ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 15: תיקון יד - ראשית בכורי אדמתך, סוד בשר בחלב ושמירת הטיפה לבת זוגו › פיסקה 1 (כו ע"ב)

ירידת אליהו לבאר סוד לא תבשל גדי - כלאים מין שלא במינו

תיקוני זוהר · תיקון יד - ראשית בכורי אדמתך, סוד בשר בחלב ושמירת הטיפה לבת זוגו · מאמר 15 · פיסקה 1 · דף כו ע"ב

לשון הזוהר

° בְּרֵאשִׁית, עֲלָהּ אִתְּמַר ׳רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית׳ (שמות כג, יט) יְיָ' אלהי״ך, ׳לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ׳, תָּא חֲזִי חָכְמָה עִלָּאָה ° עֲלָהּ אִתְּמַר (שם יג, כ) קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכֹר, ° דְּכָל בִּכּוּרִים עַל שְׁמָהּ אִתְקְרִיאוּ, וּשְׁכִינְתָּא מִתַּמָּן אִתְקְרִיאַת בְּכוֹרָה, חָכְמָה וַדַּאי עֲלָהּ אִתְּמַר (יחזקאל מד, ל) ° רֵאשִׁית ׳כָּל בִּכּוּרֵי כֹל׳, וּבְרָא בּוּכְרָא דִילָהּ ° קַדְמָאָה דְכֹלָּא דָא ו' עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא. בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תְּרֵי סַמְכֵי קְשׁוֹט, ° מַאי אַדְמָתְךָ שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, ° וְאִנּוּן ׳כָּל בִּכּוּרֵי כֹל׳ מִסִּטְרָא דְצַדִּיק דְּאִיהוּ כֹל, וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי אַרְעָא דְבֵיהּ גָּדְלִין וְצָמְחִין ° אִלָּנִין, דַּעֲלָהּ אִתְּמַר (ירמיהו כג, ה) ° צֶמַח צַדִּיק, דְּאִיהוּ עִץ פְּרִי, אִילָנָא רְבָא וּתְקִיף עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, ° עִשְׂבִּין וְדִשְׁאִין דְּאִינוּן תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִתַּמָּן צָמְחִין, בְּגַן דְּאִיהִי אוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה. וּמָאן אַשְׁקֵי וְרַוִי (נ״א ורבי) בָהּ אִלָּנִין וְעִשְׂבִּין וְדִשְׁאִין, ° מַעְיַן גַּנִּים, דְּאִיהִי חָכְמָה ° רֵאשִׁית ׳כָּל בִּכּוּרֵי כֹל׳, ° וּמֵאַיִן נַפְקָא מַעֲיָנָא דְמַיָּא, מִבֵּית יְיָ', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יואל ד, יח) וּמַעְיָן מִבֵּית יְיָ' יֵצֵא, ° וּבְגִין דָּא ׳רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית׳ (שמות כג, יט) יְיָ' אלהי״ך, ° וְכֵן רֵאשִׁית דְּעָאנֵי וְאִמְּרֵי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן לוֹ׳ (דברים יח, ד). וּסְמִיךְ לֵיהּ לְרֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ וכו' ׳לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ׳, מַאי הַאי לְגַבֵּי הַאי, קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן עַל רַגְלוֹי, פָּתַח בְּקָלָא סַגִּיא ׳וְאָמַר, אֵלִיָּהוּ אֵלִיָּהוּ׳ נְחֵית הָכָא בִרְשׁוּתָא דְמָארָךְ, וְאַנְהִיר עִינֵהוּ דְאִלֵּין סָבִין בְּהַאי מִלָּה, ° דְּלָא יֵתוּן לְמֵיכַל בָּשָׂר בֶּחָלָב. אַדְהָכִי הָא אֵלִיָּהוּ קָא נָחִית וְלָא אִתְעַכַּב, אָמַר בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא, וְהָא רָזָא דָא וַדַּאי אִיהוּ רָזָא דְלֹא ׳תַחֲרוֹשׁ ° בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר יַחְדָּיו׳ (דברים כב, ו), ° כַּד בּוּכְרָא דְאִיהוּ יִשְׂרָאֵל עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, לָא אַתְיָין לֵיהּ לְבֵית יְיָ', ° חָלָב אִתְעָרַב בְּבִשְׂרָא, וְגָרְמִין לְאִתְעָרְבָא שׁוֹר בַּחֲמוֹר, וְדָא אִיהוּ כִּלְאַיִם מִין דְּלַאו בְּמִינֵיהּ.

