ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 19: תיקון יח - בראשית ברא שש, דרגות הנבואה ודפיקת בעלי האברים על ההיכל › פיסקה 39 (לג ע"ב)

דורון השכינה מן החביב שיש לו - והקמצנים כלפיה דורונם לכלב

תיקוני זוהר · תיקון יח - בראשית ברא שש, דרגות הנבואה ודפיקת בעלי האברים על ההיכל · מאמר 19 · פיסקה 39 · דף לג ע"ב

לשון הזוהר

וְעוֹד אִלֵּין אִינוּן דַּהֲווֹ עָבְדִין צְדָקָה עִמָּהּ, דְּאִיהִי צ' תִּשְׁעִין אֲמֵנִים, ד' אַרְבַּע קְדוּשׁוֹת, ק' מֵאָה בִרְכָאָן, ה' חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, מִיָּד וִידֵי אָדָם (יחזקאל א, ח) דְּאִינוּן חֶסֶד וּגְבוּרָה, הֲווֹ נָפְקִין מֵאָדָם דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, לְקַבְּלָא דוֹרוֹנָא דִלְהוֹן, וְיָהֲבִין לֵיהּ לְמַלְכָּא, דְּאִלֵּין דְּלָא עָבְדִין גְּמִילוּת חֲסָדִים עִם שְׁכִינְתֵּיהּ בְּגָלוּתָא, וְאִינוּן קַמְצָנִין לְגַבָּהּ, דּוֹרוֹנָא דִלְהוֹן לְכַלְבָּא אִתְמַסַּר, ° וְדוֹרוֹנָא דִשְׁכִינְתָּא צָרִיךְ לְמֶעֱבַד בְּגִינָהּ מֵהַהוּא חָבִיב דְּאִית לֵיהּ, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, ׳וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ׳ ' וְגוֹמֵר (דברים ו, ה), בְּהַהוּא דְאִיהוּ חָבִיב עֲלָךְ, בְּהַהוּא זִמְנָא כַּמָּה חֵיוָון פָּתְחִין יְדַיְיהוּ, דְאִתְּמַר בְּהוֹן ׳וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם׳ (יחזקאל א, ח), יָהֲבֵי דוֹרוֹנָא לְנִשְׁמָתָא דְהַהוּא בַר נַשׁ, מִכַּמָּה מַתְּנָן טָבִין, מִכַּמָּה דַרְגִּין דִּנְבוּאָה, וְעַל כֻּלְּהוּ יְהִיבַת לֵיהּ שְׁכִינְתָּא מַתְּנָן, דְּאִתְּמַר בָּהּ יִשְׂמַח מֹשֶׁה ° בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ, בְּגִין (קהלת ג, יג) דְּמַתַּת אלהי״ם הִיא, ° וְהַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ ׳פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶיךָ׳ (תהלים קמה, טז) וכו', יְהִיב לֵיהּ כַּמָּה מַתְּנָן טָבִין, וּפַרְנָסָה לְנִשְׁמָתֵיהּ וּלְגוּפֵיהּ.

