אות תלוי ארוך מעמודא דאמצעיתא - המטה כפי זכיות העולם
תיקוני זוהר · תיקון יח - בראשית ברא שש, דרגות הנבואה ודפיקת בעלי האברים על ההיכל · מאמר 19 · פיסקה 31 · דף לב ע"א
לשון הזוהר
מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אִיהוּ אוֹת ° תָּלוּי אָרוּךְ, אִם זַכְוָון עוֹבָדִין דְּעָלְמָא מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד, וְאִם לַאו כְּלַפֵּי דִינָא, ° וְהָכִי אִינוּן תְּלַת אָחֳרָנִין כְּגַוְונָא דָא, וּלְחַכִּימַיָּא בִרְמִיזָא. הָא אִלֵּין נָפְקִין, הָא אָחֳרָנִין דָּפְקִין לְפִתְחָא מִסִּטְרָא דְקֶשֶׁת, דְּאִיהוּ אוּף הָכִי אוֹת בְּרִית, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם, כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב, הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד׳ (שם א, כח) יְיָ' וָאֶרְאֶה וָאֶפֹּל עַל פָּנַי, וָאֶשְׁמַע קוֹל מְדַבֵּר, וְאַמַּאי הוּא נְפִיל עַל אַנְפּוֹי, בְּגִין דַּאֲסִיר לְאִסְתַּכְּלָא בַקֶּשֶׁת.
תרגום
מִצַּד עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא הוּא אוֹת תָּלוּי אָרֹךְ, אִם זְכֻיּוֹת מַעֲשֵׂי הָעוֹלָם מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד, וְאִם לָאו כְּלַפֵּי דִּין, וְכֵן הֵם שְׁלֹשָׁה אֲחֵרִים כְּעֵין זֶה, וְלַחֲכָמִים בִּרְמִיזָה. הֲרֵי אֵלֶּה יוֹצְאִים, הֲרֵי אֲחֵרִים דּוֹפְקִים עַל הַפֶּתַח מִצַּד הַקֶּשֶׁת, שֶׁהוּא גַּם כֵּן אוֹת בְּרִית, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שם א כח) ׳כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם, כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב, הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד ה'׳, וָאֶרְאֶה וָאֶפֹּל עַל פָּנַי, וָאֶשְׁמַע קוֹל מְדַבֵּר, וְלָמָּה הוּא נוֹפֵל עַל פָּנָיו, מִשּׁוּם שֶׁאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מסטרא דעמודא דאמצעיתא איהו אות ° תלוי ארוך, אם זכוון עובדין דעלמא מטה כלפי חסד, ואם לאו כלפי דינא, ° והכי אינון תלת אחרנין כגוונא דא, ולחכימיא ברמיזא. הא אלין נפקין, הא אחרנין דפקין לפתחא מסטרא דקשת, דאיהו אוף הכי אות ברית, דאתמר ביה ׳כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם, כן מראה הנגה סביב, הוא מראה דמות כבוד׳ (שם א, כח) יי' ואראה ואפל על פני, ואשמע קול מדבר, ואמאי הוא נפיל על אנפוי, בגין דאסיר לאסתכלא בקשת.
התרגום: מצד עמודא דאמצעיתא הוא אות תלוי ארך, אם זכיות מעשי העולם מטה כלפי חסד, ואם לאו כלפי דין, וכן הם שלשה אחרים כעין זה, ולחכמים ברמיזה. הרי אלה יוצאים, הרי אחרים דופקים על הפתח מצד הקשת, שהוא גם כן אות ברית, שנאמר בו (שם א כח) ׳כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם, כן מראה הנגה סביב, הוא מראה דמות כבוד ה'׳, ואראה ואפל על פני, ואשמע קול מדבר, ולמה הוא נופל על פניו, משום שאסור להסתכל בקשת.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: והכי אינון כו'. שיסוד תלוי בין שתי רגלין, ולפי שהוא דבר שצריך לכסות ולא לדבר בגלוי - אמר ולחכימא ברמיזא: