העלאת השכינה בהבלי התפלות - והיא עומדת בעדם בדרך בקבר ובתחיה
תיקוני זוהר · תיקון יח - בראשית ברא שש, דרגות הנבואה ודפיקת בעלי האברים על ההיכל · מאמר 19 · פיסקה 26 · דף לא ע"ב
לשון הזוהר
זַכָּאִין אִינוּן יִשְׂרָאֵל דְּיָדְעִין רָזִין עִלָּאִין בַּהֲוַיּוֹ״ת, דִּבְהוֹן סָלְקִין צְלוֹתִין בַּהֲבָלִים דְּפוּמְהוֹן, וְנָחֲתִין אִינוּן חֲיָילִין בְּהוֹן כִּדְקָא יָאוּת, דְּכַד בַּר נַשׁ סָלִיק שְׁכִינְתֵּיהּ בִּצְלוֹתֵיהּ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָחִית עֲלֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ׳ (שמות כ, כד), זַכָּאִין אִינוּן יִשְׂרָאֵל דְּאִינוּן רַגְלִין לִשְׁכִינְתָּא, לְמֵיקַם עִמָּהּ בֵּין בְּרֵיוַח בֵּין בְּעָאקוּ, דְּכַד אִנּוּן בְּדִינָא בְּיוֹמָא דְּדִינָא דְאִיהִי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, ° אִיהִי קָמַת עִמְּהוֹן לְדִינָא, דְקַיְימִין לָהּ בִּצְלוֹתְהוֹן, דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר ׳בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אוֹתָךְ, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמוֹר עָלֶיךָ, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ׳ (משלי ו, כב), דִּבְכָל אֲתַר דְּקַיְימִין יִשְׂרָאֵל בְּכָל פִּקּוּדָא וּפִקּוּדָא לִשְׁכִינְתָּא, אִיהִי קַיְימַת בְּגִינַיְיהוּ בְּכָל דּוֹחֲקָא וְצַעֲרָא, בֵּין בְּאָרְחָא בֵּין בְּיִשּׁוּבָא בֵּין בְּיַמָּא, וְדָא אִיהוּ בְּהִתְהַלֶּכְךָ בְּמַדְבְּרָא תַּנְחֶה אוֹתָךְ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו׳ (תהלים פה, יד), בְּשָׁכְבְּךָ בְּיִשּׁוּבָא ׳תִּשְׁמוֹר עָלֶיךָ, ° וַהֲקִיצוֹתָ׳ לְמֵיזַל בְּיַמָּא הִיא תְשִׂיחֶךָ, וְעוֹד בְּהִתְהַלֶּכְךָ בְּהַאי עָלְמָא ׳תַּנְחֶה אוֹתָךְ, בְּשָׁכְבְּךָ׳ בַּקֶּבֶר ׳תִּשְׁמוֹר עָלֶיךָ, וַהֲקִיצוֹתָ׳ בִתְחִיַּת הַמֵּתִים הִיא תְשִׂיחֶךָ.
תרגום
אַשְׁרֵי הֵם יִשְׂרָאֵל הַיּוֹדְעִים סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים בַּהֲוָיוֹת, שֶׁבָּהֶם עוֹלוֹת תְּפִלּוֹת בְּהַבְלֵי פִּיהֶם, וְיוֹרְדִים אוֹתָם הַחֲיָלִים בָּהֶם כָּרָאוּי, שֶׁכְּשֶׁאָדָם מַעֲלֶה אֶת שְׁכִינָתוֹ בִּתְפִלָּתוֹ, הקב"ה יוֹרֵד עָלָיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ׳ (שמות כ, כד), אַשְׁרֵי הֵם יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם הָרַגְלַיִם לַשְּׁכִינָה, לַעֲמֹד עִמָּהּ בֵּין בְּרֶוַח בֵּין בְּצוּקָה, שֶׁכְּשֶׁהֵם בְּדִין בְּיוֹם הַדִּין שֶׁהוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה, הִיא קָמָה עִמָּם לַדִּין, שֶׁקַּיָּמִים לָהּ בִּתְפִלּוֹתֵיהֶם, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר ׳בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ׳ (משלי ו, כב), שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁעוֹמְדִים יִשְׂרָאֵל בְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה לַשְּׁכִינָה, הִיא עוֹמֶדֶת בַּעֲדָם בְּכָל דֹּחַק וְצַעַר, בֵּין בַּדֶּרֶךְ בֵּין בַּיִּשּׁוּב בֵּין בַּיָּם, וְזֶהוּ ׳בְּהִתְהַלֶּכְךָ׳ בַּמִּדְבָּר ׳תַּנְחֶה אֹתָךְ׳, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו׳ (תהלים פה, יד), ׳בְּשָׁכְבְּךָ׳ בַּיִּשּׁוּב ׳תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ, וַהֲקִיצוֹתָ׳ לָלֶכֶת בַּיָּם הִיא תְשִׂיחֶךָ, וְעוֹד ׳בְּהִתְהַלֶּכְךָ׳ בָּעוֹלָם הַזֶּה ׳תַּנְחֶה אֹתָךְ, בְּשָׁכְבְּךָ׳ בַּקֶּבֶר ׳תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ, וַהֲקִיצוֹתָ׳ בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים הִיא תְשִׂיחֶךָ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: זכאין אינון ישראל דידעין רזין עלאין בהויו״ת, דבהון סלקין צלותין בהבלים דפומהון, ונחתין אינון חיילין בהון כדקא יאות, דכד בר נש סליק שכינתיה בצלותיה, קודשא בריך הוא נחית עליה, הדא הוא דכתיב ׳בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך׳ (שמות כ, כד), זכאין אינון ישראל דאינון רגלין לשכינתא, למיקם עמה בין בריוח בין בעאקו, דכד אנון בדינא ביומא דדינא דאיהי ראש השנה, ° איהי קמת עמהון לדינא, דקיימין לה בצלותהון, דעלייהו אתמר ׳בהתהלכך תנחה אותך, בשכבך תשמור עליך, והקיצות היא תשיחך׳ (משלי ו, כב), דבכל אתר דקיימין ישראל בכל פקודא ופקודא לשכינתא, איהי קיימת בגינייהו בכל דוחקא וצערא, בין בארחא בין בישובא בין בימא, ודא איהו בהתהלכך במדברא תנחה אותך, הדא הוא דכתיב ׳צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו׳ (תהלים פה, יד), בשכבך בישובא ׳תשמור עליך, ° והקיצות׳ למיזל בימא היא תשיחך, ועוד בהתהלכך בהאי עלמא ׳תנחה אותך, בשכבך׳ בקבר ׳תשמור עליך, והקיצות׳ בתחית המתים היא תשיחך.
התרגום: אשרי הם ישראל היודעים סודות עליונים בהויות, שבהם עולות תפלות בהבלי פיהם, ויורדים אותם החילים בהם כראוי, שכשאדם מעלה את שכינתו בתפלתו, הקב"ה יורד עליו, הדא הוא דכתיב ׳בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך׳ (שמות כ, כד), אשרי הם ישראל שהם הרגלים לשכינה, לעמד עמה בין ברוח בין בצוקה, שכשהם בדין ביום הדין שהוא ראש השנה, היא קמה עמם לדין, שקימים לה בתפלותיהם, שעליהם נאמר ׳בהתהלכך תנחה אתך, בשכבך תשמר עליך, והקיצות היא תשיחך׳ (משלי ו, כב), שבכל מקום שעומדים ישראל בכל מצוה ומצוה לשכינה, היא עומדת בעדם בכל דחק וצער, בין בדרך בין בישוב בין בים, וזהו ׳בהתהלכך׳ במדבר ׳תנחה אתך׳, הדא הוא דכתיב ׳צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו׳ (תהלים פה, יד), ׳בשכבך׳ בישוב ׳תשמר עליך, והקיצות׳ ללכת בים היא תשיחך, ועוד ׳בהתהלכך׳ בעולם הזה ׳תנחה אתך, בשכבך׳ בקבר ׳תשמר עליך, והקיצות׳ בתחית המתים היא תשיחך.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: והקיצות למיחת בימא כו'. דשם כתיב (יונה א ו) מה לך נרדם, (תהלים קז כג, כד) יורדי הים המה כו', ( קידושין פב ע"א ) הספנין רובן חסידים: