ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 19: תיקון יח - בראשית ברא שש, דרגות הנבואה ודפיקת בעלי האברים על ההיכל › פיסקה 12 (כט ע"ב)

לימוד זכות על בעלי ציצית ותפלין - ודורון שאינו כראוי נמסר לכלב

תיקוני זוהר · תיקון יח - בראשית ברא שש, דרגות הנבואה ודפיקת בעלי האברים על ההיכל · מאמר 19 · פיסקה 12 · דף כט ע"ב

לשון הזוהר

[כט:] מִיָּד הָא מַטְרוֹנִיתָא אֲחִידַת בְּהוֹן, וְאוֹלִיפַת זְכוּ בְּגִינַיְיהוּ קֳדָם דְּיִפְקוּן מִן הֵיכָלָא, וְאָמְרַת רִבּוֹן עָלְמִין, אִלֵּין אִינוּן ° דַּהֲווֹ, מְכַסְּיָין לִי בְּעִטּוּפָא דְמִצְוָה דְצִיצִית, בְּחָמֵשׁ קִשְׁרִין (דף כט ע״ב) וּתְלַת עֶשֶׂר חוּלְיָין לְכָל סְטַר, וּבִתְלָתִין וּתְרֵין עַנְפֵי מִצְוָה, מִיָּד מַנִּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמַלְאָכִין דְּמֶרְכַּבְתָּא דִלְעִילָא, לְנָטְלָא לוֹן בְּגַדְפַיְיהוּ, וּלְפָרְחָא בְהוֹן מֵאֲתַר לַאֲתַר, ° וּלְכַסָּאָה עֲלַיְהוֹן מִכָּל מַזִּיקִין וּמַלְאֲכֵי חַבָּלָה. הָא אִלֵּין נָפְקִין, וְהָא אָחֳרָנִין דָּפְקִין לְתַרְעָא, מִיָּד עָאלִין נְטוּרֵי תַרְעִין, וְאָמְרִין רִבּוֹן עָלְמָא, הָא מָארֵי יְדִין דְּקָשְׁרִין תְּפִלָּה שֶׁל יָד עַל דְּרוֹעַיְיהוּ שְׂמָאלָא בִצְלוֹתָא, וּתְפִלִּין עַל רֵישָׁא, קָא עָאלִין, וְאִלֵּין אִינוּן דְּיָהֲבִין דּוֹרוֹנָא לָךְ בִּימִינָא, דְּאִיהִי צְדָקָה, צ' תִּשְׁעִים אֲמֵנִים, ד' אַרְבַּע קְדוּשׁוֹת, ק' מֵאָה בִּרְכָאָן, ה' חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי אוֹרַיְיתָא, וּמִיָּד מַנִּי לוֹן, לְמִפְתַּח לוֹן, בְּהַהוּא זִמְנָא ׳וִידֵי אָדָם׳ נָפְקִין, ° דְּאִינוּן גְּדוּלָה גְבוּרָה, וּמְקַבְּלִין דּוֹרוֹנָא דִלְהוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם׳ (יחזקאל א, ח), מָאי אָדָם, הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ ׳כְּתִפְאֶרֶת אָדָם׳ (ישעיה מד, יג), וּמְקַבְּלִין מִנַּיְיהוּ דוֹרוֹנָא וְיָהֲבִין לֵיהּ לְמַלְכָּא, וְאִם דּוֹרוֹנָא לַאו אִיהוּ כִדְקָא יָאוּת, לְכַלְבָּא אִתְמַסַּר, וְדַחְיָין לוֹן לְבָר, ° דְּאִית דְּלָא פָתְחִין לוֹן תַּרְעִין, וְאִתְּמַר בְּהוֹן ׳בַּחוּץ תַּעֲמֹד׳ (דברים כד, יא), וּמְמַלֵּל מַלְכָּא בְּהוֹן מִלְּבָר, וְיָהִיב לוֹן שְׁאֵלְתּוֹי מִלְּבָר, וְאָזְלִין לוֹן.

תרגום

[כט:] מִיָּד הֲרֵי מַטְרוֹנִיתָא אֲחוּזָה בָּהֶם, וְלִמְּדָה זְכוּת בַּעֲדָם לִפְנֵי צֵאתָם מִן הַהֵיכָל, וְאָמְרָה רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אֵלֶּה הֵם שֶׁהָיוּ, מְכַסִּים אוֹתִי בְּעִטּוּף מִצְוַת צִיצִית, בַּחֲמִשָּׁה קְשָׁרִים (דף כט ע"ב) וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה חֻלְיוֹת לְכָל צַד, וּבִשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם עַנְפֵי הַמִּצְוָה, מִיָּד מְמַנֶּה הקב"ה אֶת מַלְאֲכֵי הַמֶּרְכָּבָה שֶׁלְּמַעְלָה, לָשֵׂאת אוֹתָם עַל כַּנְפֵיהֶם, וּלְעוֹפֵף בָּהֶם מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וּלְכַסּוֹת עֲלֵיהֶם מִכָּל הַמַּזִּיקִים וּמַלְאֲכֵי הַחַבָּלָה. הֲרֵי אֵלֶּה יוֹצְאִים, וַהֲרֵי אֲחֵרִים דּוֹפְקִים עַל הַשַּׁעַר, מִיָּד נִכְנָסִים שׁוֹמְרֵי הַשְּׁעָרִים, וְאוֹמְרִים רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵי בַּעֲלֵי הַיָּדַיִם הַקּוֹשְׁרִים תְּפִלָּה שֶׁל יָד עַל זְרוֹעָם הַשְּׂמָאלִית בַּתְּפִלָּה, וּתְפִלִּין עַל הָרֹאשׁ, בָּאִים, וְאֵלֶּה הֵם הַנּוֹתְנִים לְךָ דּוֹרוֹן בְּיָמִין, שֶׁהִיא צְדָקָה, צ' תִּשְׁעִים אֲמֵנִים, ד' אַרְבַּע קְדֻשּׁוֹת, ק' מֵאָה בְּרָכוֹת, ה' חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי הַתּוֹרָה, וּמִיָּד מְמַנֶּה אוֹתָם, לִפְתֹּחַ לָהֶם, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יְדֵי אָדָם יוֹצְאוֹת, שֶׁהֵן גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה, וּמְקַבְּלוֹת דּוֹרוֹנָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם׳ (יחזקאל א, ח), מַהוּ אָדָם, הַהוּא שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (ישעיה מד, יג) כְּתִפְאֶרֶת אָדָם, וּמְקַבְּלוֹת מֵהֶם דּוֹרוֹן וְנוֹתְנוֹת אוֹתוֹ לַמֶּלֶךְ, וְאִם הַדּוֹרוֹן אֵינוֹ כָּרָאוּי, נִמְסָר לַכֶּלֶב, וְדוֹחִים אוֹתָם הַחוּצָה, שֶׁיֵּשׁ שֶׁלֹּא פּוֹתְחִים לָהֶם שְׁעָרִים, וְנֶאֱמַר בָּהֶם ׳בַּחוּץ תַּעֲמֹד׳ (דברים כד, יא), וּמְדַבֵּר הַמֶּלֶךְ בָּהֶם מִבַּחוּץ, וְנוֹתֵן לָהֶם שְׁאֵלוֹתָיו מִבַּחוּץ, וְהוֹלְכִים לָהֶם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [כט:] מיד הא מטרוניתא אחידת בהון, ואוליפת זכו בגינייהו קדם דיפקון מן היכלא, ואמרת רבון עלמין, אלין אינון ° דהוו, מכסיין לי בעטופא דמצוה דציצית, בחמש קשרין (דף כט ע״ב) ותלת עשר חוליין לכל סטר, ובתלתין ותרין ענפי מצוה, מיד מני קודשא בריך הוא למלאכין דמרכבתא דלעילא, לנטלא לון בגדפייהו, ולפרחא בהון מאתר לאתר, ° ולכסאה עליהון מכל מזיקין ומלאכי חבלה. הא אלין נפקין, והא אחרנין דפקין לתרעא, מיד עאלין נטורי תרעין, ואמרין רבון עלמא, הא מארי ידין דקשרין תפלה של יד על דרועייהו שמאלא בצלותא, ותפלין על רישא, קא עאלין, ואלין אינון דיהבין דורונא לך בימינא, דאיהי צדקה, צ' תשעים אמנים, ד' ארבע קדושות, ק' מאה ברכאן, ה' חמשה חומשי אורייתא, ומיד מני לון, למפתח לון, בההוא זמנא ׳וידי אדם׳ נפקין, ° דאינון גדולה גבורה, ומקבלין דורונא דלהון, הדא הוא דכתיב ׳וידי אדם מתחת כנפיהם׳ (יחזקאל א, ח), מאי אדם, ההוא דאתמר ביה ׳כתפארת אדם׳ (ישעיה מד, יג), ומקבלין מנייהו דורונא ויהבין ליה למלכא, ואם דורונא לאו איהו כדקא יאות, לכלבא אתמסר, ודחיין לון לבר, ° דאית דלא פתחין לון תרעין, ואתמר בהון ׳בחוץ תעמד׳ (דברים כד, יא), וממלל מלכא בהון מלבר, ויהיב לון שאלתוי מלבר, ואזלין לון.

התרגום: [כט:] מיד הרי מטרוניתא אחוזה בהם, ולמדה זכות בעדם לפני צאתם מן ההיכל, ואמרה רבון העולמים, אלה הם שהיו, מכסים אותי בעטוף מצות ציצית, בחמשה קשרים (דף כט ע"ב) ושלש עשרה חליות לכל צד, ובשלשים ושתים ענפי המצוה, מיד ממנה הקב"ה את מלאכי המרכבה שלמעלה, לשאת אותם על כנפיהם, ולעופף בהם ממקום למקום, ולכסות עליהם מכל המזיקים ומלאכי החבלה. הרי אלה יוצאים, והרי אחרים דופקים על השער, מיד נכנסים שומרי השערים, ואומרים רבונו של עולם, הרי בעלי הידים הקושרים תפלה של יד על זרועם השמאלית בתפלה, ותפלין על הראש, באים, ואלה הם הנותנים לך דורון בימין, שהיא צדקה, צ' תשעים אמנים, ד' ארבע קדשות, ק' מאה ברכות, ה' חמשה חמשי התורה, ומיד ממנה אותם, לפתח להם, באותה שעה ידי אדם יוצאות, שהן גדלה וגבורה, ומקבלות דורונם, הדא הוא דכתיב ׳וידי אדם מתחת כנפיהם׳ (יחזקאל א, ח), מהו אדם, ההוא שנאמר בו (ישעיה מד, יג) כתפארת אדם, ומקבלות מהם דורון ונותנות אותו למלך, ואם הדורון אינו כראוי, נמסר לכלב, ודוחים אותם החוצה, שיש שלא פותחים להם שערים, ונאמר בהם ׳בחוץ תעמד׳ (דברים כד, יא), ומדבר המלך בהם מבחוץ, ונותן להם שאלותיו מבחוץ, והולכים להם.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: דהוו מכסיין כו'. מכסין את הגוף, והן מסטרא דלבושין דמלכות שאמר לעיל:

אור יקר: תפלה של יד מקושטת בארבע פרשיות, והב׳ היותה נקשרת בתפלה של ראש ולא יהיה ביניהם פירוד, ולפיכך שח בנתים עבירה היא בידו. ועתה נכנס בביאור השמועה. אמר.

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: