ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 19: תיקון יח - בראשית ברא שש, דרגות הנבואה ודפיקת בעלי האברים על ההיכל › פיסקה 41 (לו ע"ב)

בוצינא דקרדינותא וקו המדה - והנקדה היוצאת מן האויר באור הראשון

תיקוני זוהר · תיקון יח - בראשית ברא שש, דרגות הנבואה ודפיקת בעלי האברים על ההיכל · מאמר 19 · פיסקה 41 · דף לו ע"ב

לשון הזוהר

[לו:] (דף לו ע״ב) ° בְּרֵישׁ הוּרְמָנוּ דְמַלְכָּא, בּוֹצִינָא דְקַרְדִּינוּתָא, לָא חִוָּור וְלָא סוּמָק וְלָא יָרוֹק וְלָא אוּכָּם וְלָא גַּוָון כְּלָל. וְהַאי בּוֹצִינָא אִיהוּ קַו הַמִּדָּה, דְאִיהוּ אִתְלַבַּשׁ בְּאַוִּירָא, וְכַד אִיהִי בְאַוִּירָא, אִיהִי סְתִימָא וְלָא אִתְחַזְיָיא כְלָל, וְכַד אִתְפַּשְּׁטַת לְאִתְגַּלְיָא, נָפִיק מֵהַאי אַוִּירָא ° נְקוּדָה חֲדָא, וּמַה דְּאִשְׁתָּאַר אִיהוּ אוֹר, וְהַאי אִיהוּ אוֹר קַדְמָאָה דְעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית א, ג) וַיֹּאמֶר אלהי״ם יְהִי אוֹר, יְהִי ° י"ה אַוִּיר, וְרָזָא דָא לְחַכִּימֵי לִבָּא אִתְמַסַּר. וְהַאי נְקוּדָה בָתַר דְּאִתְפַּשַּׁט מֵהַאי אוֹר, אִתְלַבְּשַׁת בְּגַּוָּונִין אַרְבַּע ° בְּהֵיכָלָא עִלָּאָה, וּמָאי אִיהִי בּ ° וַעֲלָהּ אִתְּמַר ׳בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת׳ (משלי כד, ג), וְרָזָא דְהַאי נְקוּדָה אִיהִי מָדִיד ° חָמֵשׁ גַּוָּונִין, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר ׳מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם׳ (ישעיה מ, יב) וְדָא אָ, ׳וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן׳ וְדָא אֵ (נ"א אִ), ׳וְכָל בַּשָּׁלִישׁ עֲפַר הָאָרֶץ׳ וְדָא אֹ, ׳וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים׳ וְדָא אִ, וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם וְדָא אֻ, דָּא סָלִיק בְּאַוִּירָא, וְדָא אָזִיל לְצָפוֹנָא, וְדָא לְדָרוֹמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן׳ (קהלת א, ו), תְּרֵין אָחֳרָנִין סוֹבֵב סוֹבֵב לְגַבֵּי מִזְרָח וּמַעֲרָב, דְּאִינוּן כֻּלְּהוּ נְקוּדֵי כְּגַלֵּי יַמָּא, דָּא סָלִיק וְדָא נָחִית. וְאִינוּן ° כְּחוּטָא חִוְורָא דְעִינָא, דְאִיהוּ אַסְחַר עִינָא, וּכְחוּטָא יְרוֹקָא וְאוּכְמָא וְסוּמָקָא וְתִכְלָא, אִלֵּין גַּלְגַּלִּין כֻּלְּהוּ סָחֲרִין לְהַהוּא נְקוּדָה, וְאִיהִי מִדָּה לְכֻלְּהוּ, ° אִיהִי בְּאַרְבַּע, ° וְסָלְקָא בְעֶשֶׂר, וְרָזָא דְמִלָּה יהו״ה יו״ד ה״א וא״ו ה״א, אִלֵּין אִינוּן אַרְבַּע גַּוָּונִין דְּסָלְקִין בְּעֶשֶׂר, ° וְאִנּוּן כֻּלְּהוּ לַהֲבִיּוֹת אִשִּׁיּוֹת, וַעֲלֵיהוֹן אִתְּמַר (דברים ד, כד) כִּי יהו״ה אלהי״ך ׳אֵשׁ אֹכְלָה הוּא׳, ° שֶׁבַע אִינוּן מֵהַאי עֶשֶׂר, וְאִינוּן לָקֳבֵל שִׁבְעָה רְקִיעִין, וְאִינוּן שֶׁבַע סְפִירָאן, וּבֵין כָּל חַד וְחַד חֲמֵשׁ מְאָה שְׁנִין, וְהָכִי פוּתְיָא דְכָל רְקִיעָא וּרְקִיעָא חֲמֵשׁ מְאָה שְׁנִין ° עַד דְּסָלְקִין כֹּלָּא לְמִדָּה יְדִיעָא דְּאִיהִי נְקוּדָה חֲדָא, לִחְשִׁבַּן יְדִיעָא, וְהָכִי אִיהוּ רָזָא דְחוּשְׁבָּנָא כְּגַוְונָא דָא [ ציור ] תֵּשַׁע נְקוּדִין אִינוּן לְכָל סְטַר, ° דְּאִתְכְּלִילָן בִּנְקוּדָה דְחָלָל דִּילָהּ, וּבְגִינָהּ אִתְּמַר ׳מְחַלֲלֶיהָ מוֹת יוּמָת׳ (שמות לא, יד) וכו'.

תרגום

[לו:] (דף לו ע"ב) בְּרֵאשִׁית הָרְשׁוּת שֶׁל הַמֶּלֶךְ, בּוּצִינָא דְּקַרְדִּינוּתָא, לֹא לָבָן וְלֹא אָדֹם וְלֹא יָרֹק וְלֹא שָׁחֹר וְלֹא צֶבַע כְּלָל. וְנֵר זֶה הוּא קַו הַמִּדָּה, שֶׁמִּתְלַבֵּשׁ בָּאֲוִיר, וּכְשֶׁהוּא בָּאֲוִיר, הוּא סָתוּם וְאֵינוֹ נִרְאֶה כְּלָל, וּכְשֶׁמִּתְפַּשֵּׁט לְהִתְגַּלּוֹת, יוֹצֵאת מֵאֲוִיר זֶה נְקֻדָּה אַחַת, וּמַה שֶּׁנִּשְׁאָר הוּא אוֹר, וְזֶה הוּא הָאוֹר הָרִאשׁוֹן שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר׳ (בראשית א, ג), ׳יְהִי׳ - י"ה אֲוִיר, וְסוֹד זֶה לַחַכְמֵי לֵב נִמְסָר. וּנְקֻדָּה זוֹ אַחַר שֶׁנִּתְפַּשְּׁטָה מֵאוֹר זֶה, נִתְלַבְּשָׁה בְּאַרְבָּעָה גְּוָנִים בְּהֵיכָל עֶלְיוֹן, וּמַהִי ב, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר ׳בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת׳ (משלי כד, ג), וְסוֹד נְקֻדָּה זוֹ הִיא מוֹדֶדֶת חֲמִשָּׁה גְּוָנִים, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר ׳מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם׳ (ישעיה מ, יב) וְזוֹ אָ, ׳וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן׳ וְזוֹ אֵ (נ"א אִ), ׳וְכָל בַּשָּׁלִישׁ עֲפַר הָאָרֶץ׳ וְזוֹ אֹ, ׳וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים׳ וְזוֹ אִ, ׳וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם׳ וְזוֹ אֻ, זוֹ עוֹלָה בָּאֲוִיר, וְזוֹ הוֹלֶכֶת לְצָפוֹן, וְזוֹ לְדָרוֹם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן׳ (קהלת א, ו), שְׁתַּיִם אֲחֵרוֹת ׳סוֹבֵב סוֹבֵב׳ כְּלַפֵּי מִזְרָח וּמַעֲרָב, שֶׁכֻּלָּן נְקֻדּוֹת כְּגַלֵּי הַיָּם, זוֹ עוֹלָה וְזוֹ יוֹרֶדֶת. וְהֵן כְּעֵין הַחוּט הַלָּבָן שֶׁל הָעַיִן, שֶׁמַּקִּיף אֶת הָעַיִן, וּכְחוּט יָרֹק וְשָׁחֹר וְאָדֹם וּתְכֵלֶת, גַּלְגַּלִּים אֵלֶּה כֻּלָּם סוֹבְבִים אֶת אוֹתָהּ נְקֻדָּה, וְהִיא מִדָּה לְכֻלָּם, הִיא בְּאַרְבַּע, וְעוֹלָה בְּעֶשֶׂר, וְסוֹד הַדָּבָר יהו"ה יו"ד ה"א וא"ו ה"א, אֵלֶּה הֵם אַרְבָּעָה גְּוָנִים הָעוֹלִים בְּעֶשֶׂר, וְכֻלָּם לַהֲבוֹת שֶׁל אֵשׁ, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר ׳כִּי יהו"ה אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא׳ (דברים ד, כד), שֶׁבַע הֵן מֵעֶשֶׂר זֶה, וְהֵן כְּנֶגֶד שִׁבְעָה רְקִיעִים, וְהֵן שֶׁבַע סְפִירוֹת, וּבֵין כָּל אַחַת וְאַחַת חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וְכֵן רֹחַב כָּל רָקִיעַ וְרָקִיעַ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה עַד שֶׁעוֹלוֹת כֻּלָּן לְמִדָּה יְדוּעָה שֶׁהִיא נְקֻדָּה אַחַת, לְחֶשְׁבּוֹן יָדוּעַ, וְכָךְ הוּא סוֹד הַחֶשְׁבּוֹן כְּעֵין זֶה [ ציור ] תֵּשַׁע נְקֻדּוֹת הֵן לְכָל צַד, הַנִּכְלָלוֹת בַּנְּקֻדָּה שֶׁל חָלָל שֶׁלָּהּ, וּבִגְלָלָהּ נֶאֱמַר ׳מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת׳ (שמות לא, יד) וכו'.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [לו:] (דף לו ע״ב) ° בריש הורמנו דמלכא, בוצינא דקרדינותא, לא חוור ולא סומק ולא ירוק ולא אוכם ולא גוון כלל. והאי בוצינא איהו קו המדה, דאיהו אתלבש באוירא, וכד איהי באוירא, איהי סתימא ולא אתחזייא כלל, וכד אתפשטת לאתגליא, נפיק מהאי אוירא ° נקודה חדא, ומה דאשתאר איהו אור, והאי איהו אור קדמאה דעובדא דבראשית, הדא הוא דכתיב (בראשית א, ג) ויאמר אלהי״ם יהי אור, יהי ° י"ה אויר, ורזא דא לחכימי לבא אתמסר. והאי נקודה בתר דאתפשט מהאי אור, אתלבשת בגוונין ארבע ° בהיכלא עלאה, ומאי איהי ב ° ועלה אתמר ׳בחכמה יבנה בית׳ (משלי כד, ג), ורזא דהאי נקודה איהי מדיד ° חמש גוונין, ועלייהו אתמר ׳מי מדד בשעלו מים׳ (ישעיה מ, יב) ודא א, ׳ושמים בזרת תכן׳ ודא א (נ"א א), ׳וכל בשליש עפר הארץ׳ ודא א, ׳ושקל בפלס הרים׳ ודא א, וגבעות במאזנים ודא א, דא סליק באוירא, ודא אזיל לצפונא, ודא לדרומא, הדא הוא דכתיב ׳הולך אל דרום וסובב אל צפון׳ (קהלת א, ו), תרין אחרנין סובב סובב לגבי מזרח ומערב, דאינון כלהו נקודי כגלי ימא, דא סליק ודא נחית. ואינון ° כחוטא חוורא דעינא, דאיהו אסחר עינא, וכחוטא ירוקא ואוכמא וסומקא ותכלא, אלין גלגלין כלהו סחרין לההוא נקודה, ואיהי מדה לכלהו, ° איהי בארבע, ° וסלקא בעשר, ורזא דמלה יהו״ה יו״ד ה״א וא״ו ה״א, אלין אינון ארבע גוונין דסלקין בעשר, ° ואנון כלהו להביות אשיות, ועליהון אתמר (דברים ד, כד) כי יהו״ה אלהי״ך ׳אש אכלה הוא׳, ° שבע אינון מהאי עשר, ואינון לקבל שבעה רקיעין, ואינון שבע ספיראן, ובין כל חד וחד חמש מאה שנין, והכי פותיא דכל רקיעא ורקיעא חמש מאה שנין ° עד דסלקין כלא למדה ידיעא דאיהי נקודה חדא, לחשבן ידיעא, והכי איהו רזא דחושבנא כגוונא דא [ ציור ] תשע נקודין אינון לכל סטר, ° דאתכלילן בנקודה דחלל דילה, ובגינה אתמר ׳מחלליה מות יומת׳ (שמות לא, יד) וכו'.

התרגום: [לו:] (דף לו ע"ב) בראשית הרשות של המלך, בוצינא דקרדינותא, לא לבן ולא אדם ולא ירק ולא שחר ולא צבע כלל. ונר זה הוא קו המדה, שמתלבש באויר, וכשהוא באויר, הוא סתום ואינו נראה כלל, וכשמתפשט להתגלות, יוצאת מאויר זה נקדה אחת, ומה שנשאר הוא אור, וזה הוא האור הראשון של מעשה בראשית, הדא הוא דכתיב ׳ויאמר אלהים יהי אור׳ (בראשית א, ג), ׳יהי׳ - י"ה אויר, וסוד זה לחכמי לב נמסר. ונקדה זו אחר שנתפשטה מאור זה, נתלבשה בארבעה גונים בהיכל עליון, ומהי ב, ועליה נאמר ׳בחכמה יבנה בית׳ (משלי כד, ג), וסוד נקדה זו היא מודדת חמשה גונים, ועליהם נאמר ׳מי מדד בשעלו מים׳ (ישעיה מ, יב) וזו א, ׳ושמים בזרת תכן׳ וזו א (נ"א א), ׳וכל בשליש עפר הארץ׳ וזו א, ׳ושקל בפלס הרים׳ וזו א, ׳וגבעות במאזנים׳ וזו א, זו עולה באויר, וזו הולכת לצפון, וזו לדרום, הדא הוא דכתיב ׳הולך אל דרום וסובב אל צפון׳ (קהלת א, ו), שתים אחרות ׳סובב סובב׳ כלפי מזרח ומערב, שכלן נקדות כגלי הים, זו עולה וזו יורדת. והן כעין החוט הלבן של העין, שמקיף את העין, וכחוט ירק ושחר ואדם ותכלת, גלגלים אלה כלם סובבים את אותה נקדה, והיא מדה לכלם, היא בארבע, ועולה בעשר, וסוד הדבר יהו"ה יו"ד ה"א וא"ו ה"א, אלה הם ארבעה גונים העולים בעשר, וכלם להבות של אש, ועליהם נאמר ׳כי יהו"ה אלהיך אש אכלה הוא׳ (דברים ד, כד), שבע הן מעשר זה, והן כנגד שבעה רקיעים, והן שבע ספירות, ובין כל אחת ואחת חמש מאות שנה, וכן רחב כל רקיע ורקיע חמש מאות שנה עד שעולות כלן למדה ידועה שהיא נקדה אחת, לחשבון ידוע, וכך הוא סוד החשבון כעין זה [ ציור ] תשע נקדות הן לכל צד, הנכללות בנקדה של חלל שלה, ובגללה נאמר ׳מחלליה מות יומת׳ (שמות לא, יד) וכו'.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: בריש הורמנו כו' באוירא. באוירא דגלגלתא - חכמתא עלאה:

לכל המפרשים על פיסקה זו