תרגום

׳בְּרֵאשִׁית׳, עָלֶיהָ נֶאֱמַר (שמות כג יט) ׳רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה׳ אֱלֹהֶיךָ, לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ׳, בֹּא וּרְאֵה, חָכְמָה עִלָּאָה עָלֶיהָ נֶאֱמַר (שם יג כ) ׳קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר׳, שֶׁכָּל הַבְּכוֹרִים עַל שְׁמָהּ נִקְרָאִים, וְהַשְּׁכִינָה מִשָּׁם נִקְרֵאת בְּכוֹרָה, חָכְמָה וַדַּאי עָלֶיהָ נֶאֱמַר (יחזקאל מד ל) ׳רֵאשִׁית כָּל בִּכּוּרֵי כֹל׳, וּבְרָא בְּכוֹרָהּ הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַכֹּל זֶה ו' עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ - שְׁנֵי עַמּוּדֵי אֱמֶת, מַהוּ ׳אַדְמָתְךָ׳, שְׁכִינָה תַּתָּאָה, וְהֵם ׳כָּל בִּכּוּרֵי כֹל׳ מִצַּד הַצַּדִּיק שֶׁהוּא ׳כֹל׳, וְהַשְּׁכִינָה הִיא הָאֲדָמָה שֶׁבָּהּ גְּדֵלִים וְצוֹמְחִים אִילָנוֹת, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר (ירמיהו כג ה) ׳צֶמַח צַדִּיק׳, שֶׁהוּא עֵץ פְּרִי, אִילָן גָּדוֹל וְחָזָק עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, עֲשָׂבִים וּדְשָׁאִים שֶׁהֵם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִשָּׁם צוֹמְחִים, בַּגָּן שֶׁהִיא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וּמִי מַשְׁקֶה וּמַרְוֶה בָּהּ אֶת הָאִילָנוֹת וְהָעֲשָׂבִים וְהַדְּשָׁאִים, מַעְיַן גַּנִּים, שֶׁהִיא חָכְמָה, רֵאשִׁית ׳כָּל בִּכּוּרֵי כֹל׳, וּמֵאַיִן יוֹצֵא מַעְיַן הַמַּיִם, מִבֵּית ה', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יואל ד יח) ׳וּמַעְיָן מִבֵּית ה׳ יֵצֵא׳, וּמִשּׁוּם כָּךְ (שמות כג יט) ׳רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה׳ אֱלֹהֶיךָ׳, וְכֵן רֵאשִׁית הַצֹּאן וְהַכְּבָשִׂים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים יח ד) ׳וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן לוֹ׳. וְסָמוּךְ לוֹ לְ׳רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ׳ וְגוֹ׳ ׳לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ׳, מַה זֶּה לְעִנְיַן זֶה, קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן עַל רַגְלָיו, פָּתַח בְּקוֹל גָּדוֹל וְאָמַר, אֵלִיָּהוּ אֵלִיָּהוּ, רֵד הֵנָּה בִּרְשׁוּת אֲדוֹנְךָ, וְהָאֵר עֵינֵי הַזְּקֵנִים הַלָּלוּ בְּעִנְיָן זֶה, שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּחָלָב. בְּעוֹד כָּךְ הִנֵּה אֵלִיָּהוּ יוֹרֵד וְלֹא הִתְעַכֵּב, אָמַר בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, וַהֲרֵי סוֹד זֶה וַדַּאי הוּא סוֹד שֶׁל ׳לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר יַחְדָּיו׳ (דברים כב ו), כְּשֶׁהַבְּכוֹר שֶׁהוּא יִשְׂרָאֵל עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, אֵין מְבִיאִים אוֹתוֹ לְבֵית ה', חָלָב מִתְעָרֵב בְּבָשָׂר, וְגוֹרְמִים לְעָרֵב שׁוֹר בַּחֲמוֹר, וְזֶהוּ כִּלְאַיִם, מִין שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ° בראשית, עלה אתמר ׳ראשית בכורי אדמתך תביא בית׳ (שמות כג, יט) יי' אלהי״ך, ׳לא תבשל גדי בחלב אמו׳, תא חזי חכמה עלאה ° עלה אתמר (שם יג, כ) קדש לי כל בכר, ° דכל בכורים על שמה אתקריאו, ושכינתא מתמן אתקריאת בכורה, חכמה ודאי עלה אתמר (יחזקאל מד, ל) ° ראשית ׳כל בכורי כל׳, וברא בוכרא דילה ° קדמאה דכלא דא ו' עמודא דאמצעיתא. בכורי אדמתך תרי סמכי קשוט, ° מאי אדמתך שכינתא תתאה, ° ואנון ׳כל בכורי כל׳ מסטרא דצדיק דאיהו כל, ושכינתא איהי ארעא דביה גדלין וצמחין ° אלנין, דעלה אתמר (ירמיהו כג, ה) ° צמח צדיק, דאיהו עץ פרי, אילנא רבא ותקיף עמודא דאמצעיתא, ° עשבין ודשאין דאינון תלמידי חכמים מתמן צמחין, בגן דאיהי אורייתא דבעל פה. ומאן אשקי ורוי (נ״א ורבי) בה אלנין ועשבין ודשאין, ° מעין גנים, דאיהי חכמה ° ראשית ׳כל בכורי כל׳, ° ומאין נפקא מעינא דמיא, מבית יי', הדא הוא דכתיב (יואל ד, יח) ומעין מבית יי' יצא, ° ובגין דא ׳ראשית בכורי אדמתך תביא בית׳ (שמות כג, יט) יי' אלהי״ך, ° וכן ראשית דעאני ואמרי, הדא הוא דכתיב ׳וראשית גז צאנך תתן לו׳ (דברים יח, ד). וסמיך ליה לראשית בכורי אדמתך וכו' ׳לא תבשל גדי בחלב אמו׳, מאי האי לגבי האי, קם רבי שמעון על רגלוי, פתח בקלא סגיא ׳ואמר, אליהו אליהו׳ נחית הכא ברשותא דמארך, ואנהיר עינהו דאלין סבין בהאי מלה, ° דלא יתון למיכל בשר בחלב. אדהכי הא אליהו קא נחית ולא אתעכב, אמר בוצינא קדישא, והא רזא דא ודאי איהו רזא דלא ׳תחרוש ° בשור ובחמור יחדיו׳ (דברים כב, ו), ° כד בוכרא דאיהו ישראל עמודא דאמצעיתא, לא אתיין ליה לבית יי', ° חלב אתערב בבשרא, וגרמין לאתערבא שור בחמור, ודא איהו כלאים מין דלאו במיניה.

