׳בראשית׳ ברא שש - דרגות הנבואה והשכינה דמיון ומראה של הכל
תיקוני זוהר · תיקון יח - בראשית ברא שש, דרגות הנבואה ודפיקת בעלי האברים על ההיכל · מאמר 19 · פיסקה 1 · דף כז ע"ב
לשון הזוהר
בְּרֵאשִׁית בָּרָ״א שִׁי״ת, ° אִינוּן שִׁית דַּרְגִּין דִּנְבוּאָה, דְאִתְּמַר בְּהוֹן (שיר ה טו) ׳שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ׳, ° וּכְמָה דְאִינוּן שִׁית לְתַתָּא, הָכִי אִינוּן שִׁית לְעִילָא, וְאִינוּן שִׁית סָלְקִין לְשִׁתִּין, ° בְּאָן אֲתַר, בִּיסוֹ״ד חַ״י עָלְמִין, ° אִשְׁתָּאַר י״ד מִן יְסוֹ״ד, דָּא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, כְּלִילָא מֵאַרְבַּע סְרֵי פִּרְקִין דְיָד, ° דְּאִינוּן בְּחָמֵשׁ אֶצְבְּעָאן, וְאִינוּן יהו״ה יו״ד ה״א וא״ו ה״א, אַרְבַּע סְרֵי ° אַתְוָון דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִכְלִילָן בָּהּ, וְדָא אִיהוּ ° ׳וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה׳ (הושע יב, יא). ° ס״ו מִן יְסוֹד, אִנּוּן לָקֳבֵל שִׁית דַּרְגִּין דְּכָרְסַיָּא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ (מלכים א י, יט) שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא, וְאָת ו' סְלִיק בְּי' דְּאִיהִי עֲטָרָה דִבְרִית לְשִׁתִּין, שִׁית זִמְנִין עֶשֶׂר, וְסָלְקִין לְשִׁתִּין לָקֳבֵל שִׁתִּין גַּלְגַּלִּין דְּסַחֲרִין לְכָרְסַיָּא, ° וְכָרְסַיָּא תַמָּן שְׁכִינְתָּא. ° דְאִיהִי דִמְיוֹן וּמַרְאֶה דְכֹלָּא, דִּמְיוֹן הָא דְאִתְּמַר ׳וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה׳, וַעֲלָהּ אִתְּמַר (במדבר יב, ח) ° וּתְמוּנַת יְיָ' יַבִּיט, ° עַל שֵׁם ° דְּכָל פַּרְצוּפִין דִּנְבִיאֵי בָּהּ אִינוּן רְשִׁימִין, אִתְקְרֵי דִמְיוֹן, וְעַל שֵׁם ° דְּכָל נְהוֹרִין דִּלְעִילָא מִינָהּ, בָּהּ אִתְחַזְיָין אִתְקְרִיאַת מַרְאֶה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם ו) יְיָ' בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע, ° בִּסְתִימוּ דְעַיְינִין, ° אִתְקְרִיאַת מַרְאֶה בַחֲלוֹם, ° וְרָזָא דְמִלָּה ׳אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עִר׳ (שיר ה ב), וּבִפְתִיחוּ דְעַיְינִין אִיהוּ מַרְאֶה בְּהָקִיץ, וּתְרֵין מְמַנָּן תַּמָּן, ° חַד סגרו״ן, וְחַד פתחו״ן, ° וּמטטרו״ן דְּאִתְקְרֵי בְּשֵׁם תַּרְוַיְיהוּ, מְמַנָּא עַל תְּרֵין מַפְתְּחִין אִלֵּין. מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אִיהִי שְׁכִינְתָּא מַרְאֶה בְּהָקִיץ, וּמֹשֶׁה בְּסִטְרֵיהּ, דִּכְתִיב בֵּיהּ ° ׳פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידוֹת, וּתְמוּנַת׳ (במדבר יב, ח) יְיָ' יַבִּיט.
תרגום
׳בְּרֵאשִׁית׳ - בָּרָא שֵׁשׁ, אֵלּוּ שֵׁשׁ דַּרְגּוֹת שֶׁל נְבוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן (שיר ה טו) ׳שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ׳, וּכְשֵׁם שֶׁהֵן שֵׁשׁ לְמַטָּה, כָּךְ הֵן שֵׁשׁ לְמַעְלָה, וְהֵן שֵׁשׁ עוֹלוֹת לְשִׁשִּׁים, בְּאֵיזֶה מָקוֹם, בִּיסוֹד חַי הָעוֹלָמִים, נִשְׁאַר יו"ד מִן הַיְּסוֹד, זוֹ שְׁכִינָה תַּתָּאָה, הַכְּלוּלָה מֵאַרְבַּע עֶשְׂרֵה פִּרְקֵי הַיָּד, שֶׁהֵם בְּחָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת, וְהֵן יהו"ה יו"ד ה"א וא"ו ה"א, אַרְבַּע עֶשְׂרֵה אוֹתִיּוֹת שֶׁל הקב"ה, הַכְּלוּלוֹת בָּהּ, וְזֶהוּ ׳וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה׳ (הושע יב, יא). ס"ו מִן הַיְּסוֹד, הֵם כְּנֶגֶד שֵׁשׁ דַּרְגּוֹת שֶׁל הַכִּסֵּא, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא׳ (מלכים א י, יט), וְאוֹת ו' עוֹלָה בְּי' שֶׁהִיא עֲטֶרֶת הַבְּרִית לְשִׁשִּׁים, שֵׁשׁ פְּעָמִים עֶשֶׂר, וְעוֹלוֹת לְשִׁשִּׁים כְּנֶגֶד שִׁשִּׁים גַּלְגַּלִּים הַסּוֹבְבִים אֶת הַכִּסֵּא, וְהַכִּסֵּא שָׁם - שְׁכִינָה. שֶׁהִיא דִּמְיוֹן וּמַרְאֶה שֶׁל הַכֹּל, דִּמְיוֹן - הֲרֵי שֶׁנֶּאֱמַר ׳וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה׳, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר ׳וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט׳ (במדבר יב, ח), עַל שֵׁם שֶׁכָּל פַּרְצוּפֵי הַנְּבִיאִים בָּהּ הֵם רְשׁוּמִים, נִקְרֵאת דִּמְיוֹן, וְעַל שֵׁם שֶׁכָּל הָאוֹרוֹת שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנָּה, בָּהּ נִרְאִים, נִקְרֵאת מַרְאֶה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳ה' בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע׳ (שם ו), בְּסִתּוּם הָעֵינַיִם, נִקְרֵאת מַרְאֶה בַּחֲלוֹם, וְסוֹד הַדָּבָר ׳אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר׳ (שיר ה ב), וּבִפְתִיחַת הָעֵינַיִם הִיא מַרְאֶה בְּהָקִיץ, וּשְׁנֵי מְמֻנִּים שָׁם, אֶחָד סָגְרוֹן, וְאֶחָד פָּתְחוֹן, וּמְטַטְרוֹן הַנִּקְרָא בְּשֵׁם שְׁנֵיהֶם, מְמֻנֶּה עַל שְׁנֵי הַמַּפְתְּחוֹת הָאֵלֶּה. מִצַּד עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא הַשְּׁכִינָה מַרְאֶה בְּהָקִיץ, וּמֹשֶׁה בְּצִדּוֹ, שֶׁכָּתוּב בּוֹ ׳פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת, וּתְמֻנַת׳ (במדבר יב, ח) ה' יַבִּיט.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בראשית בר״א שי״ת, ° אינון שית דרגין דנבואה, דאתמר בהון (שיר ה טו) ׳שוקיו עמודי שש׳, ° וכמה דאינון שית לתתא, הכי אינון שית לעילא, ואינון שית סלקין לשתין, ° באן אתר, ביסו״ד ח״י עלמין, ° אשתאר י״ד מן יסו״ד, דא שכינתא תתאה, כלילא מארבע סרי פרקין דיד, ° דאינון בחמש אצבעאן, ואינון יהו״ה יו״ד ה״א וא״ו ה״א, ארבע סרי ° אתוון דקודשא בריך הוא, דכלילן בה, ודא איהו ° ׳וביד הנביאים אדמה׳ (הושע יב, יא). ° ס״ו מן יסוד, אנון לקבל שית דרגין דכרסיא, דאתמר ביה (מלכים א י, יט) שש מעלות לכסא, ואת ו' סליק בי' דאיהי עטרה דברית לשתין, שית זמנין עשר, וסלקין לשתין לקבל שתין גלגלין דסחרין לכרסיא, ° וכרסיא תמן שכינתא. ° דאיהי דמיון ומראה דכלא, דמיון הא דאתמר ׳וביד הנביאים אדמה׳, ועלה אתמר (במדבר יב, ח) ° ותמונת יי' יביט, ° על שם ° דכל פרצופין דנביאי בה אינון רשימין, אתקרי דמיון, ועל שם ° דכל נהורין דלעילא מינה, בה אתחזיין אתקריאת מראה, הדא הוא דכתיב (שם ו) יי' במראה אליו אתודע, ° בסתימו דעיינין, ° אתקריאת מראה בחלום, ° ורזא דמלה ׳אני ישנה ולבי ער׳ (שיר ה ב), ובפתיחו דעיינין איהו מראה בהקיץ, ותרין ממנן תמן, ° חד סגרו״ן, וחד פתחו״ן, ° ומטטרו״ן דאתקרי בשם תרוייהו, ממנא על תרין מפתחין אלין. מסטרא דעמודא דאמצעיתא איהי שכינתא מראה בהקיץ, ומשה בסטריה, דכתיב ביה ° ׳פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות, ותמונת׳ (במדבר יב, ח) יי' יביט.
התרגום: ׳בראשית׳ - ברא שש, אלו שש דרגות של נבואה, שנאמר בהן (שיר ה טו) ׳שוקיו עמודי שש׳, וכשם שהן שש למטה, כך הן שש למעלה, והן שש עולות לששים, באיזה מקום, ביסוד חי העולמים, נשאר יו"ד מן היסוד, זו שכינה תתאה, הכלולה מארבע עשרה פרקי היד, שהם בחמש אצבעות, והן יהו"ה יו"ד ה"א וא"ו ה"א, ארבע עשרה אותיות של הקב"ה, הכלולות בה, וזהו ׳וביד הנביאים אדמה׳ (הושע יב, יא). ס"ו מן היסוד, הם כנגד שש דרגות של הכסא, שנאמר בו ׳שש מעלות לכסא׳ (מלכים א י, יט), ואות ו' עולה בי' שהיא עטרת הברית לששים, שש פעמים עשר, ועולות לששים כנגד ששים גלגלים הסובבים את הכסא, והכסא שם - שכינה. שהיא דמיון ומראה של הכל, דמיון - הרי שנאמר ׳וביד הנביאים אדמה׳, ועליה נאמר ׳ותמנת ה' יביט׳ (במדבר יב, ח), על שם שכל פרצופי הנביאים בה הם רשומים, נקראת דמיון, ועל שם שכל האורות שלמעלה ממנה, בה נראים, נקראת מראה, הדא הוא דכתיב ׳ה' במראה אליו אתודע׳ (שם ו), בסתום העינים, נקראת מראה בחלום, וסוד הדבר ׳אני ישנה ולבי ער׳ (שיר ה ב), ובפתיחת העינים היא מראה בהקיץ, ושני ממנים שם, אחד סגרון, ואחד פתחון, ומטטרון הנקרא בשם שניהם, ממנה על שני המפתחות האלה. מצד עמודא דאמצעיתא השכינה מראה בהקיץ, ומשה בצדו, שכתוב בו ׳פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת, ותמנת׳ (במדבר יב, ח) ה' יביט.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: תיקון יח . אינון שית דרגין דנבואה כו'. נו"ה שהן נביאי קשוט, שמהן נפיק נבואה ובהן שית פרקין, בכל אחד ג' פרקין וזה שאומר. שוקיו כו':
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: