השכינה צדקה והקב"ה בעל צדקה - והנהר שחרב ויבש בגלות
תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 100 · דף נ ע"א
לשון הזוהר
׳עִץ גָּבוֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה׳ דָא ה', דִּסְלִיקַת בְּי' לְחֲמִשִּׁים. וְעוֹד שְׁכִינְתָּא אִתְקְרִיאַת צְדָקָה, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בַּעַל צְדָקָה, וּבְגָלוּתָא אִיהִי עֲנִיָּה, וּבְנָהָא עֲנִיִּים, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּבְיָכוֹל אִיהוּ עָנִי ° כַּד אִיהוּ בַּר מֵאַתְרֵיהּ, וּבְגִינָהּ אִתְּמַר ׳הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חוּצָה׳ (ישעיה לג, ז) וכו', וּבְאָן אֲתַר אִיהוּ עָנִי וְאִיהִי עֲנִיָּה בְּצַדִּיק דְּאִיהוּ בְּרִית, וּבְגִין דְּחָאבוּ בֵּיהּ יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא אִיהוּ נָהָר יֶחרַב וְיָבֵשׁ (איוב יד, יא) בְּבַיִת רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי בֵּיהּ חֲרֵבָה וִיבֵשָׁה, בְּגִין דְּאִינוּן גְּרָמֵי דְיִתְכַּנְשׁוּן מִנֵּיהּ מַיִּין עִלָּאִין, וּשְׁכִינְתָּא אִשְׁתְּאָרַת יְבֵשָׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה׳ (בראשית א, ט).
תרגום
' ׳עֵץ גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה׳ ' - זו ה', העולה ב-י' לחמישים. ועוד, השכינה נקראת 'צדקה', והקב"ה בעל צדקה, ובגלות היא עניה, ובניה עניים, והקב"ה כביכול הוא עני כשהוא מחוץ למקומו, ובגללה נאמר ' ׳הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה׳ (ישעיה לג, ז) ' וכו'. ובאיזה מקום הוא עני והיא עניה? בצדיק שהוא ברית, ומשום שחטאו בו ישראל למטה, הוא 'נָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ' (איוב יד, יא) בבית ראשון ושני, והשכינה בו חרבה ויבשה, משום שהם גרמו שייכנסו ממנו מים עליונים, והשכינה נשארה יבשה, זהו שכתוב ' ׳יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה׳ (בראשית א, ט) '.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳עץ גבוה חמשים אמה׳ דא ה', דסליקת בי' לחמשים. ועוד שכינתא אתקריאת צדקה, וקודשא בריך הוא בעל צדקה, ובגלותא איהי עניה, ובנהא עניים, וקודשא בריך הוא כביכול איהו עני ° כד איהו בר מאתריה, ובגינה אתמר ׳הן אראלם צעקו חוצה׳ (ישעיה לג, ז) וכו', ובאן אתר איהו עני ואיהי עניה בצדיק דאיהו ברית, ובגין דחאבו ביה ישראל לתתא איהו נהר יחרב ויבש (איוב יד, יא) בבית ראשון ושני, ושכינתא איהי ביה חרבה ויבשה, בגין דאינון גרמי דיתכנשון מניה מיין עלאין, ושכינתא אשתארת יבשה, הדא הוא דכתיב ׳יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה׳ (בראשית א, ט).
התרגום: ' ׳עץ גבה חמשים אמה׳ ' - זו ה', העולה ב-י' לחמישים. ועוד, השכינה נקראת 'צדקה', והקב"ה בעל צדקה, ובגלות היא עניה, ובניה עניים, והקב"ה כביכול הוא עני כשהוא מחוץ למקומו, ובגללה נאמר ' ׳הן אראלם צעקו חצה׳ (ישעיה לג, ז) ' וכו'. ובאיזה מקום הוא עני והיא עניה? בצדיק שהוא ברית, ומשום שחטאו בו ישראל למטה, הוא 'נהר יחרב ויבש' (איוב יד, יא) בבית ראשון ושני, והשכינה בו חרבה ויבשה, משום שהם גרמו שייכנסו ממנו מים עליונים, והשכינה נשארה יבשה, זהו שכתוב ' ׳יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה׳ (בראשית א, ט) '.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ובג"ד ישראל כו'. רוצה לומר כמו שמפרש והולך ש"ם א"ח ע"ד, דתהוי סהדין - ע"ד, דשם - היא הנערה שנקראת שם כמו שאמרו בזוהר פרשת ויקהל ר"א , היא דבקה בא"ח וכמו שמפרש והולך א"ח נטיר כו':