המלכות מעשר - ניקוי החיטה ממוץ ותבן והטיפה מן היצר
תיקוני זוהר · תיקון יז - ראשית מעשר דגנך, המלכות עשירית וניקוי החיטה והטיפה · מאמר 18 · פיסקה 1 · דף כז ע"ב
לשון הזוהר
[כז:] בְּרֵאשִׁית, עֲלָהּ אִתְּמַר (עי, דברים יח ד) רֵאשִׁית ׳מַעְשַׂר דְּגָנְךָ׳, וְדָא מַלְכוּת דְּאִיהוּ מַעֲשֵׂר, ° וְאִיהִי עֲשִׂירִית לְעֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּבְגִינָהּ מְעַשְּׂרִין, וּמוֹץ וְתֶבֶן דְּאִינוּן לְבוּשִׁין (דף כז ע״ב) דְּחִטָּה, בְּהַאי עָלְמָא פְּטוּרִין מִמַּעֲשֵׂר, וּמָאן דְּבָעִי לְאַפָּקָא מַעֲשֵׂר מֵחִטָּה, בָעִי לְנַקְיֵיהּ מִן מוֹץ וְתֶבֶן דְּאִינוּן ח״ט, וְאִשְׁתְּאָרַת אִיהִי ה' נְקִיָּה, בְּהַהוּא זִמְנָא יְהֵא ° זָרִיק בָּהּ טִפָּה דְאִיהִי י'. וּכְגַוְונָא דָא בְּזִווּגָא דְבַר נַשׁ, צָרִיךְ לְנַקָּאָה טִפָּה מֵחֵטְ״א דְּאִיהוּ יֵצֶר הָרָע, לְמֶהֱוִי זַרְעָא נְקִיָּה בְּה', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית מז, כז) הֵ״א לָכֶם זֶרַע. ° אֲבָל בְּעָלְמָא דְאָתֵי חִטָּה אִיהִי נְקִיָּה, ° אִיהִי וּלְבוּשָׁה, ° וְאִיהִי עֶשְׂרִין וּתְרֵין אַתְוָון דְּאוֹרַיְיתָא, וּבְגִין דָּא בְּהַמּוֹצִיא, בַּעַל הַבַּיִת צָרִיךְ ° לְדַקְדֵּק בְּה', לְמֶהֱוִי אִיהִי נְקִיָּה בְלָא פְסוֹלֶת, וּתְרֵין עִשּׂוּרִין אִינוּן, דְּאָמַר קְרָא ׳עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר׳ (דברים יד, כב), אַמַּאי אֶלָּא בְגִין לְקַשְׁרָא לָהּ בִּתְרֵין דְּרוֹעִין, דְּאִינוּן כֹּהֵן לֵוִי, דְאִינוּן מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן לְלֵוִי, מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר לַכֹּהֵן, ° דְּכָל סְפִירָן סָלְקִין לְעֶשֶׂר (בשכינתא), עַד דְּסָלְקִין לְמֵאָה, וְאִיהִי אִתְעֲבִידַת תְּרוּמָה לְכֻלְּהוּ מֵאָה, וּבְגִין דָּא שִׁיעוּר תְּרוּמָה ° תְּרֵי מִמֵּאָה, לָקֳבֵל תְּרֵין לוּחִין דְּאוֹרַיְיתָא, דְּאִיהִי תוֹרָה דְאִתְיְיהִיבַת בְּאַרְבְּעִין יוֹמִין, ° וְדָא אִיהוּ תּוֹרָ״ה מ', ° וּבָהּ אִתְעֲבִידוּ סְפִירָן כֻּלְּהוּ עֶשְׂרוֹנִים, ° תְּלַת אֲבָהָן תְּלַת עֶשְׂרוֹנִין, ° תְּרֵי נְבִיאֵי קְשׁוֹט אִינוּן עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן.
תרגום
[כז:] ׳בְּרֵאשִׁית׳, עָלֶיהָ נֶאֱמַר (עי, דברים יח ד) רֵאשִׁית ׳מַעְשַׂר דְּגָנְךָ׳, וְזוֹ מַלְכוּת שֶׁהִיא מַעֲשֵׂר, וְהִיא עֲשִׂירִית לְעֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּבִגְלָלָהּ מְעַשְּׂרִים, וּמוֹץ וְתֶבֶן שֶׁהֵם לְבוּשֵׁי (דף כז ע״ב) הַחִטָּה, בָּעוֹלָם הַזֶּה פְּטוּרִים מִמַּעֲשֵׂר, וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְהוֹצִיא מַעֲשֵׂר מֵחִטָּה, צָרִיךְ לְנַקּוֹתָהּ מִמּוֹץ וְתֶבֶן שֶׁהֵם ח' ט', וְנִשְׁאֶרֶת הִיא ה' נְקִיָּה, בְּאוֹתָהּ עֵת יִזְרֹק בָּהּ טִפָּה שֶׁהִיא י'. וּכְעֵין זֶה בְּזִוּוּג הָאָדָם, צָרִיךְ לְנַקּוֹת הַטִּפָּה מֵחֵטְא שֶׁהוּא יֵצֶר הָרָע, כְּדֵי לִהְיוֹת הַזֶּרַע נָקִי בְּה', הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳הֵא לָכֶם זֶרַע׳ (בראשית מז, כז). אֲבָל בָּעוֹלָם הַבָּא הַחִטָּה נְקִיָּה, הִיא וּלְבוּשָׁהּ, וְהִיא עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ בַּ ׳מּוֹצִיא׳, בַּעַל הַבַּיִת צָרִיךְ לְדַקְדֵּק בְּה', לִהְיוֹת נְקִיָּה בְּלֹא פְּסֹלֶת, וּשְׁנֵי עִשּׂוּרִים הֵם, שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ׳עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר׳ (דברים יד, כב), לָמָּה, אֶלָּא כְּדֵי לְקַשְּׁרָהּ בִּשְׁתֵּי הַזְּרוֹעוֹת, שֶׁהֵן כֹּהֵן וְלֵוִי, שֶׁהֵם מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן לְלֵוִי, וּמַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר לַכֹּהֵן, שֶׁכָּל הַסְּפִירוֹת עוֹלוֹת לְעֶשֶׂר, עַד שֶׁעוֹלוֹת לְמֵאָה, וְהִיא נַעֲשֵׂית תְּרוּמָה לְכָל הַמֵּאָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ שִׁעוּר תְּרוּמָה שְׁנַיִם מִמֵּאָה, כְּנֶגֶד שְׁנֵי לוּחוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא תּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה בְּאַרְבָּעִים יוֹם, וְזֶהוּ ׳תּוֹרָה מ׳, וּבָהּ נַעֲשׂוֹת הַסְּפִירוֹת כֻּלָּן עֶשְׂרוֹנוֹת, שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנִים, שְׁנֵי נְבִיאֵי אֱמֶת הֵם עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [כז:] בראשית, עלה אתמר (עי, דברים יח ד) ראשית ׳מעשר דגנך׳, ודא מלכות דאיהו מעשר, ° ואיהי עשירית לעשר ספירות, ובגינה מעשרין, ומוץ ותבן דאינון לבושין (דף כז ע״ב) דחטה, בהאי עלמא פטורין ממעשר, ומאן דבעי לאפקא מעשר מחטה, בעי לנקייה מן מוץ ותבן דאינון ח״ט, ואשתארת איהי ה' נקיה, בההוא זמנא יהא ° זריק בה טפה דאיהי י'. וכגוונא דא בזווגא דבר נש, צריך לנקאה טפה מחט״א דאיהו יצר הרע, למהוי זרעא נקיה בה', הדא הוא דכתיב (בראשית מז, כז) ה״א לכם זרע. ° אבל בעלמא דאתי חטה איהי נקיה, ° איהי ולבושה, ° ואיהי עשרין ותרין אתוון דאורייתא, ובגין דא בהמוציא, בעל הבית צריך ° לדקדק בה', למהוי איהי נקיה בלא פסולת, ותרין עשורין אינון, דאמר קרא ׳עשר תעשר׳ (דברים יד, כב), אמאי אלא בגין לקשרא לה בתרין דרועין, דאינון כהן לוי, דאינון מעשר ראשון ללוי, מעשר מן המעשר לכהן, ° דכל ספירן סלקין לעשר (בשכינתא), עד דסלקין למאה, ואיהי אתעבידת תרומה לכלהו מאה, ובגין דא שיעור תרומה ° תרי ממאה, לקבל תרין לוחין דאורייתא, דאיהי תורה דאתייהיבת בארבעין יומין, ° ודא איהו תור״ה מ', ° ובה אתעבידו ספירן כלהו עשרונים, ° תלת אבהן תלת עשרונין, ° תרי נביאי קשוט אינון עשרון עשרון.
התרגום: [כז:] ׳בראשית׳, עליה נאמר (עי, דברים יח ד) ראשית ׳מעשר דגנך׳, וזו מלכות שהיא מעשר, והיא עשירית לעשר ספירות, ובגללה מעשרים, ומוץ ותבן שהם לבושי (דף כז ע״ב) החטה, בעולם הזה פטורים ממעשר, ומי שרוצה להוציא מעשר מחטה, צריך לנקותה ממוץ ותבן שהם ח' ט', ונשארת היא ה' נקיה, באותה עת יזרק בה טפה שהיא י'. וכעין זה בזווג האדם, צריך לנקות הטפה מחטא שהוא יצר הרע, כדי להיות הזרע נקי בה', הדא הוא דכתיב ׳הא לכם זרע׳ (בראשית מז, כז). אבל בעולם הבא החטה נקיה, היא ולבושה, והיא עשרים ושתים אותיות התורה, ומשום כך ב ׳מוציא׳, בעל הבית צריך לדקדק בה', להיות נקיה בלא פסלת, ושני עשורים הם, שאמר הכתוב ׳עשר תעשר׳ (דברים יד, כב), למה, אלא כדי לקשרה בשתי הזרועות, שהן כהן ולוי, שהם מעשר ראשון ללוי, ומעשר מן המעשר לכהן, שכל הספירות עולות לעשר, עד שעולות למאה, והיא נעשית תרומה לכל המאה, ומשום כך שעור תרומה שנים ממאה, כנגד שני לוחות התורה, שהיא תורה שנתנה בארבעים יום, וזהו ׳תורה מ׳, ובה נעשות הספירות כלן עשרונות, שלשת האבות שלשה עשרונים, שני נביאי אמת הם עשרון עשרון.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: תיקון יז . ואיהי עשירית לעשר כו'. רוצה לומר לכל העשר ספירות, שהיא עשירית מכל, שבכל ספירה ט' חלקים נשארו, והיא נוטלת המעשר מכל ספירה, כמו שאומר לקמן. וזה שאומר, ובגינה מעשרין בהאי עלמא, רוצה לומר, במלכות, שהיא עולם הזה, שמלובשת…