תרגום

וְעוֹד אֵלֶּה הֵם שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים צְדָקָה עִמָּהּ, שֶׁהִיא צ' תִּשְׁעִים אֲמֵנִים, ד' אַרְבַּע קְדֻשּׁוֹת, ק' מֵאָה בְּרָכוֹת, ה' חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה, מִיָּד ׳וִידֵי אָדָם׳ (יחזקאל א, ח) שֶׁהֵם חֶסֶד וּגְבוּרָה, הָיוּ יוֹצְאוֹת מֵאָדָם שֶׁהוּא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, לְקַבֵּל דּוֹרוֹנָם, וְנוֹתְנוֹת אוֹתוֹ לַמֶּלֶךְ, שֶׁאֵלֶּה שֶׁלֹּא עוֹשִׂים גְּמִילוּת חֲסָדִים עִם שְׁכִינָתוֹ בַּגָּלוּת, וְהֵם קַמְצָנִים כְּלַפֶּיהָ, דּוֹרוֹנָם נִמְסָר לַכֶּלֶב, וְדוֹרוֹן הַשְּׁכִינָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בַּעֲדָהּ מֵאוֹתוֹ חָבִיב שֶׁיֵּשׁ לוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, ׳וְאָהַבְתָּ אֵת ה' וְגוֹ׳ (דברים ו, ה) מֵר, בְּאוֹתוֹ שֶׁחָבִיב עָלֶיךָ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כַּמָּה חַיּוֹת פּוֹתְחוֹת יְדֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן ׳וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם׳ (יחזקאל א, ח), נוֹתְנוֹת דּוֹרוֹן לְנִשְׁמַת אוֹתוֹ הָאָדָם, מִכַּמָּה מַתָּנוֹת טוֹבוֹת, מִכַּמָּה דַּרְגּוֹת נְבוּאָה, וְעַל כֻּלָּן נוֹתֶנֶת לוֹ הַשְּׁכִינָה מַתָּנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ׳, מִשּׁוּם ׳שֶׁמַּתַּת אֱלֹהִים הִיא׳ (קהלת ג, יג), וְאוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ׳ (תהלים קמה, טז) וכו', נוֹתֵן לוֹ כַּמָּה מַתָּנוֹת טוֹבוֹת, וּפַרְנָסָה לְנִשְׁמָתוֹ וּלְגוּפוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ועוד אלין אינון דהוו עבדין צדקה עמה, דאיהי צ' תשעין אמנים, ד' ארבע קדושות, ק' מאה ברכאן, ה' חמשה חומשי תורה, מיד וידי אדם (יחזקאל א, ח) דאינון חסד וגבורה, הוו נפקין מאדם דאיהו עמודא דאמצעיתא, לקבלא דורונא דלהון, ויהבין ליה למלכא, דאלין דלא עבדין גמילות חסדים עם שכינתיה בגלותא, ואינון קמצנין לגבה, דורונא דלהון לכלבא אתמסר, ° ודורונא דשכינתא צריך למעבד בגינה מההוא חביב דאית ליה, כמה דאוקמוהו מארי מתניתין, ׳ואהבת את יי׳ ' וגומר (דברים ו, ה), בההוא דאיהו חביב עלך, בההוא זמנא כמה חיוון פתחין ידייהו, דאתמר בהון ׳וידי אדם מתחת כנפיהם׳ (יחזקאל א, ח), יהבי דורונא לנשמתא דההוא בר נש, מכמה מתנן טבין, מכמה דרגין דנבואה, ועל כלהו יהיבת ליה שכינתא מתנן, דאתמר בה ישמח משה ° במתנת חלקו, בגין (קהלת ג, יג) דמתת אלהי״ם היא, ° וההוא דאתמר ביה ׳פותח את ידיך׳ (תהלים קמה, טז) וכו', יהיב ליה כמה מתנן טבין, ופרנסה לנשמתיה ולגופיה.

התרגום: ועוד אלה הם שהיו עושים צדקה עמה, שהיא צ' תשעים אמנים, ד' ארבע קדשות, ק' מאה ברכות, ה' חמשה חמשי תורה, מיד ׳וידי אדם׳ (יחזקאל א, ח) שהם חסד וגבורה, היו יוצאות מאדם שהוא עמודא דאמצעיתא, לקבל דורונם, ונותנות אותו למלך, שאלה שלא עושים גמילות חסדים עם שכינתו בגלות, והם קמצנים כלפיה, דורונם נמסר לכלב, ודורון השכינה צריך לעשות בעדה מאותו חביב שיש לו, כמו שבארו בעלי המשנה, ׳ואהבת את ה' וגו׳ (דברים ו, ה) מר, באותו שחביב עליך, באותה שעה כמה חיות פותחות ידיהן, שנאמר בהן ׳וידי אדם מתחת כנפיהם׳ (יחזקאל א, ח), נותנות דורון לנשמת אותו האדם, מכמה מתנות טובות, מכמה דרגות נבואה, ועל כלן נותנת לו השכינה מתנות, שנאמר בה ׳ישמח משה במתנת חלקו׳, משום ׳שמתת אלהים היא׳ (קהלת ג, יג), ואותו שנאמר בו ׳פותח את ידך׳ (תהלים קמה, טז) וכו', נותן לו כמה מתנות טובות, ופרנסה לנשמתו ולגופו.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: במתנת חלקו. רוצה לומר, מה שנותן לו חלקו - כלת משה:

לכל המפרשים על פיסקה זו