ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 19: תיקון יח - בראשית ברא שש, דרגות הנבואה ודפיקת בעלי האברים על ההיכל › פיסקה 24 (לא ע"א)

מצוות עשה מימין ולא תעשה משמאל - ותוגת האם שהלב לשמאל

תיקוני זוהר · תיקון יח - בראשית ברא שש, דרגות הנבואה ודפיקת בעלי האברים על ההיכל · מאמר 19 · פיסקה 24 · דף לא ע"א

לשון הזוהר

וְאַמַּאי כּוּלֵי הַאי לְאִמֵּיהּ וְלָא לַאֲבוּהִי, אֶלָּא דָא רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ, פִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה אִינוּן מִימִינָא דְתַמָּן חָכְמָה, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים, וּפִקּוּדִין דְּלֹא תַעֲשֶׂה אִינוּן מִשְּׂמָאלָא דְתַמָּן אִימָּא עִלָּאָה, ° דִּבְהוֹן אדנ״י שְׁ'מָעָה אדנ״י סְ'לָחָה אדנ״י הַ'קְשִׁיבָה ׳וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר׳ (דניאל ט, יט), בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְכַד לָא חָזְרִין בִּתְיוּבְתָּא אִינוּן דְּעָבְרִין עַל לֹא תַעֲשֶׂה דְאִינוּן מִשְּׂמָאלָא, אִתְּמַר עֲלַיְהוּ ׳וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ׳ (משלי י, א), בְּגִין דְּתַמָּן אִימָּא לִשְׂמָאלָא, וְלִבָּא אִיהוּ לִשְׂמָאלָא, (ורזא דמלה) וּבְגִין דָּא ׳וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ׳. ° וּתְרֵין הֲוַיּוֹ״ת אִינוּן לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא, כְגַוְונָא דָא יהה״ו יוה״ה, י' לִימִינָא וּבֵיהּ ׳יהו״ה בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ׳ (שם ג, יט), אָב עִם בְּרַתָּא, ה' עִלָּאָה עִם בְּרָא דְאִיהוּ ו', תְּפִלִּין עַל רֵישֵׁיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וּבִזְרוֹעַ עְִזּוֹ׳ (ישעיה סב, ח) אֵלּוּ תְּפִלִּין דְּרֵישָׁא, דִבְכָל אֲתַר דְּאָת ה' עַל ו' אִיהִי אִימָּא.

תרגום

וְלָמָּה כָּל כָּךְ לְאִמּוֹ וְלֹא לְאָבִיו, אֶלָּא זֶה סוֹד עֶלְיוֹן הוּא, מִצְווֹת עֲשֵׂה הֵן מִיָּמִין שֶׁשָּׁם חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה ׳הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים׳, וּמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה הֵן מִשְּׂמֹאל שֶׁשָּׁם אִמָּא עִלָּאָה, שֶׁבָּהֶן ׳אדנ"י שְׁמָעָה אדנ"י סְלָחָה אדנ"י הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר׳ (דניאל ט יט), בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וּכְשֶׁלֹּא חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה אֵלֶּה הָעוֹבְרִים עַל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁהֵם מִשְּׂמֹאל, נֶאֱמַר עֲלֵיהֶם (משלי י א) ׳וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ׳, מִשּׁוּם שֶׁשָּׁם אִמָּא לִשְׂמֹאל, וְהַלֵּב הוּא לִשְׂמֹאל, (ורזא דמלה) וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ׳. וּשְׁתֵּי הֲוָיוֹת הֵן לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, כְּעֵין זֶה יהה"ו יוה"ה, י' לְיָמִין וּבוֹ ׳ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ׳ (שם ג יט), אָב עִם הַבַּת, ה' עִלָּאָה עִם הַבֵּן שֶׁהוּא ו', תְּפִלִּין עַל רֹאשׁוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה סב ח) ׳וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ׳ אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁאוֹת ה' עַל ו' הִיא אִמָּא.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואמאי כולי האי לאמיה ולא לאבוהי, אלא דא רזא עלאה איהו, פקודין דעשה אינון מימינא דתמן חכמה, כמה דאוקמוהו מארי מתניתין הרוצה להחכים ידרים, ופקודין דלא תעשה אינון משמאלא דתמן אימא עלאה, ° דבהון אדנ״י ש'מעה אדנ״י ס'לחה אדנ״י ה'קשיבה ׳ועשה אל תאחר׳ (דניאל ט, יט), ביום הכפורים, וכד לא חזרין בתיובתא אינון דעברין על לא תעשה דאינון משמאלא, אתמר עליהו ׳ובן כסיל תוגת אמו׳ (משלי י, א), בגין דתמן אימא לשמאלא, ולבא איהו לשמאלא, (ורזא דמלה) ובגין דא ׳ויתעצב אל לבו׳. ° ותרין הויו״ת אינון לימינא ולשמאלא, כגוונא דא יהה״ו יוה״ה, י' לימינא וביה ׳יהו״ה בחכמה יסד ארץ׳ (שם ג, יט), אב עם ברתא, ה' עלאה עם ברא דאיהו ו', תפלין על רישיה, הדא הוא דכתיב ׳ובזרוע עזו׳ (ישעיה סב, ח) אלו תפלין דרישא, דבכל אתר דאת ה' על ו' איהי אימא.

התרגום: ולמה כל כך לאמו ולא לאביו, אלא זה סוד עליון הוא, מצוות עשה הן מימין ששם חכמה, כמו שבארו בעלי המשנה ׳הרוצה להחכים ידרים׳, ומצוות לא תעשה הן משמאל ששם אמא עלאה, שבהן ׳אדנ"י שמעה אדנ"י סלחה אדנ"י הקשיבה ועשה אל תאחר׳ (דניאל ט יט), ביום הכפורים, וכשלא חוזרים בתשובה אלה העוברים על לא תעשה שהם משמאל, נאמר עליהם (משלי י א) ׳ובן כסיל תוגת אמו׳, משום ששם אמא לשמאל, והלב הוא לשמאל, (ורזא דמלה) ומשום כך ׳ויתעצב אל לבו׳. ושתי הויות הן לימין ולשמאל, כעין זה יהה"ו יוה"ה, י' לימין ובו ׳ה' בחכמה יסד ארץ׳ (שם ג יט), אב עם הבת, ה' עלאה עם הבן שהוא ו', תפלין על ראשו, הדא הוא דכתיב (ישעיה סב ח) ׳ובזרוע עזו׳ אלו תפלין של ראש, שבכל מקום שאות ה' על ו' היא אמא.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: דבהון אדנ"י כו'. ראשי תיבות שס"ה, שהן באדני מסטרא דאמא עילאה, וזה שאומר. ביום הכפורים . שהיא אמא, ורוצה לומר, שאומרים אותו ביום הכפורים - בתשובה שהיא אמא, ואומרים סלחה - על לא תעשה, שהן שם, וזה שאומר. וכד לא כו':

לכל המפרשים על פיסקה זו