ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 20: תיקון יט - בראשית שם ב"ת, נקדות ושיעורים מבת עין עד שיעור קומה › פיסקה 9 (לח ע"ב)

שורוק אור גנוז לצדיק - וחמש האורות שלמעלה ממנו בהתגלות

תיקוני זוהר · תיקון יט - בראשית שם ב"ת, נקדות ושיעורים מבת עין עד שיעור קומה · מאמר 20 · פיסקה 9 · דף לח ע"ב

לשון הזוהר

[ א"ה. הבאתי כאן את הנוסחא הישנה לצורך הבנת הגהת הגאון ] וְשׁוּרֻ״ק אִיהוּ טָמִיר וְגָנִיז, מִסִּטְרָא דְצַדִּיק דְּאִיהוּ בְרִית, אוֹר גָּנוּז. דְּאִיהוּ רָ״ז כְּחוּשְׁבַּן אוֹר, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, ׳אוֹר זָרוּעַ לַצַּדִּיק׳, וְדָא הוּא אוֹר הַגָּנוּז לְצַדִּיקַיָּא, דְּחָמֵשׁ אוֹר דִּלְעִילָא מִנֵּיהּ כֻּלְּהוֹן אִינוּן בְּאִתְגַּלְיָיא, ° וּמַאי נִיהוּ, תְּלַת אוֹר, סֶגוֹ״ל, וּתְרֵין אוֹר, שְׁבָ״א. ° כַּד סָלְקָא עַל גַּדְפַיְיהוּ דִתְרֵין נְקוּדִין דְּאִינוּן שְׁבָ״א, אִתְעֲבִידַת שׁוּרֵ״ק, וְרָזָא דְמִלָּה (שיר ב ה) סַמְּכוּנִי בָאֲשִׁישׁוֹת, וְכַד נָחְתַת אִיהִי תְּחוֹת צֵרִ״י אִתְעֲבִידַת סֶגוֹ״ל וַעֲלַיְהוּ אִתְּמַר רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים, וּמַאי נִיהוּ אִלֵּין אֲשִׁישׁוֹת, אִינוּן תְּרֵי אֵשׁוֹת, דְּאִינוּן אִישׁ וְאִשָּׁה, אֶשָּׁא חִוְורָא, וְאֶשָּׁא סוּמְקָא, דְתַמָּן אָב וָאֵם, דְּאִינוּן י״ה, וְאִינוּן אַנְפֵּי דִינָא וְאַנְפּוֹי דְרַחֲמֵי. אַמָּאי בָּעָאת לְאִסְתַּמְכָא תַמָּן, בְּגִין דְּאִינוּן תְּרֵין גַּוְונִין דְּשׁוֹשַׁנָּה, חִוָּור וְסוּמַק, רַחֲמֵי וְדִינָא, דְּאִינוּן חֶסֶד וּגְבוּרָה, וְתַמָּן רֵיחָא דְשׁוֹשַׁנָּה, וְדָא אִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וּבְגִין דְּאָרְחַת בֵּיהּ, אָמְרַת סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת, וּבֵיהּ אִתְעֲבִידַת סֶגוֹ״ל, כַּד נָחְתָא רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים, אִלֵּין אִינוּן תְּרֵי סַמְכֵי קְשׁוֹט, דְּאִינוּן חִוָּור וְסוּמַק, וּבְגִין דְּאָרְחַת בְּאָת ו' דְּאִיהִי בִּבְרִית, אָמְרַת רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים.

תרגום

[ א"ה. הבאתי כאן את הנוסחא הישנה לצורך הבנת הגהת הגאון ] וְשׁוּרֻק הוּא טָמוּן וְגָנוּז, מִצַּד הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּרִית, אוֹר גָּנוּז. שֶׁהוּא רָ"ז כְּחֶשְׁבּוֹן ׳אוֹר׳, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, ׳אוֹר זָרוּעַ לַצַּדִּיק׳, וְזֶהוּ הָאוֹר הַגָּנוּז לַצַּדִּיקִים, שֶׁחָמֵשׁ הָאוֹרוֹת שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ כֻּלָּם בְּהִתְגַּלּוּת, וּמַהֵם, שְׁלֹשָׁה אוֹר סֶגוֹל, וּשְׁנֵי אוֹר שְׁוָא. כְּשֶׁעוֹלָה עַל כַּנְפֵיהֶן שֶׁל שְׁתֵּי הַנְּקֻדּוֹת שֶׁהֵן שְׁוָא, נַעֲשֵׂית שׁוּרֻק, וְסוֹד הַדָּבָר (שיר ב ה) ׳סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת׳, וּכְשֶׁיּוֹרֶדֶת תַּחַת צֵרִי נַעֲשֵׂית סֶגוֹל וַעֲלֵיהֶן נֶאֱמַר ׳רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים׳, וּמָה הֵן אֵלֶּה ׳אֲשִׁישׁוֹת׳, הֵן שְׁתֵּי אֵשׁוֹת, שֶׁהֵן אִישׁ וְאִשָּׁה, אֵשׁ לְבָנָה וְאֵשׁ אֲדֻמָּה, שֶׁשָּׁם אָב וָאֵם, שֶׁהֵם י"ה, וְהֵם פְּנֵי דִּין וּפְנֵי רַחֲמִים. וְלָמָּה רָצְתָה לְהִסָּמֵךְ שָׁם, מִשּׁוּם שֶׁהֵן שְׁנֵי גְּוָנֵי הַשּׁוֹשַׁנָּה, לָבָן וְאָדֹם, רַחֲמִים וְדִין, שֶׁהֵם חֶסֶד וּגְבוּרָה, וְשָׁם רֵיחַ הַשּׁוֹשַׁנָּה, וְזֶה עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, וּמִשּׁוּם שֶׁהֵרִיחָה בּוֹ, אָמְרָה ׳סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת׳, וּבוֹ נַעֲשֵׂית סֶגוֹל, כְּשֶׁיּוֹרֶדֶת ׳רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים׳, אֵלֶּה שְׁנֵי סַמְכֵי אֱמֶת, שֶׁהֵם לָבָן וְאָדֹם, וּמִשּׁוּם שֶׁהֵרִיחָה בְּאוֹת ו' שֶׁהִיא בַּבְּרִית, אָמְרָה ׳רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [ א"ה. הבאתי כאן את הנוסחא הישנה לצורך הבנת הגהת הגאון ] ושור״ק איהו טמיר וגניז, מסטרא דצדיק דאיהו ברית, אור גנוז. דאיהו ר״ז כחושבן אור, כמה דאוקמוהו מארי מתניתין, ׳אור זרוע לצדיק׳, ודא הוא אור הגנוז לצדיקיא, דחמש אור דלעילא מניה כלהון אינון באתגלייא, ° ומאי ניהו, תלת אור, סגו״ל, ותרין אור, שב״א. ° כד סלקא על גדפייהו דתרין נקודין דאינון שב״א, אתעבידת שור״ק, ורזא דמלה (שיר ב ה) סמכוני באשישות, וכד נחתת איהי תחות צר״י אתעבידת סגו״ל ועליהו אתמר רפדוני בתפוחים, ומאי ניהו אלין אשישות, אינון תרי אשות, דאינון איש ואשה, אשא חוורא, ואשא סומקא, דתמן אב ואם, דאינון י״ה, ואינון אנפי דינא ואנפוי דרחמי. אמאי בעאת לאסתמכא תמן, בגין דאינון תרין גוונין דשושנה, חוור וסומק, רחמי ודינא, דאינון חסד וגבורה, ותמן ריחא דשושנה, ודא איהו עמודא דאמצעיתא, ובגין דארחת ביה, אמרת סמכוני באשישות, וביה אתעבידת סגו״ל, כד נחתא רפדוני בתפוחים, אלין אינון תרי סמכי קשוט, דאינון חוור וסומק, ובגין דארחת באת ו' דאיהי בברית, אמרת רפדוני בתפוחים.

התרגום: [ א"ה. הבאתי כאן את הנוסחא הישנה לצורך הבנת הגהת הגאון ] ושורק הוא טמון וגנוז, מצד הצדיק שהוא ברית, אור גנוז. שהוא ר"ז כחשבון ׳אור׳, כמו שבארו בעלי המשנה, ׳אור זרוע לצדיק׳, וזהו האור הגנוז לצדיקים, שחמש האורות שלמעלה ממנו כלם בהתגלות, ומהם, שלשה אור סגול, ושני אור שוא. כשעולה על כנפיהן של שתי הנקדות שהן שוא, נעשית שורק, וסוד הדבר (שיר ב ה) ׳סמכוני באשישות׳, וכשיורדת תחת צרי נעשית סגול ועליהן נאמר ׳רפדוני בתפוחים׳, ומה הן אלה ׳אשישות׳, הן שתי אשות, שהן איש ואשה, אש לבנה ואש אדמה, ששם אב ואם, שהם י"ה, והם פני דין ופני רחמים. ולמה רצתה להסמך שם, משום שהן שני גוני השושנה, לבן ואדם, רחמים ודין, שהם חסד וגבורה, ושם ריח השושנה, וזה עמודא דאמצעיתא, ומשום שהריחה בו, אמרה ׳סמכוני באשישות׳, ובו נעשית סגול, כשיורדת ׳רפדוני בתפוחים׳, אלה שני סמכי אמת, שהם לבן ואדם, ומשום שהריחה באות ו' שהיא בברית, אמרה ׳רפדוני בתפוחים׳.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: **ומאי ניהו תלת אור סגול ותרין אור שבא כו'. עמש"ש. אבל י"ל הענין כמש"ל קכ"ה א' דג' נקודין אלו, חולם שורק חירק, והן סגולתא שרק סגול. ואמר שם חולם כד אסתלק בצרי אתעביד סגולתא. חירק דנחתא בצרי אתעביד סגול. וכד עאל בשבא שרק. וכלא…

אור יקר: וז״ש ומאי ניהו, אל תחשוב שהם ממש מציאותם במקום ששה בנים דאם כן מאי סימן טוב, אלא מציאותם היותם ששה כלולות בת״ת עצמו.

לכל המפרשים על פיסקה זו