׳לשלח לי למטרה׳ - החץ היורה אל בת עין ומגן הכנפים בגלות
תיקוני זוהר · תיקון יג - עשרת מיני הנגונים שבהם שיבח דוד את בת המלך · מאמר 14 · פיסקה 27 · דף כו ע"א
לשון הזוהר
[כו.] לְבָתַר דִּיְפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ, זֶרַע יוֹרֶה כַּחֵץ לְגַבֵּי כַלָּה, ° יוּ״ד זֶרַע ° דְּאִתְמַשֵּׁךְ מִינֵיהּ ו, ° וְדָא ז', וְאִתְּמַר בָּהּ ׳לְשַׁלַּח לִי לְמַטָּרָה׳ (שמואל א ב, כ), וְדָא ° בַת עַיִן, בֵּית קִבּוּל לְזֶרַע (וילנא ל ע"ב) ° דְּאִיהוּ ז' וַדַּאי, ° מַאי מַטָּרָה, דָא יֶרַח בֶּן יוֹמוֹ, (דף כו ע״א) סִיהֲרָא קַדִּישָׁא, מַטָּרָה אִיהִי וַדַּאי לְבַת עַיִן, נְקוּדָה זְעִירָא מִלְּגָיו, לְגַבָּהּ הֲוָה שָׁלַח חִצִּים ° בִּרְחִימוּ דְעַיְנִין, מַטָּרָה וַדַּאי שְׁכִינְתָּא, דְאִיהִי אֲגִינַת עַל יִשְׂרָאֵל מֵחִוְיָא בִּישָׁא סמא״ל. ° וּלְמָאן דְּאִיהִי אֲגִינַת עֲלֵיהּ, אִתְּמַר בֵּיהּ ׳לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם׳ (תהלים צא, ה), ׳בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ׳, דָּא ° אֵבֶר מִן הַחַי, צַדִּיק, ׳וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶּה׳, אִינוּן ה״ה, ° דְּאָת ז' ו' אִיהוּ, אֶבְרָתוֹ כָּלוּל י״ו, גּוּפָא דִילֵיהּ ו', רֵישָׁא דִילֵיהּ י', גַּדְפוֹי ה״ה, וּבְגִין דָּא ׳וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶּה צִנָּה וְסוֹחֵרָה אֲמִתּוֹ׳, צִנָּה וְסוֹחֵרָה שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה, ° אֲמִתּוֹ דָא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, רֵישָׁא דִילֵיהּ חָכְמָה עִלָּאָה, ° צַדִּיק אִיהוּ בְצַלְמוֹ כִּדְמוּתוֹ, זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּנָטִיר בְּרִית מִילָה, וְאוֹרַיְיתָא דְאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְּתַרְוַיְיהוּ מְגִינִין עֲלֵיהּ, חַד בְּעָלְמָא דָא, וְחַד בְּעָלְמָא דְאָתֵי. מא ע״ב הובא מתיקון עשרין וחד אחרי ההגהה ] (דף מא ע"ב) ° קָמוּ ° תַּנָּאִין וַאֲמוֹרָאִין דִּלְעִילָא וּבָרִיכוּ לֵיהּ, וְאָמְרוּ ° מַטָּרָה (נ״א עטרה) תְּהֵא אֲגִינַת עֲלָךְ מֵחִצִּים בְּגָלוּתָא, עֲלָךְ אִתְּמַר ׳לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם׳ (תהלים צא, ה), ° וְקַשְׁתָּא וְחִצָּא דְסִטְרָא דִקְדוּשָׁה יָגֵן עֲלָךְ, ׳וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶּה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ׳, ° צִנָּה דָא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, ° וְסֹחֵרָה דָא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, ° אֲמִתּוֹ דָא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא. [ עד כאן מדף מא ע"ב כמו שאומר בביאור הגר"א. ג. פ. ]
תרגום
[כו.] לְאַחַר שֶׁיְּפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ, זֶרַע יוֹרֶה כַּחֵץ כְּלַפֵּי הַכַּלָּה, יוּ"ד זֶרַע הַנִּמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ ו, וְזֶה ז', וְנֶאֱמַר בָּהּ ׳לְשַׁלַּח לִי לְמַטָּרָה׳ (שמואל א ב, כ), וְזוֹ בַּת עַיִן, בֵּית קִבּוּל לְזֶרַע (וילנא ל ע"ב) שֶׁהוּא ז' וַדַּאי, מַהִי ׳מַטָּרָה׳, זֶה יֶרַח בֶּן יוֹמוֹ, (דף כו ע"א) הַלְּבָנָה הַקְּדוֹשָׁה, ׳מַטָּרָה׳ הִיא וַדַּאי לְבַת עַיִן, נְקֻדָּה זְעִירָה מִבִּפְנִים, אֵלֶיהָ הָיָה שׁוֹלֵחַ חִצִּים בְּאַהֲבַת עֵינַיִם, ׳מַטָּרָה׳ וַדַּאי הַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא מְגִנָּה עַל יִשְׂרָאֵל מֵהַנָּחָשׁ הָרָע סמאל. וּלְמִי שֶׁהִיא מְגִנָּה עָלָיו, נֶאֱמַר בּוֹ ( ׳לֹא תִירָא מִפַּחַד לַיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם׳, ׳בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ׳, זוֹ אֵבֶר מִן הַחַי, הַצַּדִּיק, ׳וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה׳, הֵן ה"ה, שֶׁאוֹת ז' ו' הוּא, אֶבְרָתוֹ כּוֹלֶלֶת י"ו, גּוּפוֹ ו', רֹאשׁוֹ י', כְּנָפָיו ה"ה, וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ׳, צִנָּה וְסֹחֵרָה - שְׁכִינָה עִלָּאָה וְתַתָּאָה, אֲמִתּוֹ - זֶה עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, רֹאשׁוֹ חָכְמָה עִלָּאָה, הַצַּדִּיק הוּא ׳בְּצַלְמוֹ כִּדְמוּתוֹ׳, אַשְׁרֵי מִי שֶׁשּׁוֹמֵר בְּרִית מִילָה, וְהַתּוֹרָה שֶׁהִיא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, שֶׁשְּׁנֵיהֶם מְגִנִּים עָלָיו, אֶחָד בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאֶחָד בָּעוֹלָם הַבָּא. (דף מא ע"ב) קָמוּ הַתַּנָּאִים וְהָאָמוֹרָאִים שֶׁלְּמַעְלָה וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ, וְאָמְרוּ, הַמַּטָּרָה תָּגֵן עָלֶיךָ מֵחִצִּים בַּגָּלוּת, עָלֶיךָ נֶאֱמַר (תהלים צא ה) ׳לֹא תִירָא מִפַּחַד לַיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם׳, וְהַקֶּשֶׁת וְהַחֵץ שֶׁל צַד הַקְּדֻשָּׁה יָגֵן עָלֶיךָ, ׳וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ׳, ׳צִנָּה׳ זוֹ שְׁכִינָה תַּתָּאָה, ׳וְסֹחֵרָה׳ זוֹ שְׁכִינָה עִלָּאָה, ׳אֲמִתּוֹ׳ זֶה עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. [עד כאן מדף מא ע"ב כמו שאומר בביאור הגר"א.]
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [כו.] לבתר דיפלח חץ כבדו, זרע יורה כחץ לגבי כלה, ° יו״ד זרע ° דאתמשך מיניה ו, ° ודא ז', ואתמר בה ׳לשלח לי למטרה׳ (שמואל א ב, כ), ודא ° בת עין, בית קבול לזרע (וילנא ל ע"ב) ° דאיהו ז' ודאי, ° מאי מטרה, דא ירח בן יומו, (דף כו ע״א) סיהרא קדישא, מטרה איהי ודאי לבת עין, נקודה זעירא מלגיו, לגבה הוה שלח חצים ° ברחימו דעינין, מטרה ודאי שכינתא, דאיהי אגינת על ישראל מחויא בישא סמא״ל. ° ולמאן דאיהי אגינת עליה, אתמר ביה ׳לא תירא מפחד לילה מחץ יעוף יומם׳ (תהלים צא, ה), ׳באברתו יסך לך׳, דא ° אבר מן החי, צדיק, ׳ותחת כנפיו תחסה׳, אינון ה״ה, ° דאת ז' ו' איהו, אברתו כלול י״ו, גופא דיליה ו', רישא דיליה י', גדפוי ה״ה, ובגין דא ׳ותחת כנפיו תחסה צנה וסוחרה אמתו׳, צנה וסוחרה שכינתא עלאה ותתאה, ° אמתו דא עמודא דאמצעיתא, רישא דיליה חכמה עלאה, ° צדיק איהו בצלמו כדמותו, זכאה איהו מאן דנטיר ברית מילה, ואורייתא דאיהו עמודא דאמצעיתא, דתרוייהו מגינין עליה, חד בעלמא דא, וחד בעלמא דאתי. מא ע״ב הובא מתיקון עשרין וחד אחרי ההגהה ] (דף מא ע"ב) ° קמו ° תנאין ואמוראין דלעילא ובריכו ליה, ואמרו ° מטרה (נ״א עטרה) תהא אגינת עלך מחצים בגלותא, עלך אתמר ׳לא תירא מפחד לילה מחץ יעוף יומם׳ (תהלים צא, ה), ° וקשתא וחצא דסטרא דקדושה יגן עלך, ׳ותחת כנפיו תחסה צנה וסחרה אמתו׳, ° צנה דא שכינתא תתאה, ° וסחרה דא שכינתא עלאה, ° אמתו דא עמודא דאמצעיתא. [ עד כאן מדף מא ע"ב כמו שאומר בביאור הגר"א. ג. פ. ]
התרגום: [כו.] לאחר שיפלח חץ כבדו, זרע יורה כחץ כלפי הכלה, יו"ד זרע הנמשך ממנו ו, וזה ז', ונאמר בה ׳לשלח לי למטרה׳ (שמואל א ב, כ), וזו בת עין, בית קבול לזרע (וילנא ל ע"ב) שהוא ז' ודאי, מהי ׳מטרה׳, זה ירח בן יומו, (דף כו ע"א) הלבנה הקדושה, ׳מטרה׳ היא ודאי לבת עין, נקדה זעירה מבפנים, אליה היה שולח חצים באהבת עינים, ׳מטרה׳ ודאי השכינה, שהיא מגנה על ישראל מהנחש הרע סמאל. ולמי שהיא מגנה עליו, נאמר בו ( ׳לא תירא מפחד לילה מחץ יעוף יומם׳, ׳באברתו יסך לך׳, זו אבר מן החי, הצדיק, ׳ותחת כנפיו תחסה׳, הן ה"ה, שאות ז' ו' הוא, אברתו כוללת י"ו, גופו ו', ראשו י', כנפיו ה"ה, ומשום כך ׳ותחת כנפיו תחסה צנה וסחרה אמתו׳, צנה וסחרה - שכינה עלאה ותתאה, אמתו - זה עמודא דאמצעיתא, ראשו חכמה עלאה, הצדיק הוא ׳בצלמו כדמותו׳, אשרי מי ששומר ברית מילה, והתורה שהיא עמודא דאמצעיתא, ששניהם מגנים עליו, אחד בעולם הזה, ואחד בעולם הבא. (דף מא ע"ב) קמו התנאים והאמוראים שלמעלה וברכו אותו, ואמרו, המטרה תגן עליך מחצים בגלות, עליך נאמר (תהלים צא ה) ׳לא תירא מפחד לילה מחץ יעוף יומם׳, והקשת והחץ של צד הקדשה יגן עליך, ׳ותחת כנפיו תחסה צנה וסחרה אמתו׳, ׳צנה׳ זו שכינה תתאה, ׳וסחרה׳ זו שכינה עלאה, ׳אמתו׳ זה עמודא דאמצעיתא. [עד כאן מדף מא ע"ב כמו שאומר בביאור הגר"א.]
מן המפרשים
ביאור הגר"א: יוד זרע. רוצה לומר שהזרע הוא טפה כמין יוד: