ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 23: תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה › פיסקה 106 (נו ע"ב)

מתן בסתר וברכה משמאל ומימין - וסוד העיבור להשוות חמה ולבנה

תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 106 · דף נו ע"ב

לשון הזוהר

[נו:] אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ דָא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, דַעֲלָהּ אִתְּמַר ° ׳מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אָף׳ (משלי כא, יד), בְּגִין דְּאִיהִי סְתִימָא, ° עוֹלָם הַבָּא קָרִינָן לָהּ מַתָּנָה, וַעֲלָהּ אִתְּמַר יִשְׂמַח מֹשֶׁה ° בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ, ° בְּגִין (קהלת ג, יג) דְּמַתַּת אלהי״ם הִיא, כְּבִרְכַּת יהו״ה אלהי״ך אֲשֶׁר נָתַן לָךְ דָּא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, ° חַד מִסִּטְרָא דִיְמִינָא בְרָכָה, וְחַד מִסִּטְרָא (דף נו ע״ב) דִשְׂמָאלָא מַתָּנָה. וְעוֹד שְׁכִינְתָּא אִיהִי חֶשְׁבּוֹן תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת וּמוֹלָדוֹת וְעִבּוּרִין, אַרְבַּע תְּקוּפָן דְּאִתְקְרִיאוּ אַרְבַּע תְּקוּפוֹת, וּלְכָל תְּקוּפָה תְּלַת יַרְחִין, וּבְהוֹן תְּרֵין עֲשַׂר מַזָּלוֹת, וְאִינוּן לָקֳבֵל תְּרֵין עֲשַׂר שִׁבְטִין דְּיִשְׂרָאֵל, ° וְכֹלָּא אִתְקַשֵּׁר בְּהַאי שְׁמָא אדנ״י, אִיהִי שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, ° תַּקִּיפָא בְּאַרְבַּע תְּקוּפִין, דְּאִינוּן מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא חָזָק תַּקִּיף, וְאִינוּן אל״ף דל״ת נו״ן יו״ד, וְכֻלְּהוּ תְּרֵין עֲשַׂר מַזָּלוֹת קָשִׁין מִסִּטְרָא דְּדִין, וּבְגִין דִּמְזוֹנָא קָא אַתְיָא מִנַּיְיהוּ, אָמְרוּ מָארֵי מַתְנִיתִין קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם סוּף, דְּאִתְקַרַע בְּהוֹן לִתְרֵין עֲשַׂר קְרָעִין. וְאִינוּן אַרְבַּע תְּקוּפוֹת ° תְּרֵין דְּרוֹעִין וּתְרֵין שׁוֹקִין, תְּרֵין עֲשַׂר מַזָּלוֹת תְּרֵין עֲשַׂר פִּרְקִין דְּאִית בְּהוֹן, וּלְקִבְלַיְיהוּ תְּרֵין עֲשַׂר יַרְחֵי שַׁתָּא, וְאִינוּן ו' ו' רָזָא דְעִבּוּרָא וְדָא יַרְחָא תְּלַת עֲשַׂר, דָּא א, ° וְדָא וָא״ו, שַׁתָּא מִתְּלַת עֲשַׂר יַרְחִין, ° וּבֵיהּ צָרִיךְ לְהַשְׁווֹת שְׁנַת הַחַמָּה עִם שְׁנַת הַלְּבָנָה, וּלְיַחֲדָא לוֹן ° בְּמַהֲלַךְ הָאֶמְצָעִי ° דְאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, ° וְאִם בַּר נַשׁ יָדַע (לְמִמְנִי וּ) לְהַשְׁווֹת שְׁנַת הַחַמָּה עִם שְׁנַת הַלְּבָנָה וּלְיַיחֵד לוֹן, וְלֵידַע מָתַי יְהֵא פֶּסַח בַּחֹדֶשׁ הָאָבִיב, ° וּבְדָא יִשְׁווּן אַבָּא וְאִמָּא בְּרָא וּבְרַתָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי׳ (דברים ד, ו) הִיא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם, ° וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם דָּא ו״ה, כִּי הִיא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם דָּא י״ה ° וּבַמֶּה יְהוֹן שָׁוִין אַבָּא וְאִמָּא בְּרָא וּבְרַתָּא, בְּא' דְהוּא כִּתְרָא עִלָּאָה, ° דְּאָמְרָה סִיהֲרָא עֲלָהּ, אִי אֶפְשַׁר לִשְׁנֵי מְלָכִים שֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ בְּכֶתֶר אֶחָד, וּבְגִינֵיהּ אָמְרִין בְּשַׁבָּת וְיוֹמִין טָבִין וּבְרֵישֵׁי יַרְחִין, כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ יהו״ה אלהינ״ו מַלְאָכִים הֲמוֹנֵי מַעְלָה, ° מֶלֶךְ וּמַלְכוּת.

תרגום

[ נו: ] 'אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ' - זו שכינה עליונה, שעליה נאמר ' ׳מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אָף׳ (משלי כא, יד) ', משום שהיא סתומה, 'עולם הבא' קוראים לה 'מתנה', ועליה נאמר 'יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ', משום ש' ׳מַתַּת אֱלֹהִים הִיא׳ (קהלת ג, יג) ', 'כְּבִרְכַּת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ' - זו שכינה תחתונה: אחת מצד הימין - ברכה, ואחת מצד (דף נו ע"ב) השמאל - מתנה. ועוד, השכינה היא חשבון תקופות ומזלות ומולדות ועיבורים: ארבע תקופות שנקראות ארבע תקופות, ולכל תקופה שלושה ירחים, ובהם שנים עשר מזלות, והם כנגד שנים עשר שבטי ישראל, והכול קשור בשם 'אדנ"י' שהיא שכינה תחתונה, חזקה בארבע תקופות שהם מצד השמאל - חזק, תקיף - והם אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד, וכל שנים עשר המזלות קשים מצד הדין, ומשום שהמזון בא מהם, אמרו בעלי המשנה: קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף, שנקרע בהם לשנים עשר קרעים. וארבע התקופות - שתי הזרועות ושתי השוקיים, שנים עשר המזלות - שנים עשר הפרקים שבהם, וכנגדם שנים עשר חודשי השנה, והם ו' ו' - סוד העיבור, וזה החודש השלושה עשר - זה א', וזה ו"ו, שנה משלושה עשר חודשים, ובו צריך להשוות שנת החמה עם שנת הלבנה, ולייחדן במהלך האמצעי שהוא עמוד האמצע, ואם אדם יודע (למנות ו) להשוות שנת החמה עם שנת הלבנה ולייחדן, ולדעת מתי יהיה פסח בחודש האביב - בזה ישוו אבא ואימא, בן ובת, זהו שכתוב ' ׳וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי׳ (דברים ד, ו) הִיא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם' - 'ושמרתם ועשיתם' זה ו"ה, 'כי היא חכמתכם ובינתכם' זה י"ה, ובמה ישוו אבא ואימא, בן ובת? באות א' שהיא כתר עליון, שאמרה עליה הלבנה: אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד, ובגלל זה אומרים בשבת וימים טובים ובראשי חודשים: 'כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ מַלְאָכִים הֲמוֹנֵי מַעְלָה' - מלך ומלכות.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [נו:] איש כמתנת ידו דא שכינתא עלאה, דעלה אתמר ° ׳מתן בסתר יכפה אף׳ (משלי כא, יד), בגין דאיהי סתימא, ° עולם הבא קרינן לה מתנה, ועלה אתמר ישמח משה ° במתנת חלקו, ° בגין (קהלת ג, יג) דמתת אלהי״ם היא, כברכת יהו״ה אלהי״ך אשר נתן לך דא שכינתא תתאה, ° חד מסטרא דימינא ברכה, וחד מסטרא (דף נו ע״ב) דשמאלא מתנה. ועוד שכינתא איהי חשבון תקופות ומזלות ומולדות ועבורין, ארבע תקופן דאתקריאו ארבע תקופות, ולכל תקופה תלת ירחין, ובהון תרין עשר מזלות, ואינון לקבל תרין עשר שבטין דישראל, ° וכלא אתקשר בהאי שמא אדנ״י, איהי שכינתא תתאה, ° תקיפא בארבע תקופין, דאינון מסטרא דשמאלא חזק תקיף, ואינון אל״ף דל״ת נו״ן יו״ד, וכלהו תרין עשר מזלות קשין מסטרא דדין, ובגין דמזונא קא אתיא מנייהו, אמרו מארי מתניתין קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף, דאתקרע בהון לתרין עשר קרעין. ואינון ארבע תקופות ° תרין דרועין ותרין שוקין, תרין עשר מזלות תרין עשר פרקין דאית בהון, ולקבלייהו תרין עשר ירחי שתא, ואינון ו' ו' רזא דעבורא ודא ירחא תלת עשר, דא א, ° ודא וא״ו, שתא מתלת עשר ירחין, ° וביה צריך להשוות שנת החמה עם שנת הלבנה, וליחדא לון ° במהלך האמצעי ° דאיהו עמודא דאמצעיתא, ° ואם בר נש ידע (לממני ו) להשוות שנת החמה עם שנת הלבנה ולייחד לון, ולידע מתי יהא פסח בחדש האביב, ° ובדא ישוון אבא ואמא ברא וברתא, הדא הוא דכתיב ׳ושמרתם ועשיתם כי׳ (דברים ד, ו) היא חכמתכם ובינתכם, ° ושמרתם ועשיתם דא ו״ה, כי היא חכמתכם ובינתכם דא י״ה ° ובמה יהון שוין אבא ואמא ברא וברתא, בא' דהוא כתרא עלאה, ° דאמרה סיהרא עלה, אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד, ובגיניה אמרין בשבת ויומין טבין וברישי ירחין, כתר יתנו לך יהו״ה אלהינ״ו מלאכים המוני מעלה, ° מלך ומלכות.

התרגום: [ נו: ] 'איש כמתנת ידו' - זו שכינה עליונה, שעליה נאמר ' ׳מתן בסתר יכפה אף׳ (משלי כא, יד) ', משום שהיא סתומה, 'עולם הבא' קוראים לה 'מתנה', ועליה נאמר 'ישמח משה במתנת חלקו', משום ש' ׳מתת אלהים היא׳ (קהלת ג, יג) ', 'כברכת יהוה אלהיך אשר נתן לך' - זו שכינה תחתונה: אחת מצד הימין - ברכה, ואחת מצד (דף נו ע"ב) השמאל - מתנה. ועוד, השכינה היא חשבון תקופות ומזלות ומולדות ועיבורים: ארבע תקופות שנקראות ארבע תקופות, ולכל תקופה שלושה ירחים, ובהם שנים עשר מזלות, והם כנגד שנים עשר שבטי ישראל, והכול קשור בשם 'אדנ"י' שהיא שכינה תחתונה, חזקה בארבע תקופות שהם מצד השמאל - חזק, תקיף - והם אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד, וכל שנים עשר המזלות קשים מצד הדין, ומשום שהמזון בא מהם, אמרו בעלי המשנה: קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף, שנקרע בהם לשנים עשר קרעים. וארבע התקופות - שתי הזרועות ושתי השוקיים, שנים עשר המזלות - שנים עשר הפרקים שבהם, וכנגדם שנים עשר חודשי השנה, והם ו' ו' - סוד העיבור, וזה החודש השלושה עשר - זה א', וזה ו"ו, שנה משלושה עשר חודשים, ובו צריך להשוות שנת החמה עם שנת הלבנה, ולייחדן במהלך האמצעי שהוא עמוד האמצע, ואם אדם יודע (למנות ו) להשוות שנת החמה עם שנת הלבנה ולייחדן, ולדעת מתי יהיה פסח בחודש האביב - בזה ישוו אבא ואימא, בן ובת, זהו שכתוב ' ׳ושמרתם ועשיתם כי׳ (דברים ד, ו) היא חכמתכם ובינתכם' - 'ושמרתם ועשיתם' זה ו"ה, 'כי היא חכמתכם ובינתכם' זה י"ה, ובמה ישוו אבא ואימא, בן ובת? באות א' שהיא כתר עליון, שאמרה עליה הלבנה: אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד, ובגלל זה אומרים בשבת וימים טובים ובראשי חודשים: 'כתר יתנו לך יהוה אלהינו מלאכים המוני מעלה' - מלך ומלכות.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ועלה אתמר צדקה כו'. שכל התרוממות שלנו הוא ממנה, כד היא מתרוממת ונעשית צדקה, וזה שאומר ומה דהות צדק כו':

לכל המפרשים על פיסקה זו