סמיכת השכינה בזרועות וזקיפתה בגוף - ובשאינם זוקפים נעצבת
תיקוני זוהר · תיקון יח - בראשית ברא שש, דרגות הנבואה ודפיקת בעלי האברים על ההיכל · מאמר 19 · פיסקה 23 · דף לא ע"א
לשון הזוהר
(וְעוֹד ׳עֲמוֹד עַל רַגְלֶיךָ׳ בְּקַדְמָאִין, וּמַה שְּׁאֵלָתֵךְ ° עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת בְּאֶמְצָעִיּוֹת, וְתֵעָשׂ בְּבַתְרָאִין, דְּתַמָּן אִיהוּ בַּר נַשׁ כְּעֶבֶד הַמְקַבֵּל פְּרָס מֵרַבּוֹ וְהוֹלֵךְ לוֹ, אִלֵּין נָפְקִין דְּיָהִיב לוֹן מַלְכָּא בָּעוּתְהוֹן, הָא אָחֳרָנִין קָא דָפְקֵי לְתַרְעָא, מָארֵי דִבְרִית מִילָה, וְאַמְרֵי ׳אדנ״י שְׂפָתַי תִּפְתָּח׳.) זַכָּאִין אִינוּן יִשְׂרָאֵל דְּאִינוּן רַגְלִין דִּשְׁכִינְתָּא, דְקָמַת עֲלַיְיהוּ בִצְלוֹתָא בַעֲמִידָה, דְּאִיהִי וַדַּאי עֲלַיְיהוּ תְּפִלָּה מְעוּמָד, ° וְקָמַת עֲלַיְיהוּ בְגָלוּתָא, וּבְמַאי קָמַת עֲלַיְיהוּ, בְּגִין דְּנָחֲתִין לְגַבָּה יהו״ה, דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר כָּל הַזּוֹקֵף זוֹקֵף בְּשֵׁם, דְּבֵיהּ צָרִיךְ בַּר נַשׁ לְזַקְפָא לִשְׁכִינְתָּא, וְאִלֵּין דְּלָא זָקְפִין לָהּ בְּשֵׁם יהו״ה בִּצְלוֹתְהוֹן, אוֹ בְּפִקּוּדִין דְּאוֹרַיְיתָא (נ״א דלהון), אִיהִי צָוְוחַת עֲלַיְיהוּ, נְתָנַנִי יְיָ' בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם (איכה א, יד), דִּסְמִיכוּ דִילָהּ אִיהוּ בִּתְרֵין דְּרוֹעִין דְּאִינוּן חֶסֶד וּגְבוּרָה, וַעֲמִידָה דִילָהּ בִּתְרֵין שׁוֹקִין דְּאִינוּן נֶצַח וָהוֹד, וּזְקִיפוּ דִילָהּ בְּגוּפָא דְאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, יהו״ה שְׁמֵיהּ, וּבְגִין דָּא כָּל הַזּוֹקֵף זוֹקֵף בְּשֵׁם, וְיִחוּדָא דִילָהּ בְּצַדִּיק, וּבְגִין אִלֵּין דְּלָא יְכִילַת לְמֵיקַם בְּהוֹן בִּצְלוֹתָא, וְלֵית לָהּ סְמִיכוּ וְלָא זְקִיפוּ בְהוֹן בְּגָלוּתָא, אִתְעֲצִיבַת בְּהוֹן, וְרָזָא דְמִלָּה ׳בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב, וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ׳ (משלי י, א), וּבְגִינֵיהּ ׳וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ׳ (בראשית ו, ז).
תרגום
(וְעוֹד ׳עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ׳ בָּרִאשׁוֹנִים, וּ ׳מַה שְּׁאֵלָתְךָ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת׳ בָּאֶמְצָעִיּוֹת, וְתֵעָשֶׂה בָּאַחֲרוֹנִים, שֶׁשָּׁם הָאָדָם כְּעֶבֶד הַמְקַבֵּל פְּרָס מֵרַבּוֹ וְהוֹלֵךְ לוֹ, אֵלֶּה יוֹצְאִים שֶׁנָּתַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ בַּקָּשָׁתָם, הֲרֵי אֲחֵרִים דּוֹפְקִים עַל הַשַּׁעַר, בַּעֲלֵי בְּרִית מִילָה, וְאוֹמְרִים אדנ"י שְׂפָתַי תִּפְתָּח.) אַשְׁרֵי הֵם יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם הָרַגְלַיִם שֶׁל הַשְּׁכִינָה, שֶׁקָּמָה עֲלֵיהֶם בִּתְפִלָּה בַּעֲמִידָה, שֶׁהִיא וַדַּאי עֲלֵיהֶם תְּפִלָּה מְעֻמָּד, וְקָמָה עֲלֵיהֶם בַּגָּלוּת, וּבַמֶּה קָמָה עֲלֵיהֶם, מִשּׁוּם שֶׁיּוֹרֵד אֵלֶיהָ יהו"ה, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר ׳כָּל הַזּוֹקֵף זוֹקֵף בְּשֵׁם׳, שֶׁבּוֹ צָרִיךְ הָאָדָם לִזְקֹף אֶת הַשְּׁכִינָה, וְאֵלֶּה שֶׁלֹּא זוֹקְפִים אוֹתָהּ בְּשֵׁם יהו"ה בִּתְפִלּוֹתֵיהֶם, אוֹ בְּמִצְווֹת הַתּוֹרָה (נ"א שלהם), הִיא צוֹוַחַת עֲלֵיהֶם, ׳נְתָנַנִי ה' בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם׳ (איכה א, יד), שֶׁסְּמִיכוּתָהּ הִיא בִּשְׁתֵּי הַזְּרוֹעוֹת שֶׁהֵן חֶסֶד וּגְבוּרָה, וַעֲמִידָתָהּ בִּשְׁתֵּי הַשּׁוֹקַיִם שֶׁהֵן נֶצַח וָהוֹד, וּזְקִיפוּתָהּ בַּגּוּף שֶׁהוּא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, יהו"ה שְׁמוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳כָּל הַזּוֹקֵף זוֹקֵף בְּשֵׁם׳, וְיִחוּדָהּ בְּצַדִּיק, וּבִגְלַל אֵלֶּה שֶׁלֹּא יָכְלָה לַעֲמֹד בָּהֶם בִּתְפִלָּה, וְאֵין לָהּ סְמִיכָה וְלֹא זְקִיפָה בָּהֶם בַּגָּלוּת, נֶעֱצְבָה בָּהֶם, וְסוֹד הַדָּבָר ׳בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב, וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ׳ (משלי י, א), וּבִגְלָלוֹ ׳וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ׳ (בראשית ו, ז).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: (ועוד ׳עמוד על רגליך׳ בקדמאין, ומה שאלתך ° עד חצי המלכות באמצעיות, ותעש בבתראין, דתמן איהו בר נש כעבד המקבל פרס מרבו והולך לו, אלין נפקין דיהיב לון מלכא בעותהון, הא אחרנין קא דפקי לתרעא, מארי דברית מילה, ואמרי ׳אדנ״י שפתי תפתח׳.) זכאין אינון ישראל דאינון רגלין דשכינתא, דקמת עלייהו בצלותא בעמידה, דאיהי ודאי עלייהו תפלה מעומד, ° וקמת עלייהו בגלותא, ובמאי קמת עלייהו, בגין דנחתין לגבה יהו״ה, דעליה אתמר כל הזוקף זוקף בשם, דביה צריך בר נש לזקפא לשכינתא, ואלין דלא זקפין לה בשם יהו״ה בצלותהון, או בפקודין דאורייתא (נ״א דלהון), איהי צווחת עלייהו, נתנני יי' בידי לא אוכל קום (איכה א, יד), דסמיכו דילה איהו בתרין דרועין דאינון חסד וגבורה, ועמידה דילה בתרין שוקין דאינון נצח והוד, וזקיפו דילה בגופא דאיהו עמודא דאמצעיתא, יהו״ה שמיה, ובגין דא כל הזוקף זוקף בשם, ויחודא דילה בצדיק, ובגין אלין דלא יכילת למיקם בהון בצלותא, ולית לה סמיכו ולא זקיפו בהון בגלותא, אתעציבת בהון, ורזא דמלה ׳בן חכם ישמח אב, ובן כסיל תוגת אמו׳ (משלי י, א), ובגיניה ׳ויתעצב אל לבו׳ (בראשית ו, ז).
התרגום: (ועוד ׳עמד על רגליך׳ בראשונים, ו ׳מה שאלתך עד חצי המלכות׳ באמצעיות, ותעשה באחרונים, ששם האדם כעבד המקבל פרס מרבו והולך לו, אלה יוצאים שנתן להם המלך בקשתם, הרי אחרים דופקים על השער, בעלי ברית מילה, ואומרים אדנ"י שפתי תפתח.) אשרי הם ישראל שהם הרגלים של השכינה, שקמה עליהם בתפלה בעמידה, שהיא ודאי עליהם תפלה מעמד, וקמה עליהם בגלות, ובמה קמה עליהם, משום שיורד אליה יהו"ה, שעליו נאמר ׳כל הזוקף זוקף בשם׳, שבו צריך האדם לזקף את השכינה, ואלה שלא זוקפים אותה בשם יהו"ה בתפלותיהם, או במצוות התורה (נ"א שלהם), היא צווחת עליהם, ׳נתנני ה' בידי לא אוכל קום׳ (איכה א, יד), שסמיכותה היא בשתי הזרועות שהן חסד וגבורה, ועמידתה בשתי השוקים שהן נצח והוד, וזקיפותה בגוף שהוא עמודא דאמצעיתא, יהו"ה שמו, ומשום כך ׳כל הזוקף זוקף בשם׳, ויחודה בצדיק, ובגלל אלה שלא יכלה לעמד בהם בתפלה, ואין לה סמיכה ולא זקיפה בהם בגלות, נעצבה בהם, וסוד הדבר ׳בן חכם ישמח אב, ובן כסיל תוגת אמו׳ (משלי י, א), ובגללו ׳ויתעצב אל לבו׳ (בראשית ו, ז).
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ברית מילה כו'. מי יעלה כו' - הוי"ה, כמו שאומר להלן תיקון כ"ב , וצבאות - נו"ה: