ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 19: תיקון יח - בראשית ברא שש, דרגות הנבואה ודפיקת בעלי האברים על ההיכל › פיסקה 25 (לא ע"ב)

סוד קרבן עולה ויורד - עלית ה' אל י' וירידתה אל ו'

תיקוני זוהר · תיקון יח - בראשית ברא שש, דרגות הנבואה ודפיקת בעלי האברים על ההיכל · מאמר 19 · פיסקה 25 · דף לא ע"ב

לשון הזוהר

[לא:] ° וְדָא רָזָא דְקָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, דְּסָלִיק ה' לְגַבֵּי י', וְנָחִית ה' לְגַבֵּי ו', וְאִם לַאו הַאי הֲוַיָּ״ה יהה״ו, דְאִתְרְמִיז בְּהַאי קְרָא ׳כִּי אִם בְּזֹאת׳ (ירמיה ט, כג) יִ תְהַלֵּל הַ מִּתְהַלֵּל הַ שְׂכֵּל ° וְ יָדוֹעַ אוֹתִי, לָא הֲווֹ יָדְעִין בְּנֵי נָשָׁא קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, ° וכַד חַזַא בַּר נַשׁ דְּאָת ה' אִיהִי (נ"א דְּכַד לָא הֲוָה בַּר נַשׁ קָרִיב אָת ה') עִם י', ה' עִם ו', וּמָאן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, מָאן הֲוָה יָדַע מָאי נִיהִי ה' דְּאִיהִי בְּרַתָּא, דְאִית לֵיהּ לְסַלְקָא לָהּ לְגַבֵּי אַבָּא, וְה' דְּאִיהִי אִימָּא לְנַחְתָא לָהּ לְגַבֵּי בְּרָא, אֶלָּא בְּגִין הַאי הֲוַיָּ״ה דְאִיהִי יהה״ו, דְה' דְּאִיהִי עַל ו' אִיהִי אִימָּא עִלָּאָה, וּבָהּ אִשְׁתְּמַע ה' תַּתָּאָה דְאִיהִי תְּחוֹת י' דְּאִיהִי בְּרַתָּא, וְדָא רָזָא דְקָרְבָּנָא, דְצָרִיךְ לְסַלְקָא ה' לְגַבֵּי י', (דף לא ע״ב) וּלְנַחֲתָא ה' לְגַבֵּי ו'. ° יוה״ה י' אִיהוּ לִימִינָא חָכְמָה, ו' תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, מִימִינוֹ ׳אֵשׁ דָּת לָמוֹ׳ (דברים לג, ב), וְהַאי אִיהוּ דְאָמְרִין מוֹחַ הַבֵּן דְּאִתְמַשַּׁךְ מִמּוֹחַ הָאָב, ה' עִלָּאָה לִשְׂמָאלָא, וּמִתַּמָּן אִתְיְהִיבַת אוֹרַיְיתָא שֶׁבְּעַל פֶּה, דְאִיהִי ה' תַּתָּאָה.

