׳מה יפו פעמיך׳ בשלש נעילות - ולכל נביא מזלו ושעתו
תיקוני זוהר · תיקון יח - בראשית ברא שש, דרגות הנבואה ודפיקת בעלי האברים על ההיכל · מאמר 19 · פיסקה 29 · דף לב ע"א
לשון הזוהר
[לב.] (דף לב ע״א) [ הָא אִלֵּין נָפְקִין, הָא אָחֳרָנִין דָּפְקִין לְפִתְחָא, וְאָמְרִין ׳אדנ״י שְׂפָתַי תִּפְתָּח׳, וְאִינוּן דִּסְמִיכִין לִשְׁכִינְתָּא בְּכַמָּה ° רַגְלִין דְּמוֹעֲדִים וְיוֹמִין טָבִין, וְכַד אִלֵּין עָאלִין, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְשַׁבַּח לָהּ בְּהוֹן, ׳מַה יָּפוּ ° פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב׳ (שיר ז ב), דְּאִלֵּין אִינוּן דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ׳ (דברים טז, טז), אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כַּמָּה אַנְתְּ שַׁפִּירָא בְּאִלֵּין נְעָלִים דְּאִינוּן ° נְעִילַת פֶּסַח וּנְעִילַת עֲצֶרֶת וּנְעִילַת חָג, חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ, אִלֵּין אִינוּן מִסִּטְרָא דִתְרֵי יַרְכֵי קְשׁוֹט דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ° ׳שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ׳, וְאִינוּן שִׁית דַּרְגִּין דִּנְבוּאָה. מִסִּטְרָא דְאָת ו' דְּאִיהוּ צַדִּיק, עַמּוּד דְּסָמִיךְ לוֹן, ° וְאִיהוּ שִׁית לָקֳבֵל (מלכים א י, יט) שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא, וְסָלִיק בְּאָת י' לְשִׁשִּׁים, כְּגַוְונָא דְשִׁשִּׁים וְשִׁית גַּלְגַּלִּים דְּסַחֲרִין לְכוּרְסַיָּא, וְאִינוּן ס״ו מִן יְסוֹ״ד, וְהָא אוּקְמוּהָ, אִשְׁתָּאַר י״ד, בֵּיהּ ׳וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה׳ (הושע יב, יא), וְדָא שְׁכִינְתָּא יָד חוֹתֶמֶת מִסִּטְרָא דְצַדִּיק, יָד כּוֹתֶבֶת מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, ° אִיהִי תְמוּנַת כֹּל, וּבְגִין דָּא ׳וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה׳ (הושע יב, יא). ] הָא אִלֵּין נָפְקִין, הָא אָחֳרָנִין קָא דָפְקִין לְפִתְחָא, וְאָמְרִין ׳אדנ״י שְׂפָתַי תִּפְתָּח׳, וְאִינוּן מָארֵי דְאוֹת, דְּאִיהוּ חַ״י עָלְמִין, דִּמְצַלִּין בְּחַ״י בִּרְכָאָן דִּצְלוֹתִין, דִּמְקָרְבִין בְּהוֹן קָרְבָּנָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דַּחֲשִׁיבָא לָקֳבֵל שִׁבְעָה פָּרִים וְשִׁבְעָה אֵלִים, וְלָקֳבֵל שְׁתֵּי תוֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה, דְּמִסִּטְרָא דְהַאי אוֹת אָמַר לְמֹשֶׁה ° ׳וְזֶה לְךָ הָאוֹת׳ (שמות ג, יב), וְאִיהוּ כְלִיל תְּרֵי עֲשַׂר מַזָּלוֹת, ° וְשִׁבְעָה כֹּכְבֵי לֶכֶת, מִסִּטְרָא דִקְדוּשָׁה, דְאִיהִי בַת שֶׁבַע, וּמִסִּטְרָא דְוו' דְּאִיהוּ ו' עִלָּאָה ו' תַּתָּאָה הַא אִינוּן שִׁית כֹּכְבֵי לֶכֶת, ° א' כֹּכָבָא שְׁבִיעָאָה, ו״ו תְּרֵין עֲשַׂר מַזָּלוֹת, דְּכָל מַזָּל אִתְקְרֵי אוֹת, וְאִיהוּ מְמַנָּא עַל כָּל שַׁעְתָּא דִתְרֵין עֲשַׂר שַׁעְתִּין, כָּל נָבִיא אִית לֵיהּ מַזָּלֵיהּ וְשַׁעְתֵּיהּ, וּכְפוּם הַהוּא מַזָּל, וּכְפוּם פְּעוּלָה דִילֵיהּ, הָכִי אִתְגַּלְיָיא לֵיהּ אוֹת מִן וָא״ו, דִּתְרֵין עֲשַׂר מַזָּלוֹת מְמַנָּן עַל תְּרֵין עֲשַׂר שַׁעְתִּין, וְעַל תְּרֵין עֲשַׂר יַרְחִין.
תרגום
[לב.] (דף לב ע"א) [ הֲרֵי אֵלֶּה יוֹצְאִים, הֲרֵי אֲחֵרִים דּוֹפְקִים עַל הַפֶּתַח, וְאוֹמְרִים ׳אדנ"י שְׂפָתַי תִּפְתָּח׳, וְהֵם הַסְּמוּכִים לַשְּׁכִינָה בְּכַמָּה רַגְלֵי מוֹעֲדִים וְיָמִים טוֹבִים, וּכְשֶׁאֵלֶּה נִכְנָסִים, הקב"ה מְשַׁבֵּחַ אוֹתָהּ בָּהֶם, ׳מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב׳ (שיר ז ב), שֶׁאֵלֶּה הֵם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ׳שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ׳ (דברים טז, טז), אָמַר הקב"ה, כַּמָּה אַתְּ יָפָה בַּנְּעָלִים הָאֵלֶּה שֶׁהֵן נְעִילַת פֶּסַח וּנְעִילַת עֲצֶרֶת וּנְעִילַת חַג, ׳חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ׳, אֵלֶּה הֵם מִצַּד שְׁתֵּי יַרְכֵי אֱמֶת שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ׳שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ׳, וְהֵן שֵׁשׁ דַּרְגּוֹת הַנְּבוּאָה. מִצַּד אוֹת ו' שֶׁהוּא צַדִּיק, עַמּוּד הַסּוֹמֵךְ אוֹתָן, וְהוּא שֵׁשׁ כְּנֶגֶד ׳שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא׳ (מלכים א י, יט), וְעוֹלֶה בְּאוֹת י' לְשִׁשִּׁים, כְּעֵין שִׁשִּׁים וְשֵׁשׁ הַגַּלְגַּלִּים הַסּוֹבְבִים אֶת הַכִּסֵּא, וְהֵם ס"ו מִן הַיְּסוֹד, וַהֲרֵי בֵּאֲרוּהָ, נִשְׁאַר י"ד, בּוֹ ׳וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה׳ (הושע יב, יא), וְזוֹ שְׁכִינָה - יָד חוֹתֶמֶת מִצַּד הַצַּדִּיק, יָד כּוֹתֶבֶת מִצַּד עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, הִיא תְּמוּנַת הַכֹּל, וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה׳ (הושע יב, יא). ] הֲרֵי אֵלֶּה יוֹצְאִים, הֲרֵי אֲחֵרִים דּוֹפְקִים עַל הַפֶּתַח, וְאוֹמְרִים ׳אדנ"י שְׂפָתַי תִּפְתָּח׳, וְהֵם בַּעֲלֵי הָאוֹת, שֶׁהוּא חַי הָעוֹלָמִים, הַמִּתְפַּלְּלִים בְּחַ"י בְּרָכוֹת שֶׁל הַתְּפִלּוֹת, שֶׁמְּקָרְבִים בָּהֶם קָרְבָּן לְהקב"ה, שֶׁנֶּחְשָׁב כְּנֶגֶד שִׁבְעָה פָּרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים, וּכְנֶגֶד שְׁתֵּי תוֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה, שֶׁמִּצַּד אוֹת זוֹ אָמַר לְמֹשֶׁה ׳וְזֶה לְּךָ הָאוֹת׳ (שמות ג, יב), וְהוּא כּוֹלֵל שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת, וְשִׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, מִצַּד הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁהִיא בַּת שֶׁבַע, וּמִצַּד הַוָּ"ו שֶׁהוּא ו' עֶלְיוֹן ו' תַּחְתּוֹן הֲרֵי הֵם שֵׁשׁ כּוֹכְבֵי לֶכֶת, א' - הַכּוֹכָב הַשְּׁבִיעִי, ו"ו - שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת, שֶׁכָּל מַזָּל נִקְרָא אוֹת, וְהוּא מְמֻנֶּה עַל כָּל שָׁעָה מִשְּׁנֵים עָשָׂר הַשָּׁעוֹת, לְכָל נָבִיא יֵשׁ מַזָּלוֹ וְשָׁעָתוֹ, וּלְפִי אוֹתוֹ מַזָּל, וּלְפִי פְּעֻלָּתוֹ, כָּךְ מִתְגַּלֶּה לוֹ אוֹת מִן הַוָּא"ו, שֶׁשְּׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת מְמֻנִּים עַל שְׁנֵים עָשָׂר שָׁעוֹת, וְעַל שְׁנֵים עָשָׂר יְרָחִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [לב.] (דף לב ע״א) [ הא אלין נפקין, הא אחרנין דפקין לפתחא, ואמרין ׳אדנ״י שפתי תפתח׳, ואינון דסמיכין לשכינתא בכמה ° רגלין דמועדים ויומין טבין, וכד אלין עאלין, קודשא בריך הוא משבח לה בהון, ׳מה יפו ° פעמיך בנעלים בת נדיב׳ (שיר ז ב), דאלין אינון דאתמר בהון ׳שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך׳ (דברים טז, טז), אמר קודשא בריך הוא, כמה אנת שפירא באלין נעלים דאינון ° נעילת פסח ונעילת עצרת ונעילת חג, חמוקי ירכיך, אלין אינון מסטרא דתרי ירכי קשוט דאתמר בהון ° ׳שוקיו עמודי שש׳, ואינון שית דרגין דנבואה. מסטרא דאת ו' דאיהו צדיק, עמוד דסמיך לון, ° ואיהו שית לקבל (מלכים א י, יט) שש מעלות לכסא, וסליק באת י' לששים, כגוונא דששים ושית גלגלים דסחרין לכורסיא, ואינון ס״ו מן יסו״ד, והא אוקמוה, אשתאר י״ד, ביה ׳וביד הנביאים אדמה׳ (הושע יב, יא), ודא שכינתא יד חותמת מסטרא דצדיק, יד כותבת מסטרא דעמודא דאמצעיתא, ° איהי תמונת כל, ובגין דא ׳וביד הנביאים אדמה׳ (הושע יב, יא). ] הא אלין נפקין, הא אחרנין קא דפקין לפתחא, ואמרין ׳אדנ״י שפתי תפתח׳, ואינון מארי דאות, דאיהו ח״י עלמין, דמצלין בח״י ברכאן דצלותין, דמקרבין בהון קרבנא לקודשא בריך הוא, דחשיבא לקבל שבעה פרים ושבעה אלים, ולקבל שתי תורים או שני בני יונה, דמסטרא דהאי אות אמר למשה ° ׳וזה לך האות׳ (שמות ג, יב), ואיהו כליל תרי עשר מזלות, ° ושבעה ככבי לכת, מסטרא דקדושה, דאיהי בת שבע, ומסטרא דוו' דאיהו ו' עלאה ו' תתאה הא אינון שית ככבי לכת, ° א' ככבא שביעאה, ו״ו תרין עשר מזלות, דכל מזל אתקרי אות, ואיהו ממנא על כל שעתא דתרין עשר שעתין, כל נביא אית ליה מזליה ושעתיה, וכפום ההוא מזל, וכפום פעולה דיליה, הכי אתגלייא ליה אות מן וא״ו, דתרין עשר מזלות ממנן על תרין עשר שעתין, ועל תרין עשר ירחין.
התרגום: [לב.] (דף לב ע"א) [ הרי אלה יוצאים, הרי אחרים דופקים על הפתח, ואומרים ׳אדנ"י שפתי תפתח׳, והם הסמוכים לשכינה בכמה רגלי מועדים וימים טובים, וכשאלה נכנסים, הקב"ה משבח אותה בהם, ׳מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב׳ (שיר ז ב), שאלה הם שנאמר בהם ׳שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך׳ (דברים טז, טז), אמר הקב"ה, כמה את יפה בנעלים האלה שהן נעילת פסח ונעילת עצרת ונעילת חג, ׳חמוקי ירכיך׳, אלה הם מצד שתי ירכי אמת שנאמר בהם ׳שוקיו עמודי שש׳, והן שש דרגות הנבואה. מצד אות ו' שהוא צדיק, עמוד הסומך אותן, והוא שש כנגד ׳שש מעלות לכסא׳ (מלכים א י, יט), ועולה באות י' לששים, כעין ששים ושש הגלגלים הסובבים את הכסא, והם ס"ו מן היסוד, והרי בארוה, נשאר י"ד, בו ׳וביד הנביאים אדמה׳ (הושע יב, יא), וזו שכינה - יד חותמת מצד הצדיק, יד כותבת מצד עמודא דאמצעיתא, היא תמונת הכל, ומשום כך ׳וביד הנביאים אדמה׳ (הושע יב, יא). ] הרי אלה יוצאים, הרי אחרים דופקים על הפתח, ואומרים ׳אדנ"י שפתי תפתח׳, והם בעלי האות, שהוא חי העולמים, המתפללים בח"י ברכות של התפלות, שמקרבים בהם קרבן להקב"ה, שנחשב כנגד שבעה פרים ושבעה אילים, וכנגד שתי תורים או שני בני יונה, שמצד אות זו אמר למשה ׳וזה לך האות׳ (שמות ג, יב), והוא כולל שנים עשר מזלות, ושבעה כוכבי לכת, מצד הקדשה, שהיא בת שבע, ומצד הו"ו שהוא ו' עליון ו' תחתון הרי הם שש כוכבי לכת, א' - הכוכב השביעי, ו"ו - שנים עשר מזלות, שכל מזל נקרא אות, והוא ממנה על כל שעה משנים עשר השעות, לכל נביא יש מזלו ושעתו, ולפי אותו מזל, ולפי פעלתו, כך מתגלה לו אות מן הוא"ו, ששנים עשר מזלות ממנים על שנים עשר שעות, ועל שנים עשר ירחים.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: נעילת פסח כו'. שנועלין עצמן בעזרה, לשון עצרת: