ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 2: הקדמה אחרת לתקוני הזהר - פתח אליהו בעשר ספירות והתעוררות רעיא מהימנא › פיסקה 4 (יג ע"ב)

׳שראשי נמלא טל׳ - שאין הקב"ה בישוב כל זמן שישראל בגלות

תיקוני זוהר · הקדמה אחרת לתקוני הזהר - פתח אליהו בעשר ספירות והתעוררות רעיא מהימנא · מאמר 2 · פיסקה 4 · דף יג ע"ב

לשון הזוהר

° מִיָּד יְהִיבַת שְׁכִינְתָּא ° תְּלַת קָלִין לְגַבֵּי רַעְיָא מְהֵימְנָא, וְיֵימָא לֵיהּ קוּם רַעְיָא מְהֵימְנָא, דְהָא עֲלָךְ אִתְּמַר (שיר ה ב) ° ׳קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק׳ לְגַבָּאי בְּאַרְבַּע אַתְוָון דִּילֵיהּ, וְיֵימָא בְהוֹן, ׳פִּתְחִי לִי ° אֲחוֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי׳, דְּהָא ׳תַּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן, לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ׳ (איכה ד, כב). ׳שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל׳ (שיר ה ב), מַאי נִמְלָא טָל אֶלָּא אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אַנְתְּ חֲשִׁיבַת דְמִיּוֹמָא דְאִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא דְעָאלְנָא ° בְּבֵיתָא דִילִי, וְעָאלְנָא בְיִשּׁוּבָא, לַאו הָכִי, דְלָא עָאלְנָא כָל זִמְנָא דְאַנְתְּ בְּגָלוּתָא, ° הֲרֵי לָךְ סִימָנָא ׳שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל׳, הֵ״א שְׁכִינְתָּא בְגָלוּתָא, שְׁלִימוּ דִּילָהּ וְחַיִּים דִּילָהּ אִיהוּ טָל, וְדָא אִיהוּ יו״ד ה״א וא״ו, וְה״א אִיהִי שְׁכִינְתָּא דְלָא מֵחוּשְׁבַּן טָ״ל, אֶלָּא יו״ד ה״א וא״ו, דִּסְלִיקוּ אַתְוָון לְחֻשְׁבַּן טָ״ל, דְּאִיהוּ מַלְיָא לִשְׁכִינְתָּא מִנְּבִיעוּ דְּכָל מְקוֹרִין עִלָּאִין, ° מִיָּד קָם ° רַעְיָא מְהֵימְנָא, וַאֲבָהָן קַדִּישִׁין עִמֵּיהּ, עַד כַּאן רָזָא דְיִחוּדָא, מִכַּאן וְאֵילֵךְ פָּרָשָׁתָא קַדְמָאָה דְסִתְרֵי אוֹרַיְיתָא. פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִי״ם, ׳סוֹד יהו״ה לִירֵיאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם׳ (תהלים כה, יד), סוֹ״ד אִלֵּין אִינוּן שַׁבְעִין אַנְפִּין, דְּאִתְפָּרַשׁ מִלַּת בְּרֵאשִׁית ° בְּהַאי פָּרָשָׁתָא.

תרגום

מִיָּד נָתְנָה הַשְּׁכִינָה שָׁלֹשׁ קוֹלוֹת אֶל רַעְיָא מְהֵימְנָא, וְתֹאמַר לוֹ, קוּם רַעְיָא מְהֵימְנָא, שֶׁהֲרֵי עָלֶיךָ נֶאֱמַר ׳קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק׳ אֶצְלִי בְּאַרְבַּע אוֹתִיּוֹתָיו, וְתֹאמַר בָּהֶן, ׳פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי׳, שֶׁהֲרֵי ׳תַּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן, לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ׳ (איכה ד, כב). ׳שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל׳, מַהוּ נִמְלָא טָל? אֶלָּא אָמַר הקב"ה, אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁמִּיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִכְנַסְתִּי לְבֵיתִי, וְנִכְנַסְתִּי לְיִשּׁוּב? לֹא כֵן, שֶׁלֹּא נִכְנַסְתִּי כָּל זְמַן שֶׁאַתָּה בַּגָּלוּת. הֲרֵי לְךָ סִימָן, ׳שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל׳ - הֵ"א, הַשְּׁכִינָה, בַּגָּלוּת. שְׁלֵמוּתָהּ וְחַיֶּיהָ הוּא טָל, וְזֶה הוּא יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו, וְהֵ"א הִיא הַשְּׁכִינָה, שֶׁלֹּא מֵחֶשְׁבּוֹן טָ"ל אֶלָּא יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו, שֶׁעוֹלוֹת הָאוֹתִיּוֹת לְחֶשְׁבּוֹן טָ"ל, שֶׁהוּא מְמַלֵּא אֶת הַשְּׁכִינָה מִנְּבִיעַת כָּל הַמְּקוֹרוֹת הָעֶלְיוֹנִים. מִיָּד קָם רַעְיָא מְהֵימְנָא, וְהָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים עִמּוֹ. עַד כָּאן סוֹד הַיִּחוּד, מִכָּאן וָאֵילָךְ הַפָּרָשָׁה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל סִתְרֵי הַתּוֹרָה. פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, ׳בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים׳ - ׳סוֹד ה' לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם׳ (תהלים כה, יד) - ׳סוֹד׳, אֵלּוּ הֵם שִׁבְעִים פָּנִים, שֶׁמִּלַּת ׳בְּרֵאשִׁית׳ מִתְפָּרֶשֶׁת בָּהֶם בְּפָרָשָׁה זוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ° מיד יהיבת שכינתא ° תלת קלין לגבי רעיא מהימנא, ויימא ליה קום רעיא מהימנא, דהא עלך אתמר (שיר ה ב) ° ׳קול דודי דופק׳ לגבאי בארבע אתוון דיליה, ויימא בהון, ׳פתחי לי ° אחותי רעיתי יונתי תמתי׳, דהא ׳תם עונך בת ציון, לא יוסיף להגלותך׳ (איכה ד, כב). ׳שראשי נמלא טל׳ (שיר ה ב), מאי נמלא טל אלא אמר קודשא בריך הוא, אנת חשיבת דמיומא דאתחרב בי מקדשא דעאלנא ° בביתא דילי, ועאלנא בישובא, לאו הכי, דלא עאלנא כל זמנא דאנת בגלותא, ° הרי לך סימנא ׳שראשי נמלא טל׳, ה״א שכינתא בגלותא, שלימו דילה וחיים דילה איהו טל, ודא איהו יו״ד ה״א וא״ו, וה״א איהי שכינתא דלא מחושבן ט״ל, אלא יו״ד ה״א וא״ו, דסליקו אתוון לחשבן ט״ל, דאיהו מליא לשכינתא מנביעו דכל מקורין עלאין, ° מיד קם ° רעיא מהימנא, ואבהן קדישין עמיה, עד כאן רזא דיחודא, מכאן ואילך פרשתא קדמאה דסתרי אורייתא. פתח רבי שמעון ואמר, בראשית ברא אלהי״ם, ׳סוד יהו״ה ליריאיו ובריתו להודיעם׳ (תהלים כה, יד), סו״ד אלין אינון שבעין אנפין, דאתפרש מלת בראשית ° בהאי פרשתא.

התרגום: מיד נתנה השכינה שלש קולות אל רעיא מהימנא, ותאמר לו, קום רעיא מהימנא, שהרי עליך נאמר ׳קול דודי דופק׳ אצלי בארבע אותיותיו, ותאמר בהן, ׳פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי׳, שהרי ׳תם עונך בת ציון, לא יוסיף להגלותך׳ (איכה ד, כב). ׳שראשי נמלא טל׳, מהו נמלא טל? אלא אמר הקב"ה, אתה חושב שמיום שחרב בית המקדש נכנסתי לביתי, ונכנסתי לישוב? לא כן, שלא נכנסתי כל זמן שאתה בגלות. הרי לך סימן, ׳שראשי נמלא טל׳ - ה"א, השכינה, בגלות. שלמותה וחייה הוא טל, וזה הוא יו"ד ה"א וא"ו, וה"א היא השכינה, שלא מחשבון ט"ל אלא יו"ד ה"א וא"ו, שעולות האותיות לחשבון ט"ל, שהוא ממלא את השכינה מנביעת כל המקורות העליונים. מיד קם רעיא מהימנא, והאבות הקדושים עמו. עד כאן סוד היחוד, מכאן ואילך הפרשה הראשונה של סתרי התורה. פתח רבי שמעון ואמר, ׳בראשית ברא אלהים׳ - ׳סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם׳ (תהלים כה, יד) - ׳סוד׳, אלו הם שבעים פנים, שמלת ׳בראשית׳ מתפרשת בהם בפרשה זו.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: תלת קלין. מסטרא דתלת אבהן שרעיא מהימנא כלול מהן:

לכל המפרשים על פיסקה זו