השכינה המושקית מן הנקדות - עטרה על הו' בחולם ותחתיו בחיריק
תיקוני זוהר · תיקון יט - בראשית שם ב"ת, נקדות ושיעורים מבת עין עד שיעור קומה · מאמר 20 · פיסקה 8 · דף לח ע"ב
לשון הזוהר
[לח:] ° וְתָא חֲזִי, שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה כַּד אִיהִי אִתְשַׁקְיָא מִן נְקוּדִין, אִתְקְרֵי חִרֵ״ק חֹלֵ״ם שׁוּרֵ״ק, ° לְמָאן לְהַהוּא צִנּוֹר דְּאִיהוּ ו', דִּכְלִיל שִׁית צִנּוֹרִין, ° דְּכֻלְּהוֹן מִשִּׁית אַתְוָון, וְאִיהוּ אבגית״ץ וכו', שִׁית צִנּוֹרִין אִינוּן דְּתַלְיָין מִנֵּיהּ, וְכָל חַד כְּלִיל שִׁית אָחֳרָנִין, וְכֻלְּהוּ סָלְקִין לְמ״ב, (דף לח ע״ב) ° אִתְקְרִיאַת חִרֵ״ק חֹלֵ״ם שׁוּרֻ״ק דְּהַהוּא צִנּוֹר, כְּגַוְונָא דָא וִֹּ. וְהָכִי אִתְקְרִיאַת לְגַבֵּי יִֹּ, וְהָכִי לְגַבֵּי הִֹּ, ° וְרָזָא דְמִלָּה ׳אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן׳ וכו', וּלְזִמְנִין אִיהִי עֲטָרָה עַל רֵישָׁא דְאָת ° ו', כְּגַוְונָא דָא [ ציור ] וְרָזָא דְמִלָּה ° ׳נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה׳, וְדָא רָזָא דְרֵישָׁא דְאָת א, וּלְזִמְנִין נָחִית תְּחוֹתוֹי כְּגַוְונָא דָא [ ציור ] קָמֵ״ץ, ° כַּד סָלְקָא עַל רֵישָׁא אִתְקְרִיאַת תַּגָּא ° זַרְקָ״א, ° בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְּמַר בָּהּ ׳אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ׳ (משלי יב, ד), וְאִתְקְרִיאַת חֹלֵ״ם, וְאִיהִי לֶחֶ״ם, דְּהָכִי אִיהוּ חֹלֵ״ם בְּהִפּוּךְ אַתְוָון לֶחֶ״ם, ° הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ׳ (תהלים עח, כה), דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳יהו״ה אִישׁ מִלְחָמָה׳ (שמות טו, ג), וְכַד נָחְתַת תְּחוֹתֵיהּ אִתְקְרִיאַת חִירֵ״ק, מִסִּטְרָא דְחָכְמָה אִתְקְרִיאַת חֹלֵ״ם, וּמִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אִתְקְרֵי שׁוּרֻ״ק, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ירמיהו ג, כא) וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵ״ק ׳כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת׳, הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ ׳תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב׳ (מיכה ז, כ), ° מִסִּטְרָא דִילַהּ אִתְקְרִיאַת חִרֵ״ק, וּבְהִפּוּךְ אַתְוָון ° חֵקֶ״ר, וּבְגִינָהּ אִתְּמַר ׳הַחֵקֶר אֱלוֹהַּ תִּמְצָא׳ (איוב יא, ז), ° וְאִיהִי ° קֶרַח הַנּוֹרָא, דְאִיהוּ שְׁמָא תְּלִיתָאָה דִצְלוֹתָא, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ הָאֵ״ל ׳הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא׳, הַנּוֹרָא.
תרגום
[לח:] וּבֹא וּרְאֵה, שְׁכִינָה תַּתָּאָה כְּשֶׁהִיא מֻשְׁקֵית מִן הַנְּקֻדּוֹת, נִקְרֵאת חִירִיק חֹלָם שׁוּרֻק, לְמִי, לְאוֹתוֹ הַצִּנּוֹר שֶׁהוּא ו', הַכּוֹלֵל שִׁשָּׁה צִנּוֹרוֹת, שֶׁכֻּלָּם מִשֵּׁשׁ אוֹתִיּוֹת, וְהוּא אבגית"ץ וכו', שִׁשָּׁה צִנּוֹרוֹת הֵם הַתְּלוּיִים מִמֶּנּוּ, וְכָל אֶחָד כּוֹלֵל שִׁשָּׁה אֲחֵרִים, וְכֻלָּם עוֹלִים לְמ"ב, (דף לח ע"ב) נִקְרֵאת חִירִיק חֹלָם שׁוּרֻק שֶׁל אוֹתוֹ הַצִּנּוֹר, כְּעֵין זֶה וֹּ. וְכָךְ נִקְרֵאת כְּלַפֵּי יֹּ, וְכָךְ כְּלַפֵּי הֹּ, וְסוֹד הַדָּבָר ׳אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן׳ וכו', וְלִפְעָמִים הִיא עֲטָרָה עַל רֹאשׁ אוֹת ו', כְּעֵין זֶה [ ציור ] וְסוֹד הַדָּבָר ׳נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה׳, וְזֶה סוֹד רֹאשׁ אוֹת א, וְלִפְעָמִים יוֹרֶדֶת תַּחְתָּיו כְּעֵין זֶה [ ציור ] קָמָץ, כְּשֶׁעוֹלָה עַל הָרֹאשׁ נִקְרֵאת כֶּתֶר זַרְקָא, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נֶאֱמַר בָּהּ ׳אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ׳ (משלי יב, ד), וְנִקְרֵאת חֹלָם, וְהִיא לֶחֶם, שֶׁכָּךְ הוּא חֹלָם בְּהִפּוּךְ אוֹתִיּוֹת לֶחֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ׳ (תהלים עח, כה), שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳ה' אִישׁ מִלְחָמָה׳ (שמות טו, ג), וּכְשֶׁיּוֹרֶדֶת תַּחְתָּיו נִקְרֵאת חִירִיק, מִצַּד הַחָכְמָה נִקְרֵאת חֹלָם, וּמִצַּד עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא נִקְרֵאת שׁוּרֻק, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת׳ (ירמיהו ג, כא), אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב׳ (מיכה ז, כ), מִצִּדָּהּ נִקְרֵאת חִירִיק, וּבְהִפּוּךְ אוֹתִיּוֹת חֵקֶר, וּבִגְלָלָהּ נֶאֱמַר ׳הַחֵקֶר אֱלוֹהַּ תִּמְצָא׳ (איוב יא, ז), וְהִיא ׳קֶרַח הַנּוֹרָא׳, שֶׁהוּא הַשֵּׁם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁל הַתְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא׳, ׳הַנּוֹרָא׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [לח:] ° ותא חזי, שכינתא תתאה כד איהי אתשקיא מן נקודין, אתקרי חר״ק חל״ם שור״ק, ° למאן לההוא צנור דאיהו ו', דכליל שית צנורין, ° דכלהון משית אתוון, ואיהו אבגית״ץ וכו', שית צנורין אינון דתליין מניה, וכל חד כליל שית אחרנין, וכלהו סלקין למ״ב, (דף לח ע״ב) ° אתקריאת חר״ק חל״ם שור״ק דההוא צנור, כגוונא דא ו. והכי אתקריאת לגבי י, והכי לגבי ה, ° ורזא דמלה ׳אני ראשון ואני אחרון׳ וכו', ולזמנין איהי עטרה על רישא דאת ° ו', כגוונא דא [ ציור ] ורזא דמלה ° ׳נוטה שמים כיריעה׳, ודא רזא דרישא דאת א, ולזמנין נחית תחותוי כגוונא דא [ ציור ] קמ״ץ, ° כד סלקא על רישא אתקריאת תגא ° זרק״א, ° בההוא זמנא אתמר בה ׳אשת חיל עטרת בעלה׳ (משלי יב, ד), ואתקריאת חל״ם, ואיהי לח״ם, דהכי איהו חל״ם בהפוך אתוון לח״ם, ° הדא הוא דכתיב ׳לחם אבירים אכל איש׳ (תהלים עח, כה), דאתמר ביה ׳יהו״ה איש מלחמה׳ (שמות טו, ג), וכד נחתת תחותיה אתקריאת חיר״ק, מסטרא דחכמה אתקריאת חל״ם, ומסטרא דעמודא דאמצעיתא אתקרי שור״ק, כמה דאת אמר (ירמיהו ג, כא) ואנכי נטעתיך שור״ק ׳כלה זרע אמת׳, ההוא דאתמר ביה ׳תתן אמת ליעקב׳ (מיכה ז, כ), ° מסטרא דילה אתקריאת חר״ק, ובהפוך אתוון ° חק״ר, ובגינה אתמר ׳החקר אלוה תמצא׳ (איוב יא, ז), ° ואיהי ° קרח הנורא, דאיהו שמא תליתאה דצלותא, דאתמר ביה הא״ל ׳הגדול הגבור והנורא׳, הנורא.
התרגום: [לח:] ובא וראה, שכינה תתאה כשהיא משקית מן הנקדות, נקראת חיריק חלם שורק, למי, לאותו הצנור שהוא ו', הכולל ששה צנורות, שכלם משש אותיות, והוא אבגית"ץ וכו', ששה צנורות הם התלויים ממנו, וכל אחד כולל ששה אחרים, וכלם עולים למ"ב, (דף לח ע"ב) נקראת חיריק חלם שורק של אותו הצנור, כעין זה ו. וכך נקראת כלפי י, וכך כלפי ה, וסוד הדבר ׳אני ראשון ואני אחרון׳ וכו', ולפעמים היא עטרה על ראש אות ו', כעין זה [ ציור ] וסוד הדבר ׳נוטה שמים כיריעה׳, וזה סוד ראש אות א, ולפעמים יורדת תחתיו כעין זה [ ציור ] קמץ, כשעולה על הראש נקראת כתר זרקא, באותה שעה נאמר בה ׳אשת חיל עטרת בעלה׳ (משלי יב, ד), ונקראת חלם, והיא לחם, שכך הוא חלם בהפוך אותיות לחם, הדא הוא דכתיב ׳לחם אבירים אכל איש׳ (תהלים עח, כה), שנאמר בו ׳ה' איש מלחמה׳ (שמות טו, ג), וכשיורדת תחתיו נקראת חיריק, מצד החכמה נקראת חלם, ומצד עמודא דאמצעיתא נקראת שורק, כמו שנאמר ׳ואנכי נטעתיך שורק כלה זרע אמת׳ (ירמיהו ג, כא), אותו שנאמר בו ׳תתן אמת ליעקב׳ (מיכה ז, כ), מצדה נקראת חיריק, ובהפוך אותיות חקר, ובגללה נאמר ׳החקר אלוה תמצא׳ (איוב יא, ז), והיא ׳קרח הנורא׳, שהוא השם השלישי של התפלה, שנאמר בו ׳האל הגדול הגבור והנורא׳, ׳הנורא׳.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ות"ח שכינתא כו'. בתלת דרגין כנ"ל וכמו שמפרש והולך: