ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 16: תיקון טו - קדש ישראל ראשית תבואתה, זרע בלא פסולת ושכר שומרי הברית › פיסקה 2 (כז ע"א)

פסולת אברהם ויצחק שעבוד עשו וישמעאל - וזרע יעקב גפן בלא הרכבה

תיקוני זוהר · תיקון טו - קדש ישראל ראשית תבואתה, זרע בלא פסולת ושכר שומרי הברית · מאמר 16 · פיסקה 2 · דף כז ע"א

לשון הזוהר

[כז.] ° דִּפְסוֹלֶת דְּאַבְרָהָם וְיִצְחָק, גָּרִים לְאוּמָה דְעִשָׂו וְיִשְׁמָעִאל דְּאִשְׁתַּעְבְּדוּן בִּבְנֵיהוֹן בְּגָלוּתָא, וְנִסְיוֹנָא דִלְהוֹן בְּאֶשָּׁא וְסַכִּינָא, (דף כז ע״א) שֵׁזִיב לוֹן מִשְּׂרֵיפָה וְהֶרֶג דִּלְהוֹן. ° יַעֲקֹב בְּגִין דְּלָא הֲוָה בֵיהּ פְּסוֹלֶת, אִתְּמַר בְּזַרְעִיהּ בְּגָלוּתָא ׳וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד עִין יַעֲקֹב׳ (דברים לג, כח), אִתְּמַר הָכָא ׳בֶטַח בָּדָד׳, וְאִתְּמַר הָתָם בְּמַפְּקָנוּ דְגָלוּתָא יְיָ' ׳בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר׳ (שם לב, יב), לָא אִתְעָרְבוּן בִּבְנוֹי עִרְבוּבְיָא דְגִיּוֹרִים, וּבְגִין דָּא אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, דַּעֲלַיְיהוּ דְזֶרַע יַעֲקֹב אִתְּמַר ׳גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ׳ (תהלים פ, ט), מַה גֶּפֶן לָא מְקַבְּלָא הַרְכָּבָה מִמִּין אָחֳרָא, כֵּן זַרְעִיהּ הֲווֹ נָטְרִין אוֹת בְּרִית, וְלָא מְקַבְּלִין הַרְכָּבָה מִמִּין אָחֳרָא, ° וְכָל מָאן דְּנָטִיר אוֹת בְּרִית זָכֵי לְמַלְכוּ, כְּגַוְונָא דְיוֹסֵף, וְיִשְׂרָאֵל בְּגִין דְּנָטְרִין בְּרִית זָכוּ לְמַלְכוּתָא, וְאִתְּמַר בְּהוֹן כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים, וּמֹשֶׁה בְּגִין דְּנָטַר אוֹת בְּרִית, אִתְּמַר בֵּיהּ ׳וַיְהִי בִישׁוּרוּן מֶלֶךְ׳ (דברים לג, ה), זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּנָטַר בְּרִית.

תרגום

[כז.] שֶׁפְּסֹלֶת שֶׁל אַבְרָהָם וְיִצְחָק, גָּרְמָה לְאֻמַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל שֶׁשִּׁעְבְּדוּ אֶת בְּנֵיהֶם בַּגָּלוּת, וְנִסְיוֹנָם בָּאֵשׁ וּבַסַּכִּין, (דף כז ע״א) הִצִּיל אוֹתָם מִשְּׂרֵפָה וְהֶרֶג שֶׁלָּהֶם. יַעֲקֹב, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיְתָה בּוֹ פְּסֹלֶת, נֶאֱמַר בְּזַרְעוֹ בַּגָּלוּת (דברים לג כח) ׳וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד עֵין יַעֲקֹב׳, נֶאֱמַר כָּאן ׳בֶּטַח בָּדָד׳, וְנֶאֱמַר שָׁם בִּיצִיאַת הַגָּלוּת (שם לב יב) ׳ה׳ בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר׳, לֹא נִתְעָרְבוּ בְּבָנָיו עִרְבּוּב שֶׁל גֵּרִים, וּמִשּׁוּם כָּךְ אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, שֶׁעֲלֵיהֶם שֶׁל זֶרַע יַעֲקֹב נֶאֱמַר (תהלים פ ט) ׳גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ׳, מַה גֶּפֶן אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת הַרְכָּבָה מִמִּין אַחֵר, כֵּן זַרְעוֹ הָיוּ שׁוֹמְרִים אוֹת בְּרִית, וְלֹא מְקַבְּלִים הַרְכָּבָה מִמִּין אַחֵר, וְכָל מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אוֹת בְּרִית זוֹכֶה לְמַלְכוּת, כְּעֵין יוֹסֵף, וְיִשְׂרָאֵל מִשּׁוּם שֶׁשּׁוֹמְרִים בְּרִית זָכוּ לְמַלְכוּת, וְנֶאֱמַר בָּהֶם ׳כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים׳, וּמֹשֶׁה מִשּׁוּם שֶׁשָּׁמַר אוֹת בְּרִית, נֶאֱמַר בּוֹ (דברים לג ה) ׳וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ׳, אַשְׁרֵי מִי שֶׁשּׁוֹמֵר בְּרִית.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [כז.] ° דפסולת דאברהם ויצחק, גרים לאומה דעשו וישמעאל דאשתעבדון בבניהון בגלותא, ונסיונא דלהון באשא וסכינא, (דף כז ע״א) שזיב לון משריפה והרג דלהון. ° יעקב בגין דלא הוה ביה פסולת, אתמר בזרעיה בגלותא ׳וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב׳ (דברים לג, כח), אתמר הכא ׳בטח בדד׳, ואתמר התם במפקנו דגלותא יי' ׳בדד ינחנו ואין עמו אל נכר׳ (שם לב, יב), לא אתערבון בבנוי ערבוביא דגיורים, ובגין דא אין מקבלים גרים לימות המשיח, דעלייהו דזרע יעקב אתמר ׳גפן ממצרים תסיע׳ (תהלים פ, ט), מה גפן לא מקבלא הרכבה ממין אחרא, כן זרעיה הוו נטרין אות ברית, ולא מקבלין הרכבה ממין אחרא, ° וכל מאן דנטיר אות ברית זכי למלכו, כגוונא דיוסף, וישראל בגין דנטרין ברית זכו למלכותא, ואתמר בהון כל ישראל בני מלכים, ומשה בגין דנטר אות ברית, אתמר ביה ׳ויהי בישורון מלך׳ (דברים לג, ה), זכאה איהו מאן דנטר ברית.

התרגום: [כז.] שפסלת של אברהם ויצחק, גרמה לאמת עשו וישמעאל ששעבדו את בניהם בגלות, ונסיונם באש ובסכין, (דף כז ע״א) הציל אותם משרפה והרג שלהם. יעקב, משום שלא היתה בו פסלת, נאמר בזרעו בגלות (דברים לג כח) ׳וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב׳, נאמר כאן ׳בטח בדד׳, ונאמר שם ביציאת הגלות (שם לב יב) ׳ה׳ בדד ינחנו ואין עמו אל נכר׳, לא נתערבו בבניו ערבוב של גרים, ומשום כך אין מקבלים גרים לימות המשיח, שעליהם של זרע יעקב נאמר (תהלים פ ט) ׳גפן ממצרים תסיע׳, מה גפן אינה מקבלת הרכבה ממין אחר, כן זרעו היו שומרים אות ברית, ולא מקבלים הרכבה ממין אחר, וכל מי ששומר אות ברית זוכה למלכות, כעין יוסף, וישראל משום ששומרים ברית זכו למלכות, ונאמר בהם ׳כל ישראל בני מלכים׳, ומשה משום ששמר אות ברית, נאמר בו (דברים לג ה) ׳ויהי בישרון מלך׳, אשרי מי ששומר ברית.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: דפסולת דאברהם כו'. שהם גלגולא דאדם, דלא נפק פסולת דקין והבל כמו שאמרו ( שבת קמו ע"א ) עד ג' דורות לא פסק זוהמא מאבותינו, עד יעקב שהוא גלגולגא דשת:

אור יקר: דלא הוה ביה פסולת, ירצה שאין הבונה שאיפשר שיהיה בו פסולת קודם, ונזדכך ונתברר על ידי התורה, אלא הכונה שמעיקרא לא היה בו פסולת כלל, ועתה פירש בן הוא בר נקי ומבורר דמאן דלית פסולת בנשמתיה, פירוש שאינם מאותם העשוקים, ושכינתיה,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: