שיש בהן כ"ה אותיות שני פעמים, ועולים לחמישים שערי בינה, שהיא ח' - השמינית מעשר הספירות, מהתחתונה ולמעלה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [הגהה דף נח:] ° מאן יכיל לאגחא קרבא באתר דאנת תמן, באבנא זעירא דזריקת ° אזדעזעו רקיעין עד אין סוף, ומלאכין עד אין תכלית, וכל מארי מתיבתא כלהו אזדעזעו ° ונפלו בנפילת אפים, מקיומיהו קדמהא, ואמרו וכי באבנא זעירא האי, כל שכן ° מאן יגיח עמך בסייפא, דאתמר בה (תהלים קמט, ו) רוממות א״ל ׳בגרונם וחרב פיפיות בידם׳, ° דאיהי קריאת שמע, חרבא דילך ° דאנת תקינת לך (נ״א לה), דבה קטילת למצרי, הדא הוא דכתיב ° ׳ויפן כה וכה וגומר׳ (שמות ב, יב) ׳ויך את המצרי׳, כ״ה וכ״ה סלקין לחמשין אתוון, דמיחדין בהון לקודשא בריך הוא פעמים, שמע ישראל יהו״ה אלהינ״ו יהו״ה אחד, דאית בהון כ״ה אתוון תרין זמנין, וסלקין לחמשין תרעין דבינה, ° דאיהי ח' תמינאה מעשר ספירן מתתאה ולעילא.
התרגום: [ הגהה דף נח: ] מי יכול לערוך מלחמה במקום שאתה שם? באבן קטנה שזרקת נזדעזעו הרקיעים עד אין סוף, ומלאכים עד אין תכלית, וכל בעלי הישיבה כולם נזדעזעו ונפלו בנפילת אפיים מקיומם לפניה, ואמרו: וכי באבן קטנה זו - כל שכן מי יילחם עמך בחרב, שנאמר בה ' ׳רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם׳ (תהלים קמט, ו) ', שהיא קריאת שמע, חרבך שהכנת לך (נוסח אחר: לה), שבה הרגת את המצרי, זהו שכתוב ' ׳ויפן כה וכה׳ (שמות ב, יב) ' וגו' ' ׳ויך את המצרי׳ ' - כ"ה וכ"ה עולים לחמישים אותיות, שמייחדים בהן את הקב"ה פעמיים: 'שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד', שיש בהן כ"ה אותיות שני פעמים, ועולים לחמישים שערי בינה, שהיא ח' - השמינית מעשר הספירות, מהתחתונה ולמעלה.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: מאן יכיל לאגיח כו'. דהוא הנהר דמתפשט בכולהו, ועיין לקמן פ"ט א' ושאר מקומות: