ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 20: תיקון יט - בראשית שם ב"ת, נקדות ושיעורים מבת עין עד שיעור קומה › פיסקה 12 (לח ע"ב)

קמץ ופתח סוגר ופותח את המבועים - ודגש ורפה ברצוא ושוב

תיקוני זוהר · תיקון יט - בראשית שם ב"ת, נקדות ושיעורים מבת עין עד שיעור קומה · מאמר 20 · פיסקה 12 · דף לח ע"ב

לשון הזוהר

צֵרִ״י דְּאִתְעֲבִידַת צַיָיר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיִּיצֶר יהו״ה׳ (בראשית ב, ז) אלהי״ם ׳אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וְגוֹמֵר׳, וַיַּצְמַח יהו״ה אלהי״ם ׳מִן הָאֲדָמָה כָּל עִץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְגוֹמֵר׳, דָּא צַדִּיק אִיהוּ ׳עִץ פְּרִי עוֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ׳. ° כַּד סָלְקָא עַל גַּדְפַיְיהוּ דִתְרֵין נְקוּדִין דְּאִינוּן שְׁבָ״א, אִתְעֲבִידַת שׁוּרֵ״ק, וְכַד נָחְתַת אִיהִי תְּחוֹת צֵרִ״י אִתְעֲבִידַת סֶגוֹ״ל. ° קָמֵץ פַּתָּ״ח דָּא סָגִיר וְדָא פָּתַח, אִלֵּין תְּרֵין אִינוּן דְּסָגְרִין וּפָתְחִין מַבּוּעִין דְּאִינוּן נְקוּדִין, לְגַבֵּי אַתְוָון. ° דָגֵ״שׁ וְרָפֵ״ה, כַּד אִיהוּ נָטוּי עַל רֵישֵׁי אַתְוַון עִלָּאִין אִתְקְרֵי רָפֵ״ה, וְכַד אִיהוּ בִּמְצִיעוּ דְאַתְוָון אִתְקְרֵי דָגֵ״שׁ, אַתְוָון אִלֵּין אִינוּן חֵיוָון, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב׳ (יחזקאל א, יד), רָצוֹא בְּרָפֵ״ה ° וָשׁוֹב בְּדָגֵ״שׁ, וְאִינוּן תַּלְיָין בְּמַחֲשָׁבָה. כְּגַוְונָא דְתַגִּין ° שֶׁבַע זַיְינִין אִינוּן כְּגַוְונָא דָא ה' ה' י״ו, אִיהוּ ז' תַּגִּין, תַּלְיָין בְּמַחֲשָׁבָה.

תרגום

צֵרִי שֶׁנַּעֲשֵׂית ׳צַיָּר׳, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וְגוֹמֵר׳ (בראשית ב, ז), ׳וַיַּצְמַח ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְגוֹמֵר׳, זֶה צַדִּיק הוּא ׳עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ׳. כְּשֶׁעוֹלָה עַל כַּנְפֵיהֶן שֶׁל שְׁתֵּי הַנְּקֻדּוֹת שֶׁהֵן שְׁוָא, נַעֲשֵׂית שׁוּרֻק, וּכְשֶׁיּוֹרֶדֶת הִיא תַּחַת צֵרִי נַעֲשֵׂית סֶגוֹל. קָמָץ פַּתָּח זֶה סוֹגֵר וְזֶה פּוֹתֵחַ, אֵלֶּה שְׁנַיִם הֵם הַסּוֹגְרִים וְהַפּוֹתְחִים אֶת הַמַּבּוּעִים שֶׁהֵם הַנְּקֻדּוֹת, כְּלַפֵּי הָאוֹתִיּוֹת. דָּגֵשׁ וְרָפֶה, כְּשֶׁהִיא נְטוּיָה עַל רָאשֵׁי הָאוֹתִיּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת נִקְרֵאת רָפֶה, וּכְשֶׁהִיא בְּאֶמְצַע הָאוֹתִיּוֹת נִקְרֵאת דָּגֵשׁ, אוֹתִיּוֹת אֵלֶּה הֵן חַיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן ׳וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב׳ (יחזקאל א, יד), ׳רָצוֹא׳ בְּרָפֶה ׳וָשׁוֹב׳ בְּדָגֵשׁ, וְהֵן תְּלוּיוֹת בַּמַּחֲשָׁבָה. כְּעֵין תָּגִים, שֶׁבַע זַיִנִּין הֵן כְּעֵין זֶה ה' ה' י"ו, הוּא ז' תָּגִים, תְּלוּיִים בַּמַּחֲשָׁבָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: צר״י דאתעבידת צייר, הדא הוא דכתיב ׳וייצר יהו״ה׳ (בראשית ב, ז) אלהי״ם ׳את האדם עפר מן האדמה וגומר׳, ויצמח יהו״ה אלהי״ם ׳מן האדמה כל עץ נחמד למראה וגומר׳, דא צדיק איהו ׳עץ פרי עושה פרי למינו׳. ° כד סלקא על גדפייהו דתרין נקודין דאינון שב״א, אתעבידת שור״ק, וכד נחתת איהי תחות צר״י אתעבידת סגו״ל. ° קמץ פת״ח דא סגיר ודא פתח, אלין תרין אינון דסגרין ופתחין מבועין דאינון נקודין, לגבי אתוון. ° דג״ש ורפ״ה, כד איהו נטוי על רישי אתוון עלאין אתקרי רפ״ה, וכד איהו במציעו דאתוון אתקרי דג״ש, אתוון אלין אינון חיוון, דאתמר בהון ׳והחיות רצוא ושוב׳ (יחזקאל א, יד), רצוא ברפ״ה ° ושוב בדג״ש, ואינון תליין במחשבה. כגוונא דתגין ° שבע זיינין אינון כגוונא דא ה' ה' י״ו, איהו ז' תגין, תליין במחשבה.

התרגום: צרי שנעשית ׳ציר׳, הדא הוא דכתיב ׳וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה וגומר׳ (בראשית ב, ז), ׳ויצמח ה' אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וגומר׳, זה צדיק הוא ׳עץ פרי עשה פרי למינו׳. כשעולה על כנפיהן של שתי הנקדות שהן שוא, נעשית שורק, וכשיורדת היא תחת צרי נעשית סגול. קמץ פתח זה סוגר וזה פותח, אלה שנים הם הסוגרים והפותחים את המבועים שהם הנקדות, כלפי האותיות. דגש ורפה, כשהיא נטויה על ראשי האותיות העליונות נקראת רפה, וכשהיא באמצע האותיות נקראת דגש, אותיות אלה הן חיות, שנאמר בהן ׳והחיות רצוא ושוב׳ (יחזקאל א, יד), ׳רצוא׳ ברפה ׳ושוב׳ בדגש, והן תלויות במחשבה. כעין תגים, שבע זינין הן כעין זה ה' ה' י"ו, הוא ז' תגים, תלויים במחשבה.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים