בני הבית שאין בהם מום נכנסים - והפוסקים תפלתם לשיחה נדחים
תיקוני זוהר · תיקון יח - בראשית ברא שש, דרגות הנבואה ודפיקת בעלי האברים על ההיכל · מאמר 19 · פיסקה 13 · דף כט ע"ב
לשון הזוהר
דְּלַאו כֻּלְּהוּ עָאלִין לְבֵי מַלְכָּא, אֶלָּא אִלֵּין מָארֵי דְבֵיתָא, דְאִתְּמַר בְּהוֹן ׳יְלָדִים אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם כָּל׳ (דניאל א, ד) מוּם, לָא בִּצְלוֹתְהוֹן, וְלָא בְּנִשְׁמָתְהוֹן, וְטוֹבֵי מַרְאֶה בְּכָל עוֹבְדֵיהוֹן, ׳וּמַשְׂכִּילִים בְּכָל חָכְמָה׳, ° וְשַׁפִּירָן לְמֶחזֵי, דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (שיר ב יד) ׳הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ, כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵךְ נָאוְה׳, ׳וְיוֹדְעִי דַעַת וּמְבִינֵי מַדָּע׳ (דניאל א, ד), ° דְּיָדְעִין בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וָדַעַת, דְּאֵין דּוֹרְשִׁין בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, ° אֶלָּא אִם הוּא חָכָם בְּחָכְמָה וּמֵבִין בְּבִינָה וְיוֹדֵעַ בְּדַעַת, ° ׳וַאֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם׳, דָּא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, דְאִיהִי ° כ״ח אַתְוָון דְּעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, ° לַעֲמוֹד בְּכֻלְּהוּ, בַּעֲמִידָה דִצְלוֹתָא, אִלֵּין יַעֲלוּן לְהֵיכָלָא דְמַלְכָּא, דְאִינוּן צַדִּיקִים גְּמוּרִים. בֵּינוּנִיִּים יְהִיב לוֹן שְׁאֵלְתִּין דִּלְהוֹן מִלְּבָר, וְלָא עָאלִין לְגָאו, רַשִּׁיעַיָּיא אִדַּחְיָין מִתַּמָּן, וְלָא יָהִיב לוֹן שְׁאֵלְתִּין דִּלְהוֹן, אֶלָּא עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר ׳מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי׳ (ישעיה א, יב), וְאִלֵּין אִינוּן רַשִּׁיעַיָּיא, דַהֲווֹ מְבַזִּין לְמַלְכָּא בִּצְלוֹתְהוֹן, דְּמַנְחָן לְמִשְׁמַע צְלוֹתָא, וּפָסְקִין לָהּ עַל שִׂיחָה בְּטֵלָה.
תרגום
שֶׁלֹּא כֻּלָּם נִכְנָסִים לְבֵית הַמֶּלֶךְ, אֶלָּא אֵלֶּה בְּנֵי הַבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ׳יְלָדִים אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם כָּל מוּם׳ (דניאל א, ד), לֹא בִּתְפִלּוֹתֵיהֶם, וְלֹא בְּנִשְׁמוֹתֵיהֶם, וְ ׳טוֹבֵי מַרְאֶה׳ בְּכָל מַעֲשֵׂיהֶם, ׳וּמַשְׂכִּילִים בְּכָל חָכְמָה׳, וְיָפִים לְמַרְאֶה, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שיר ב יד) ׳הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ, כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵךְ נָאוֶה׳, ׳וְיֹדְעֵי דַעַת וּמְבִינֵי מַדָּע׳ (דניאל א, ד), שֶׁיּוֹדְעִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וָדַעַת, שֶׁאֵין דּוֹרְשִׁים בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, אֶלָּא אִם הוּא חָכָם בְּחָכְמָה וּמֵבִין בְּבִינָה