תרגום

[לא:] וְזֶה סוֹד קָרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, שֶׁעוֹלָה ה' אֶל י', וְיוֹרֶדֶת ה' אֶל ו', וְאִם לָאו זוֹ הֲוָיָה יהה"ו, שֶׁנִּרְמֶזֶת בְּפָסוּק זֶה ׳כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אֹתִי׳ (ירמיה ט, כג), לֹא הָיוּ יוֹדְעִים בְּנֵי אָדָם קָרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, וּכְשֶׁרָאָה הָאָדָם שֶׁאוֹת ה' הִיא (נ"א שֶׁכְּשֶׁלֹּא הָיָה אָדָם מְקָרֵב אוֹת ה') עִם י', ה' עִם ו', וּמִי עוֹלֶה וְיוֹרֵד, מִי הָיָה יוֹדֵעַ מַהוּ ה' שֶׁהִיא הַבַּת, שֶׁצְּרִיכָה לְהַעֲלוֹתָהּ אֶל הָאָב, וְה' שֶׁהִיא הָאֵם לְהוֹרִידָהּ אֶל הַבֵּן, אֶלָּא מִשּׁוּם הֲוָיָה זוֹ שֶׁהִיא יהה"ו, שֶׁה' שֶׁעַל ו' הִיא אִמָּא עִלָּאָה, וּבָהּ נִשְׁמַעַת ה' תַּתָּאָה שֶׁהִיא תַּחַת י' שֶׁהִיא הַבַּת, וְזֶה סוֹד הַקָּרְבָּן, שֶׁצָּרִיךְ לְהַעֲלוֹת ה' אֶל י', (דף לא ע"ב) וּלְהוֹרִיד ה' אֶל ו'. יוה"ה - י' לְיָמִין חָכְמָה, ו' תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, מִימִינוֹ ׳אֵשׁ דָּת לָמוֹ׳ (דברים לג, ב), וְזֶה שֶׁאוֹמְרִים מֹחַ הַבֵּן שֶׁנִּמְשָׁךְ מִמֹּחַ הָאָב, ה' עִלָּאָה לִשְׂמֹאל, וּמִשָּׁם נִתְּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁהִיא ה' תַּתָּאָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [לא:] ° ודא רזא דקרבן עולה ויורד, דסליק ה' לגבי י', ונחית ה' לגבי ו', ואם לאו האי הוי״ה יהה״ו, דאתרמיז בהאי קרא ׳כי אם בזאת׳ (ירמיה ט, כג) י תהלל ה מתהלל ה שכל ° ו ידוע אותי, לא הוו ידעין בני נשא קרבן עולה ויורד, ° וכד חזא בר נש דאת ה' איהי (נ"א דכד לא הוה בר נש קריב את ה') עם י', ה' עם ו', ומאן עולה ויורד, מאן הוה ידע מאי ניהי ה' דאיהי ברתא, דאית ליה לסלקא לה לגבי אבא, וה' דאיהי אימא לנחתא לה לגבי ברא, אלא בגין האי הוי״ה דאיהי יהה״ו, דה' דאיהי על ו' איהי אימא עלאה, ובה אשתמע ה' תתאה דאיהי תחות י' דאיהי ברתא, ודא רזא דקרבנא, דצריך לסלקא ה' לגבי י', (דף לא ע״ב) ולנחתא ה' לגבי ו'. ° יוה״ה י' איהו לימינא חכמה, ו' תורה שבכתב, מימינו ׳אש דת למו׳ (דברים לג, ב), והאי איהו דאמרין מוח הבן דאתמשך ממוח האב, ה' עלאה לשמאלא, ומתמן אתיהיבת אורייתא שבעל פה, דאיהי ה' תתאה.

התרגום: [לא:] וזה סוד קרבן עולה ויורד, שעולה ה' אל י', ויורדת ה' אל ו', ואם לאו זו הויה יהה"ו, שנרמזת בפסוק זה ׳כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אתי׳ (ירמיה ט, כג), לא היו יודעים בני אדם קרבן עולה ויורד, וכשראה האדם שאות ה' היא (נ"א שכשלא היה אדם מקרב אות ה') עם י', ה' עם ו', ומי עולה ויורד, מי היה יודע מהו ה' שהיא הבת, שצריכה להעלותה אל האב, וה' שהיא האם להורידה אל הבן, אלא משום הויה זו שהיא יהה"ו, שה' שעל ו' היא אמא עלאה, ובה נשמעת ה' תתאה שהיא תחת י' שהיא הבת, וזה סוד הקרבן, שצריך להעלות ה' אל י', (דף לא ע"ב) ולהוריד ה' אל ו'. יוה"ה - י' לימין חכמה, ו' תורה שבכתב, מימינו ׳אש דת למו׳ (דברים לג, ב), וזה שאומרים מח הבן שנמשך ממח האב, ה' עלאה לשמאל, ומשם נתנה תורה שבעל פה, שהיא ה' תתאה.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: וכד חזא בר נש כו'. רוצה לומר, שלא תקשה, הא גם כן בהוי"ה כסדר יש לומר דה"א ראשונה היא ברתא עם אבא, וצריך לנחתא לה, ותירץ, דאין הכרח בזה עד שרואין ה' על ו' - שעל כרחך היא אמא, ועל כרחך ה' ראשונה - ברתא:

לכל המפרשים על פיסקה זו