התרגום: ׳בראשית׳, עליה נאמר (שמות כג יט) ׳ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה׳ אלהיך, לא תבשל גדי בחלב אמו׳, בא וראה, חכמה עלאה עליה נאמר (שם יג כ) ׳קדש לי כל בכור׳, שכל הבכורים על שמה נקראים, והשכינה משם נקראת בכורה, חכמה ודאי עליה נאמר (יחזקאל מד ל) ׳ראשית כל בכורי כל׳, וברא בכורה הראשון של הכל זה ו' עמודא דאמצעיתא. בכורי אדמתך - שני עמודי אמת, מהו ׳אדמתך׳, שכינה תתאה, והם ׳כל בכורי כל׳ מצד הצדיק שהוא ׳כל׳, והשכינה היא האדמה שבה גדלים וצומחים אילנות, שעליה נאמר (ירמיהו כג ה) ׳צמח צדיק׳, שהוא עץ פרי, אילן גדול וחזק עמודא דאמצעיתא, עשבים ודשאים שהם תלמידי חכמים משם צומחים, בגן שהיא תורה שבעל פה. ומי משקה ומרוה בה את האילנות והעשבים והדשאים, מעין גנים, שהיא חכמה, ראשית ׳כל בכורי כל׳, ומאין יוצא מעין המים, מבית ה', הדא הוא דכתיב (יואל ד יח) ׳ומעין מבית ה׳ יצא׳, ומשום כך (שמות כג יט) ׳ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה׳ אלהיך׳, וכן ראשית הצאן והכבשים, הדא הוא דכתיב (דברים יח ד) ׳וראשית גז צאנך תתן לו׳. וסמוך לו ל׳ראשית בכורי אדמתך׳ וגו׳ ׳לא תבשל גדי בחלב אמו׳, מה זה לענין זה, קם רבי שמעון על רגליו, פתח בקול גדול ואמר, אליהו אליהו, רד הנה ברשות אדונך, והאר עיני הזקנים הללו בענין זה, שלא יבואו לאכל בשר בחלב. בעוד כך הנה אליהו יורד ולא התעכב, אמר בוצינא קדישא, והרי סוד זה ודאי הוא סוד של ׳לא תחרש בשור ובחמור יחדיו׳ (דברים כב ו), כשהבכור שהוא ישראל עמודא דאמצעיתא, אין מביאים אותו לבית ה', חלב מתערב בבשר, וגורמים לערב שור בחמור, וזהו כלאים, מין שלא במינו.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: תיקון יד . בראשית עלה כו'. רוצה לומר חכמה שבה נברא הכל כמו שכתוב (תהלים קד כד) כלם בחכמה כו':

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: