ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 23: תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה › פיסקה 115 (סא ע"א)

השער הסגור בימי החול ונפתח בשבת - וכוס ישועות המתמלא בי'

תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 115 · דף סא ע"א

לשון הזוהר

[סא.] (דף סא ע״א) וּבְגִין דָּא עוֹנַת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּשַׁבָּת, דִּבְיוֹמִין דְּחוֹל דְּשַׁלִּיט מטטרו״ן אִתְּמַר ׳יִהְיֶה סָגוּר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה׳ (יחזקאל מד, ב), ° בֵּיהּ אִיהִי סְגִירָא תַרְעָא, ׳וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ׳, יִפָּתֵחַ תַּרְעָא, וְתַפִּיק מִינָהּ שְׁכִינְתָּא לְאִתְיַיחֲדָא עִם בַּעְלָהּ, ° וּבְהַהוּא זִמְנָא אִתְקְרִיאַת כּוֹס מָלֵא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וּמָלֵא בִּרְכַּת יהו''ה יָם וְדָרוֹם יְרָשָׁה׳ (דברים לג, כג), דִּבְיוֹמִין דְּחוֹל אִתְקְרִיאַת יַבָּשָׁה בְּמטטרו״ן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיֹּאמֶר אלהי״ם יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה׳ (בראשית א, ט). וּבְזִמְנָא דְאִתְמְלִיאַת אִתְּמַר עֲלָהּ ׳כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם יהו״ה אֶקְרָא׳ (תהלים קטז, יג), כּוֹ״ס אִיהִי אלהי״ם בְּחֻשְׁבַּן, ° דְּסָלִיק לְחֻשְׁבַּן כִּנּוּ״י, בְּמַאי אִתְמְלִיאַת בְּאָת י', וְאִתְעֲבִידַת כּוֹסִי רְוָיָה, וּבְגִין דָּא כּוֹס צָרִיךְ עֲשָׂרָה דְבָרִים וכו'.

תרגום

[ סא. ] (דף סא ע"א) ומשום כך עונת תלמידי חכמים בשבת, שבימי החול ששולט מטטרון נאמר ' ׳יִהְיֶה סָגוּר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה׳ (יחזקאל מד, ב) ' - בו הוא סגור השער, ׳וביום השבת יפתח׳ - יפתח השער, ותוציא ממנו השכינה להתייחד עם בעלה, ובאותה שעה נקראת 'כוס מלא', זהו שכתוב (דברים לג, כג) ' וּמָלֵא בִּרְכַּת יְהוָה ׳יָם וְדָרוֹם יְרָשָׁה׳ ', שבימי החול נקראת 'יבשה' במטטרון, זהו שכתוב ' ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה׳ (בראשית א, ט) '. ובזמן שהיא מתמלאת, נאמר עליה ' ׳כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם׳ (תהלים קטז, יג) יְהוָה אֶקְרָא' - 'כוס' היא 'אלהי"ם' בחשבון, העולה לחשבון 'כינוי', במה מתמלאת? באות י', ונעשית 'כוסי רוויה', ומשום כך 'כוס' צריך עשרה דברים וכו'.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [סא.] (דף סא ע״א) ובגין דא עונת תלמידי חכמים בשבת, דביומין דחול דשליט מטטרו״ן אתמר ׳יהיה סגור ששת ימי המעשה׳ (יחזקאל מד, ב), ° ביה איהי סגירא תרעא, ׳וביום השבת יפתח׳, יפתח תרעא, ותפיק מינה שכינתא לאתייחדא עם בעלה, ° ובההוא זמנא אתקריאת כוס מלא, הדא הוא דכתיב ׳ומלא ברכת יהו'ה ים ודרום ירשה׳ (דברים לג, כג), דביומין דחול אתקריאת יבשה במטטרו״ן, הדא הוא דכתיב ׳ויאמר אלהי״ם יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה׳ (בראשית א, ט). ובזמנא דאתמליאת אתמר עלה ׳כוס ישועות אשא ובשם יהו״ה אקרא׳ (תהלים קטז, יג), כו״ס איהי אלהי״ם בחשבן, ° דסליק לחשבן כנו״י, במאי אתמליאת באת י', ואתעבידת כוסי רויה, ובגין דא כוס צריך עשרה דברים וכו'.

התרגום: [ סא. ] (דף סא ע"א) ומשום כך עונת תלמידי חכמים בשבת, שבימי החול ששולט מטטרון נאמר ' ׳יהיה סגור ששת ימי המעשה׳ (יחזקאל מד, ב) ' - בו הוא סגור השער, ׳וביום השבת יפתח׳ - יפתח השער, ותוציא ממנו השכינה להתייחד עם בעלה, ובאותה שעה נקראת 'כוס מלא', זהו שכתוב (דברים לג, כג) ' ומלא ברכת יהוה ׳ים ודרום ירשה׳ ', שבימי החול נקראת 'יבשה' במטטרון, זהו שכתוב ' ׳ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה׳ (בראשית א, ט) '. ובזמן שהיא מתמלאת, נאמר עליה ' ׳כוס ישועות אשא ובשם׳ (תהלים קטז, יג) יהוה אקרא' - 'כוס' היא 'אלהי"ם' בחשבון, העולה לחשבון 'כינוי', במה מתמלאת? באות י', ונעשית 'כוסי רוויה', ומשום כך 'כוס' צריך עשרה דברים וכו'.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ביה איהי סגירא כו'. כמו שמפרש והולך וביום השבת יפתח ובשבת בגין דלא תהא כנועל דלת בפני לווין דאתמר בהו לוו עלי ואני פורע, איהי פתיחא לגבייהו דאינון נשמתין יתירין ולכן הזיווג בשבת דאיהי פתיחא להוציא נשמתן וכמו שאמרו בזוהר פרשת…

לכל המפרשים על פיסקה זו