וְיוֹדֵעַ בְּדַעַת, ׳וַאֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם׳, זוֹ שְׁכִינָה עִלָּאָה, שֶׁהִיא כ"ח אוֹתִיּוֹת שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, לַעֲמֹד בְּכֻלָּן, בַּעֲמִידַת הַתְּפִלָּה, אֵלֶּה יַעֲלוּ לְהֵיכַל הַמֶּלֶךְ, שֶׁהֵם צַדִּיקִים גְּמוּרִים. בֵּינוֹנִיִּים נוֹתֵן לָהֶם שְׁאֵלוֹתֵיהֶם מִבַּחוּץ, וְלֹא נִכְנָסִים לִפְנִים, רְשָׁעִים נִדְחִים מִשָּׁם, וְלֹא נוֹתֵן לָהֶם שְׁאֵלוֹתֵיהֶם, אֶלָּא עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר ׳מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי׳ (ישעיה א, יב), וְאֵלֶּה הֵם הָרְשָׁעִים, שֶׁהָיוּ מְבַזִּים אֶת הַמֶּלֶךְ בִּתְפִלּוֹתֵיהֶם, שֶׁמַּנִּיחִים לִשְׁמֹעַ תְּפִלָּה, וּפוֹסְקִים אוֹתָהּ עַל שִׂיחָה בְּטֵלָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דלאו כלהו עאלין לבי מלכא, אלא אלין מארי דביתא, דאתמר בהון ׳ילדים אשר אין בהם כל׳ (דניאל א, ד) מום, לא בצלותהון, ולא בנשמתהון, וטובי מראה בכל עובדיהון, ׳ומשכילים בכל חכמה׳, ° ושפירן למחזי, דעלייהו אתמר (שיר ב יד) ׳הראיני את מראיך השמיעיני את קולך, כי קולך ערב ומראך נאוה׳, ׳ויודעי דעת ומביני מדע׳ (דניאל א, ד), ° דידעין בחכמה ובתבונה ודעת, דאין דורשין במעשה מרכבה, ° אלא אם הוא חכם בחכמה ומבין בבינה ויודע בדעת, ° ׳ואשר כח בהם׳, דא שכינתא עלאה, דאיהי ° כ״ח אתוון דעובדא דבראשית, ° לעמוד בכלהו, בעמידה דצלותא, אלין יעלון להיכלא דמלכא, דאינון צדיקים גמורים. בינוניים יהיב לון שאלתין דלהון מלבר, ולא עאלין לגאו, רשיעייא אדחיין מתמן, ולא יהיב לון שאלתין דלהון, אלא עלייהו אתמר ׳מי בקש זאת מידכם רמס חצרי׳ (ישעיה א, יב), ואלין אינון רשיעייא, דהוו מבזין למלכא בצלותהון, דמנחן למשמע צלותא, ופסקין לה על שיחה בטלה.
התרגום: שלא כלם נכנסים לבית המלך, אלא אלה בני הבית, שנאמר בהם ׳ילדים אשר אין בהם כל מום׳ (דניאל א, ד), לא בתפלותיהם, ולא בנשמותיהם, ו ׳טובי מראה׳ בכל מעשיהם, ׳ומשכילים בכל חכמה׳, ויפים למראה, שעליהם נאמר (שיר ב יד) ׳הראיני את מראיך השמיעיני את קולך, כי קולך ערב ומראך נאוה׳, ׳וידעי דעת ומביני מדע׳ (דניאל א, ד), שיודעים בחכמה ובתבונה ודעת, שאין דורשים במעשה מרכבה, אלא אם הוא חכם בחכמה ומבין בבינה ויודע בדעת, ׳ואשר כח בהם׳, זו שכינה עלאה, שהיא כ"ח אותיות של מעשה בראשית, לעמד בכלן, בעמידת התפלה, אלה יעלו להיכל המלך, שהם צדיקים גמורים. בינוניים נותן להם שאלותיהם מבחוץ, ולא נכנסים לפנים, רשעים נדחים משם, ולא נותן להם שאלותיהם, אלא עליהם נאמר ׳מי בקש זאת מידכם רמס חצרי׳ (ישעיה א, יב), ואלה הם הרשעים, שהיו מבזים את המלך בתפלותיהם, שמניחים לשמע תפלה, ופוסקים אותה על שיחה בטלה.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ושפירין למחזי. הן וטובי מראה, וחוזר כאן משום דרוצה לומר דעלייהו כו':
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: