עשר אמות שיעור גוף האדם - והמן זרע ג"ד בחשבון מ"ה
תיקוני זוהר · תיקון יט - בראשית שם ב"ת, נקדות ושיעורים מבת עין עד שיעור קומה · מאמר 20 · פיסקה 15 · דף מ ע"א
לשון הזוהר
[מ.] בְּכָל אֲתַר אַמָּה אִיהִי ו', וּבְגִין דָּא אִיהִי בַּת שִׁשָּׁה טְפָחִים, וַחֲצִי הָאַמָּה דָא י', דִּתְרֵין יוּדִי״ן אִינוּן שִׁעוּרָא דְאַמָּה, וְאָת י' שִׁעוּרָא דִילָהּ ° תְּלַת טְפָחִים, וְדָא ג', ° וְעֶשֶׂר אַמּוֹת דָּא אִיהוּ שִׁעוּרָא דְגוּפָא דְבַר נַשׁ, ° לָקֳבֵל (דף מ ע״א) עֲשָׂרָה דְבָרִים דְּאִתְּמַר בְּכוֹס שֶׁל בְּרָכָה, וְלָא אִשְׁתָּאַר בְּזִמְנָא דָא אֶלָּא אַרְבַּע (ס״א דאסתלק ו' ואשתאר ד' מן דו פרצופין, ושעורא דכלא ו', באת י' סליק לעשר), כְּמָה דְאוּקְמוּהָ. וְכֻלְּהוּ רְמִיזֵי בְגוּפָא כְּגַוְונָא דָא, בִּדְרוֹעָא יְמִינָא תְרֵין אַמִּין מִן פִּרְקָא לְפִרְקָא, וְכֵן בִּדְרוֹעָא שְׂמָאלָא תְּרֵין, הָא אַרְבַּע, וְכֵן בִּתְּרֵין שׁוֹקִין ד' הָא ח', וּבְגוּפָא תְּרֵין הָא עֶשֶׂר, דָּא אִיהוּ ׳עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ׳, ° הַקֶּשֶׁ״ר אִיהוּ בְהִפּוּךְ אַתְוָון, בֵּין קֶשֶׁר לְקֶשֶׁר. ° ׳וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִים לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן׳ (שם כו, כז) הָאֶחָת, אִינוּן חָמֵשׁ אֶצְבְּעָאן דְּיָד יָמִין, ׳וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִים לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן׳ הַשֵּׁנִית חָמֵשׁ אֶצְבְּעָאן דְּיָד שְׂמָאלָא, ° וְאִינוּן חָמֵשׁ אֶצְבְּעָאן כֻּלְּהוּ מִדָּה, וְאִינוּן ׳מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם וְגוֹמֵר׳ (ישעיה מ, יב), וְהָא אוּקְמוּהוּ, וְאִינוּן אָ אֵ אֹ אִ אֻ חָמֵשׁ נְקוּדִין אִלֵּין, דְּאִנּוּן קָמֵ״ץ צֵרִ״י חֹלֵ״ם חִירֵ״ק שֻׁרֵ״ק, ° אִינוּן בְּרָזָא דְאלהי״ם, דְּהָכִי סְלִיק בְּחֻשְׁבַּן, וְרָזָא דְאלהי״ם מָלֵא י״ה, וְדָא אִיהוּ (נ״א יה״ו) בִּינָה וַדַּאי. ° וְהָכִי (בְרָזָא) ה' אַלְפִי״ן כְּלִילָן בְּה' תַּתָּאָה, ° וְאִלֵּין אַתְוָון אִינוּן תְּלַת, נְשָׁמָה רוּחַ וְנֶפֶשׁ, ה' זְעִירָא גוּפָא בֵּית קִבּוּל דְּכֻלְּהוּ, ° פְּתִילָה (ס״א פתיל ה') דְּאִתְאַחֲדָן בֵּיהּ תְּלַת גּוּוָנִין דִּשְׁרַגָּא, דְאִיהוּ ׳נֵר יהו''ה נִשְׁמַת אָדָם׳ (משלי כ, כז), ° זַיִת מִזֵּתִים דָּא צַדִּיק, ° דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳שֶׁמֶן זַיִת זָךְ, כָּתִית׳ דְּכַתִּישׁ כְּתִישָׁא בְאִינוּן אָתִין (ס״א זיתין) דְּאִינוּן אֵבָרֵי גוּפָא, ° וְדָא בְרִית מִילָה, לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא ° דְאִתְקְרִי גַּד. ° וְרָזָא דְמִלָּה ׳וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא׳ (במדבר יא, ז), בְּהַהוּא יוּ״ד אִתְעֲבִידַת גִּיד, וְאַמַּאי אִתְקְרִי גַּד, בְּגִין דְּאִיהִי כְּלִילָא מִז' סְפִירָאן דְּסָלְקִין לְחוּשְׁבַּן גַּד, וְאַמָּאי אִתְקְרִיאַת נָשֶׁה, בְּגִין דְּכֹלָּא ׳לָא יָדְעוּ מַה הוּא׳, דְּנָחִית לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא ° דְּאִיהוּ כִּזְרַע גַּד חִוָּור, ׳וְעִינוֹ כְּעִין הַבְּדֹלַח׳ (שם), דְּאִיהוּ חִוָּור מִסִּטְרָא דִימִינָא, ׳וְטַעְמּוֹ כְּצַפִּיחִית בִּדְבָשׁ׳ (שמות טז, לא) מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, מַה הוּא, כְלִיל מֵעֲשַׂר אַתְוָון דְּאִינוּן יו״ד ה״א וא״ו ה״א, וְדָא מַנָּא דְאוֹרַיְיתָא, וְסָלִיק לְחֻשְׁבַּן מ״ה, וְלָא יָדְעוּ מַ״ה הוּא. וְעִרֶב רַב שְׁאִילוּ בִּשְׂרָא וְיָהִיב לוֹן, וּמַה כְּתִיב (במדבר יא, לג) הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם טֶרֶם יִכָּרֵת וְאַף יהו״ה כו', ° וְהַאי בָּשָׂר הָא אוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין בַּבָּשָׂר הַיּוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם, דָּא מַנָּא דְאָכְלוּ עִרֶב רַב, וְעִם כָּל דָּא אָמְרוּ עֲלָהּ אֵין דָּבָר טָמֵא (ס״א רע) יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם. וְרָזָא דְהַאי בָּשָׂר מַאי נִיהוּ, אֶלָּא כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ° ׳בְּשַׁגָּם הוּא בָשָׂר׳ (בראשית ו, ג), וְרָזָא דָא לְחַכִּימֵי לִבָּא אִתְמַסַּר, ° וְהַאי בָשָׂ״ר בְּהִפּוּכָא שֶׁבֶ״ר, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר ׳שֶׁבֶר רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם׳ (שם מב, יט), אִם זָכוּ בָּשָׂר קֹדֶשׁ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (איוב יט, כו) וּמִבְּשָׂרִי אֶחזֶה אֱלוֹ״הַ, וְאִם לָא נָטְרִין בְּהַאי בָּשָׂ״ר אוֹת בְּרִי״ת, אִתְהַפַּךְ לוֹן בַּשֶּׁבֶ״ר. (כאן חסר) [ א. ה. הפסקה ותא חזי כל שמא וכו' עד אין שכינה שורה בפחות מי', הועברה לקמן לתיקון ע' דף קלג ע"ב ]
תרגום
[מ.] בְּכָל מָקוֹם אַמָּה הִיא ו', וּמִשּׁוּם כָּךְ הִיא בַּת שִׁשָּׁה טְפָחִים, וַחֲצִי הָאַמָּה זוֹ י', שֶׁשְּׁתֵּי יוּדִין הֵן שִׁעוּר הָאַמָּה, וְאוֹת י' שִׁעוּרָהּ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, וְזוֹ ג', וְעֶשֶׂר אַמּוֹת זֶה הוּא שִׁעוּר גּוּף הָאָדָם, כְּנֶגֶד (דף מ ע"א) עֲשָׂרָה דְּבָרִים שֶׁנֶּאֱמְרוּ בְּכוֹס שֶׁל בְּרָכָה, וְלֹא נִשְׁאַר בִּזְמַן זֶה אֶלָּא אַרְבַּע (נ"א שֶׁנִּסְתַּלֵּק ו' וְנִשְׁאַר ד' מִדּוּ פַּרְצוּפִין, וְשִׁעוּר הַכֹּל ו', בְּאוֹת י' עוֹלֶה לְעֶשֶׂר), כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ. וְכֻלָּם רְמוּזִים בַּגּוּף כְּעֵין זֶה, בַּזְּרוֹעַ הַיְּמָנִית שְׁתֵּי אַמּוֹת מִפֶּרֶק לְפֶרֶק, וְכֵן בַּזְּרוֹעַ הַשְּׂמָאלִית שְׁתַּיִם, הֲרֵי אַרְבַּע, וְכֵן בִּשְׁתֵּי הַשּׁוֹקַיִם ד' הֲרֵי ח', וּבַגּוּף שְׁתַּיִם הֲרֵי עֶשֶׂר, זֶה הוּא ׳עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ׳, הַקֶּשֶׁ"ר הוּא בְּהִפּוּךְ אוֹתִיּוֹת, בֵּין קֶשֶׁר לְקֶשֶׁר. ׳וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִם לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הָאֶחָת׳ (שם כו כז), הֵן חָמֵשׁ אֶצְבְּעוֹת יַד יָמִין, וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִם לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית חָמֵשׁ אֶצְבְּעוֹת יַד שְׂמֹאל, וְהֵן חָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת כֻּלָּן מִדָּה, וְהֵן ׳מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם׳ וְגוֹמֵר (ישעיה מ יב), וַהֲרֵי בֵּאֲרוּהוּ, וְהֵן אָ אֵ אֹ אִ אֻ חָמֵשׁ נְקֻדּוֹת אֵלֶּה, שֶׁהֵן קָמָץ צֵרִי חֹלָם חִירִיק שׁוּרֵק, הֵן בְּסוֹד אֱלֹהִים, שֶׁכָּךְ עוֹלֶה בְּחֶשְׁבּוֹן, וְסוֹד ׳אֱלֹהִים׳ מָלֵא י"ה, וְזֶה הוּא (נ"א יה"ו) בִּינָה וַדַּאי. וְכֵן (בְּסוֹד) ה' אֲלָפִים כְּלוּלִים בְּה' תַּתָּאָה, וְאוֹתִיּוֹת אֵלֶּה הֵן שָׁלֹשׁ, נְשָׁמָה רוּחַ וְנֶפֶשׁ, ה' זְעֵירָה הַגּוּף בֵּית קִבּוּל שֶׁל כֻּלָּן, פְּתִילָה (נ"א פתיל ה') שֶׁנֶּאֱחָזִים בָּהּ שְׁלֹשָׁה גְּוָנֵי הַנֵּר, שֶׁהוּא ׳נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם׳ (משלי כ כז), ׳זַיִת מִזֵּיתִים׳ זֶה צַדִּיק, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳שֶׁמֶן זַיִת זָךְ, כָּתִית׳, שֶׁכָּתוּשׁ בְּאוֹתִיּוֹת (נ"א זיתין) שֶׁהֵם אֵבְרֵי הַגּוּף, וְזֶה בְּרִית מִילָה, כְּלַפֵּי הַשְּׁכִינָה הַנִּקְרֵאת ׳גַּד׳. וְסוֹד הַדָּבָר ׳וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא׳ (במדבר יא ז), בְּאוֹתָהּ י' נַעֲשֵׂית ׳גִּיד׳, וְלָמָּה נִקְרֵאת ׳גַּד׳, מִשּׁוּם שֶׁהִיא כְּלוּלָה מִשֶּׁבַע סְפִירוֹת הָעוֹלוֹת לְחֶשְׁבּוֹן ׳גַּד׳, וְלָמָּה נִקְרֵאת ׳נָשֶׁה׳, מִשּׁוּם שֶׁהַכֹּל ׳לֹא יָדְעוּ מַה הוּא׳, שֶׁהוֹרִיד לָהֶם הקב"ה שֶׁהוּא ׳כִּזְרַע גַּד לָבָן׳, ׳וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח׳ (שם), שֶׁהוּא לָבָן מִצַּד הַיָּמִין, ׳וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ׳ (שמות טז לא) מִצַּד הַשְּׂמֹאל, מַה הוּא, כָּלוּל מֵעֶשֶׂר אוֹתִיּוֹת שֶׁהֵן יוֹד ה"א וָא"ו ה"א, וְזֶה מָן הַתּוֹרָה, וְעוֹלֶה לְחֶשְׁבּוֹן מ"ה, ׳וְלֹא יָדְעוּ מַ"ה הוּא׳. וְעֵרֶב רַב בִּקְשׁוּ בָּשָׂר וְנִתַּן לָהֶם, וּמַה כָּתוּב (במדבר יא לג) ׳הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם טֶרֶם יִכָּרֵת וְאַף ה׳׳ כו', וּבָשָׂר זֶה הֲרֵי בֵּאֲרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה בַּבָּשָׂר הַיּוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם, זֶה הַמָּן שֶׁאָכְלוּ עֵרֶב רַב, וְעִם כָּל זֹאת אָמְרוּ עָלָיו ׳אֵין דָּבָר טָמֵא (נ"א רע) יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם׳. וְסוֹד בָּשָׂר זֶה מַהוּ, אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ו ג) ׳בְּשַׁגָּם הוּא בָשָׂר׳, וְסוֹד זֶה לַחַכְמֵי לֵב נִמְסָר, וְ׳בָשָׂר׳ זֶה בְּהִפּוּךְ ׳שֶׁבֶר׳, וְעָלָיו נֶאֱמַר (שם מב יט) ׳שֶׁבֶר רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם׳, אִם זָכוּ ׳בָּשָׂר קֹדֶשׁ׳, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (איוב יט כו) ׳וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ׳, וְאִם לֹא שׁוֹמְרִים בְּ׳בָשָׂר׳ זֶה אוֹת בְּרִית, נֶהְפָּךְ לָהֶם ׳לְשֶׁבֶר׳. (כאן חסר) [א.ה. הפסקה ותא חזי כל שמא וכו' עד אין שכינה שורה בפחות מי', הועברה לקמן לתיקון ע' דף קלג ע"ב]
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [מ.] בכל אתר אמה איהי ו', ובגין דא איהי בת ששה טפחים, וחצי האמה דא י', דתרין יודי״ן אינון שעורא דאמה, ואת י' שעורא דילה ° תלת טפחים, ודא ג', ° ועשר אמות דא איהו שעורא דגופא דבר נש, ° לקבל (דף מ ע״א) עשרה דברים דאתמר בכוס של ברכה, ולא אשתאר בזמנא דא אלא ארבע (ס״א דאסתלק ו' ואשתאר ד' מן דו פרצופין, ושעורא דכלא ו', באת י' סליק לעשר), כמה דאוקמוה. וכלהו רמיזי בגופא כגוונא דא, בדרועא ימינא תרין אמין מן פרקא לפרקא, וכן בדרועא שמאלא תרין, הא ארבע, וכן בתרין שוקין ד' הא ח', ובגופא תרין הא עשר, דא איהו ׳עשר אמות ארך הקרש׳, ° הקש״ר איהו בהפוך אתוון, בין קשר לקשר. ° ׳וחמשה בריחים לקרשי צלע המשכן׳ (שם כו, כז) האחת, אינון חמש אצבעאן דיד ימין, ׳וחמשה בריחים לקרשי צלע המשכן׳ השנית חמש אצבעאן דיד שמאלא, ° ואינון חמש אצבעאן כלהו מדה, ואינון ׳מי מדד בשעלו מים וגומר׳ (ישעיה מ, יב), והא אוקמוהו, ואינון א א א א א חמש נקודין אלין, דאנון קמ״ץ צר״י חל״ם חיר״ק שר״ק, ° אינון ברזא דאלהי״ם, דהכי סליק בחשבן, ורזא דאלהי״ם מלא י״ה, ודא איהו (נ״א יה״ו) בינה ודאי. ° והכי (ברזא) ה' אלפי״ן כלילן בה' תתאה, ° ואלין אתוון אינון תלת, נשמה רוח ונפש, ה' זעירא גופא בית קבול דכלהו, ° פתילה (ס״א פתיל ה') דאתאחדן ביה תלת גוונין דשרגא, דאיהו ׳נר יהו'ה נשמת אדם׳ (משלי כ, כז), ° זית מזתים דא צדיק, ° דאתמר ביה ׳שמן זית זך, כתית׳ דכתיש כתישא באינון אתין (ס״א זיתין) דאינון אברי גופא, ° ודא ברית מילה, לגבי שכינתא ° דאתקרי גד. ° ורזא דמלה ׳והמן כזרע גד הוא׳ (במדבר יא, ז), בההוא יו״ד אתעבידת גיד, ואמאי אתקרי גד, בגין דאיהי כלילא מז' ספיראן דסלקין לחושבן גד, ואמאי אתקריאת נשה, בגין דכלא ׳לא ידעו מה הוא׳, דנחית לון קודשא בריך הוא ° דאיהו כזרע גד חוור, ׳ועינו כעין הבדלח׳ (שם), דאיהו חוור מסטרא דימינא, ׳וטעמו כצפיחית בדבש׳ (שמות טז, לא) מסטרא דשמאלא, מה הוא, כליל מעשר אתוון דאינון יו״ד ה״א וא״ו ה״א, ודא מנא דאורייתא, וסליק לחשבן מ״ה, ולא ידעו מ״ה הוא. וערב רב שאילו בשרא ויהיב לון, ומה כתיב (במדבר יא, לג) הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף יהו״ה כו', ° והאי בשר הא אוקמוהו מארי מתניתין בבשר היורד מן השמים, דא מנא דאכלו ערב רב, ועם כל דא אמרו עלה אין דבר טמא (ס״א רע) יורד מן השמים. ורזא דהאי בשר מאי ניהו, אלא כמה דאת אמר ° ׳בשגם הוא בשר׳ (בראשית ו, ג), ורזא דא לחכימי לבא אתמסר, ° והאי בש״ר בהפוכא שב״ר, ועליה אתמר ׳שבר רעבון בתיכם׳ (שם מב, יט), אם זכו בשר קדש, דאתמר ביה (איוב יט, כו) ומבשרי אחזה אלו״ה, ואם לא נטרין בהאי בש״ר אות ברי״ת, אתהפך לון בשב״ר. (כאן חסר) [ א. ה. הפסקה ותא חזי כל שמא וכו' עד אין שכינה שורה בפחות מי', הועברה לקמן לתיקון ע' דף קלג ע"ב ]
התרגום: [מ.] בכל מקום אמה היא ו', ומשום כך היא בת ששה טפחים, וחצי האמה זו י', ששתי יודין הן שעור האמה, ואות י' שעורה שלשה טפחים, וזו ג', ועשר אמות זה הוא שעור גוף האדם, כנגד (דף מ ע"א) עשרה דברים שנאמרו בכוס של ברכה, ולא נשאר בזמן זה אלא ארבע (נ"א שנסתלק ו' ונשאר ד' מדו פרצופין, ושעור הכל ו', באות י' עולה לעשר), כמו שבארוה. וכלם רמוזים בגוף כעין זה, בזרוע הימנית שתי אמות מפרק לפרק, וכן בזרוע השמאלית שתים, הרי ארבע, וכן בשתי השוקים ד' הרי ח', ובגוף שתים הרי עשר, זה הוא ׳עשר אמות ארך הקרש׳, הקש"ר הוא בהפוך אותיות, בין קשר לקשר. ׳וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן האחת׳ (שם כו כז), הן חמש אצבעות יד ימין, וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן השנית חמש אצבעות יד שמאל, והן חמש אצבעות כלן מדה, והן ׳מי מדד בשעלו מים׳ וגומר (ישעיה מ יב), והרי בארוהו, והן א א א א א חמש נקדות אלה, שהן קמץ צרי חלם חיריק שורק, הן בסוד אלהים, שכך עולה בחשבון, וסוד ׳אלהים׳ מלא י"ה, וזה הוא (נ"א יה"ו) בינה ודאי. וכן (בסוד) ה' אלפים כלולים בה' תתאה, ואותיות אלה הן שלש, נשמה רוח ונפש, ה' זעירה הגוף בית קבול של כלן, פתילה (נ"א פתיל ה') שנאחזים בה שלשה גוני הנר, שהוא ׳נר ה' נשמת אדם׳ (משלי כ כז), ׳זית מזיתים׳ זה צדיק, שנאמר בו ׳שמן זית זך, כתית׳, שכתוש באותיות (נ"א זיתין) שהם אברי הגוף, וזה ברית מילה, כלפי השכינה הנקראת ׳גד׳. וסוד הדבר ׳והמן כזרע גד הוא׳ (במדבר יא ז), באותה י' נעשית ׳גיד׳, ולמה נקראת ׳גד׳, משום שהיא כלולה משבע ספירות העולות לחשבון ׳גד׳, ולמה נקראת ׳נשה׳, משום שהכל ׳לא ידעו מה הוא׳, שהוריד להם הקב"ה שהוא ׳כזרע גד לבן׳, ׳ועינו כעין הבדלח׳ (שם), שהוא לבן מצד הימין, ׳וטעמו כצפיחת בדבש׳ (שמות טז לא) מצד השמאל, מה הוא, כלול מעשר אותיות שהן יוד ה"א וא"ו ה"א, וזה מן התורה, ועולה לחשבון מ"ה, ׳ולא ידעו מ"ה הוא׳. וערב רב בקשו בשר ונתן להם, ומה כתוב (במדבר יא לג) ׳הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף ה׳ כו', ובשר זה הרי בארו בעלי המשנה בבשר היורד מן השמים, זה המן שאכלו ערב רב, ועם כל זאת אמרו עליו ׳אין דבר טמא (נ"א רע) יורד מן השמים׳. וסוד בשר זה מהו, אלא כמו שנאמר (בראשית ו ג) ׳בשגם הוא בשר׳, וסוד זה לחכמי לב נמסר, ו׳בשר׳ זה בהפוך ׳שבר׳, ועליו נאמר (שם מב יט) ׳שבר רעבון בתיכם׳, אם זכו ׳בשר קדש׳, שנאמר בו (איוב יט כו) ׳ומבשרי אחזה אלוה׳, ואם לא שומרים ב׳בשר׳ זה אות ברית, נהפך להם ׳לשבר׳. (כאן חסר) [א.ה. הפסקה ותא חזי כל שמא וכו' עד אין שכינה שורה בפחות מי', הועברה לקמן לתיקון ע' דף קלג ע"ב]
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ג"ט ודא ג'. רוצה לומר שלשה יודין דכלילין ביוד: קוצא וגזעא ושבילא, והן שלש נקודין דאיהי כליל לן, וכמו שאומר לעיל ל"ח א' והוא"ו וא"ו כמו שאומר ושיעורא דיוד הוא בארכו חצי דוא"ו וזה שאומר דתרין יודין כו', ורוצה לומר, אם תמתח יוד…
אור יקר: והאי גופא איהי אמה דשכינתא, והנה היות הזווג בימי החול במטטרון היכלי היצירה, עם היות שיתקשרו ויאוחדו כדרך שפי׳ בחלק תפלה למשה, עם כל זה אין ענין הזווג הנכון זה, שזה הוא כעין גלות וחול, שהזווג .האמיתי הוא בסוד האצילות כעין שבת,…