ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 23: תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה › פיסקה 107 (נז ע"א)

סכין פגום של מלאך המוות - והתפלה מצלת ׳אדם ובהמה תושיע׳

תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 107 · דף נז ע"א

לשון הזוהר

[נז.] (דף נז ע״א) ° וְעוֹד אִיהִי מִצְוַת שְׁחִיטָה כְּשֵׁרָה בַּזָּרִים (נ״א בנשים), דְּאִינוּן בְּנֵי נָשָׁא דְּדַמְיָין לִבְעִירָן, דְּאִלֵּין דְּלָא מִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא צָרִיךְ לְמֶעֱבַד בְּהוֹן קָרְבָּנִין דִּצְלוֹתִין, דְּיִתְקַרִיבוּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִם מִתְקָרְבִין בִּצְלוֹתִין לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְסָבְלִין כַּמָּה מַכְתָּשִׁין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳כִּי עָלֶיךָ הוֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה׳ (תהלים מד, כג), אִתְחֲזֵי כְּאִלּוּ ׳וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עוֹלוֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ וְגוֹמֵר׳ (שמות כ, כד), דְּדָא שֵׁזִיב לוֹן מִמִּיתָה דְמַלְאַךְ הַמָּוְת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ יהו''ה׳ (תהלים לו, ז). וְאִלֵּין דְּעוֹבְדַיְיהוּ כִּבְעִירָן דְּחַקְלָא דְאָכְלִין בְּלָא צְלוֹתִין, מִיתַתְהוֹן יְהֵא כִּבְעִירָן דְּחַקְלָא, וְשָׁחִיט לוֹן מַלְאַךְ הַמָּוְת מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, וְלָא עוֹד אֶלָּא בְּסַכִּין פָּגוּם קָא שָׁחִיט לוֹן, וְאִתְקְרִיאוּ נְבֵלָה, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (ישעיה כו, יט) נְבֵלָתִי יְקוּמוּן, מַאי סַכִּין פָּגוּם דָּא סמא״ל אֵל אַחֵר, סַכִּין פָּגוּם וַדַּאי אִתְקְרֵי, וְאִיהִי פְּגִימָה סַם הַמָּוְת, טְרֵיפָה וּנְבֵלָה. וְכֵיוָן דְּאִתְיְיהִיבוּ בִידֵיהוֹן כְּבָר קַבִּילוּ עָנְשַׁיְהוּ, וּבְגִין דָּא נְבֵלָתִי יְקוּמוּן, וְכָל סִירְכָאן דְּסַם הַמָּוְת אִינוּן רַגְלִין דִּילָהּ, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר ׳רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוְת וְגוֹמֵר׳ (משלי ה, ה), וְאִינוּן חַ״י סִרְכוֹת, עֲלַיְיהוּ כְּתִיב (בראשית ח, כא) וְלֹא אוֹסִיף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל חַ״י כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי, לְאִינוּן דִּמְצַלִּין חַ״י בִּרְכָאָן דִּצְלוֹתִין, (ומאן גרים דמי טופנא מתגברין, מאן דאריק מיא דזרע ברית מילה בנדה שפחה גויה זונה) וּלְעוֹלָם וַורְדָּא בְכָל אֲתַר דְּתִתְסָרֵךְ טְרֵפָה וְאֵינָה חַיָּה, דִבְכָל אֲתַר דְּתִתְסָרֵךְ בְּבַר נַשׁ בְּחוֹבִין דִּילָהּ קְטִילַת.

תרגום

[ נז. ] (דף נז ע"א) ועוד היא מצוות שחיטה כשרה בזרים (נוסח אחר: בנשים), שהם בני אדם הדומים לבהמות, שאלה שאינם משתדלים בתורה, צריך לעשות בהם קרבנות תפילות שיתקרבו לקב"ה, ואם מתקרבים בתפילות לקב"ה, וסובלים כמה מכות, זהו שכתוב ' ׳כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה׳ (תהלים מד, כג) ' - נחשב כאילו ' ׳וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ׳ ' וגו' (שמות כ, כד), שזה מציל אותם ממיתת מלאך המוות, זהו שכתוב ' ׳אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ׳ (תהלים לו, ז) יְהוָה'. ואלה שמעשיהם כבהמות השדה האוכלות בלא תפילות, מיתתם תהיה כבהמות השדה, ושוחט אותם מלאך המוות מידה כנגד מידה, ולא עוד אלא בסכין פגום שוחט אותם, ונקראים נבלה, ועליהם נאמר (ישעיה כו, יט) 'נְבֵלָתִי יְקוּמוּן' - מהו 'סכין פגום'? זה סמאל, אל אחר, 'סכין פגום' ודאי נקרא, והיא פגימה - סם המוות, טרפה ונבלה. וכיוון שניתנו בידם, כבר קיבלו את עונשם, ומשום כך 'נְבֵלָתִי יְקוּמוּן', וכל סירכות סם המוות הן רגליה, ועליהם נאמר ' ׳רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת׳ (משלי ה, ה) ' וגו', והן שמונה עשרה סירכות, עליהם כתוב ' ׳וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי׳ (בראשית ח, כא) ' לאותם המתפללים שמונה עשרה ברכות התפילה, (ומי גורם שמי המבול מתגברים? מי שמריק מי זרע ברית מילה בנידה, שפחה, גויה, זונה) - ולעולם ורדה בכל מקום שתידבק בו טרפה ואינה חיה, שבכל מקום שתידבק באדם בעוונותיה - הרגה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [נז.] (דף נז ע״א) ° ועוד איהי מצות שחיטה כשרה בזרים (נ״א בנשים), דאינון בני נשא דדמיין לבעירן, דאלין דלא משתדלי באורייתא צריך למעבד בהון קרבנין דצלותין, דיתקריבו לקודשא בריך הוא, ואם מתקרבין בצלותין לקודשא בריך הוא, וסבלין כמה מכתשין, הדא הוא דכתיב ׳כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה׳ (תהלים מד, כג), אתחזי כאלו ׳וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך וגומר׳ (שמות כ, כד), דדא שזיב לון ממיתה דמלאך המות, הדא הוא דכתיב ׳אדם ובהמה תושיע יהו'ה׳ (תהלים לו, ז). ואלין דעובדייהו כבעירן דחקלא דאכלין בלא צלותין, מיתתהון יהא כבעירן דחקלא, ושחיט לון מלאך המות מדה כנגד מדה, ולא עוד אלא בסכין פגום קא שחיט לון, ואתקריאו נבלה, ועלייהו אתמר (ישעיה כו, יט) נבלתי יקומון, מאי סכין פגום דא סמא״ל אל אחר, סכין פגום ודאי אתקרי, ואיהי פגימה סם המות, טריפה ונבלה. וכיון דאתייהיבו בידיהון כבר קבילו ענשיהו, ובגין דא נבלתי יקומון, וכל סירכאן דסם המות אינון רגלין דילה, ועלייהו אתמר ׳רגליה יורדות מות וגומר׳ (משלי ה, ה), ואינון ח״י סרכות, עלייהו כתיב (בראשית ח, כא) ולא אוסיף עוד להכות את כל ח״י כאשר עשיתי, לאינון דמצלין ח״י ברכאן דצלותין, (ומאן גרים דמי טופנא מתגברין, מאן דאריק מיא דזרע ברית מילה בנדה שפחה גויה זונה) ולעולם וורדא בכל אתר דתתסרך טרפה ואינה חיה, דבכל אתר דתתסרך בבר נש בחובין דילה קטילת.

התרגום: [ נז. ] (דף נז ע"א) ועוד היא מצוות שחיטה כשרה בזרים (נוסח אחר: בנשים), שהם בני אדם הדומים לבהמות, שאלה שאינם משתדלים בתורה, צריך לעשות בהם קרבנות תפילות שיתקרבו לקב"ה, ואם מתקרבים בתפילות לקב"ה, וסובלים כמה מכות, זהו שכתוב ' ׳כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה׳ (תהלים מד, כג) ' - נחשב כאילו ' ׳וזבחת עליו את עלתיך ואת שלמיך׳ ' וגו' (שמות כ, כד), שזה מציל אותם ממיתת מלאך המוות, זהו שכתוב ' ׳אדם ובהמה תושיע׳ (תהלים לו, ז) יהוה'. ואלה שמעשיהם כבהמות השדה האוכלות בלא תפילות, מיתתם תהיה כבהמות השדה, ושוחט אותם מלאך המוות מידה כנגד מידה, ולא עוד אלא בסכין פגום שוחט אותם, ונקראים נבלה, ועליהם נאמר (ישעיה כו, יט) 'נבלתי יקומון' - מהו 'סכין פגום'? זה סמאל, אל אחר, 'סכין פגום' ודאי נקרא, והיא פגימה - סם המוות, טרפה ונבלה. וכיוון שניתנו בידם, כבר קיבלו את עונשם, ומשום כך 'נבלתי יקומון', וכל סירכות סם המוות הן רגליה, ועליהם נאמר ' ׳רגליה ירדות מות׳ (משלי ה, ה) ' וגו', והן שמונה עשרה סירכות, עליהם כתוב ' ׳ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי׳ (בראשית ח, כא) ' לאותם המתפללים שמונה עשרה ברכות התפילה, (ומי גורם שמי המבול מתגברים? מי שמריק מי זרע ברית מילה בנידה, שפחה, גויה, זונה) - ולעולם ורדה בכל מקום שתידבק בו טרפה ואינה חיה, שבכל מקום שתידבק באדם בעוונותיה - הרגה.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים