ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 14: תיקון יג - עשרת מיני הנגונים שבהם שיבח דוד את בת המלך › פיסקה 8 (כד ע"א)

רוח הלב הפורטת בכנור בקול ודבור - והרביעי במזמור זרוע ימין

תיקוני זוהר · תיקון יג - עשרת מיני הנגונים שבהם שיבח דוד את בת המלך · מאמר 14 · פיסקה 8 · דף כד ע"א

לשון הזוהר

וְאִינוּן ° כֻּלְּהוּ תִקּוּנִין בְּלֵב, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין הַלֵּב מֵבִין, הַלֵּב רוֹאֶה, הַלֵּב שׁוֹמֵעַ, (הָא תְּלַת, הַלֵּב יוֹדֵעַ, וּבְלֵּב כָּל וגו') ° ה' אִיהִי מַמָּשׁ הֲבַל, הָא אִינוּן חָמֵשׁ, וּמִנֵּיהּ מַחֲשָׁבָה וְרוּחָא דְפוּמָא דְסָלִיק בָּהּ קָלָא (וַאֲמִירָה) וְדִבּוּרָא (° דָא ו'), עַרְקִין דְּלִבָּא אִינוּן כַּחֲיָילִין בָּתַר מַלְכֵהוֹן, וְרָזָא דְמִלָּה ׳אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ׳ (יחזקאל א, יב), הָכִי מִתְנַהֲגִין עַרְקִין דְּלִבָּא לְגַבֵּי רוּחָא (הֲרֵי לָךְ רוּחַ בְּלֵב,) דְּנָפִיק מֵאֹזֶן שְׂמָאלָא דְלִבָּא, וְאִיהוּ הֲוָה רוּחַ צְפוֹנִית דְּבָטַשׁ בְּכִנּוֹר דְּדָוִד, וּבְהַאי רוּחָא הֲוָה בָטַשׁ בְּחָמֵשׁ נִימִין דְּכִנּוֹר, דְּאִינוּן ° חָמֵשׁ כַּנְפֵי רֵיאָה, וּבְקָנֶה, וְסָלִיק קוֹל, (מִלִבָּא, וְאִיהוּ) וְלִבָּא אִיהוּ אֵשׁ אוֹכְלָא, מֵאוּדְנָא יְמִינָא דְלִבָּא ° דְאִיהִי כְּלַפֵּי כָּבֵד, וּמִנֵּיהּ נָפִיק דִּבּוּר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳הֲלֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ׳ (ירמיה כג, כט), וְאִי לַאו כַּנְפֵי רֵיאָה ° דְנָשְׁבִין עַל לִבָּא, הֲוָה אוֹקִיד כָּל גּוּפָא, מַחֲשָׁבָה בְּלִבָּא וְדָא י', ° דְּה' ה' אִנּוּן קָלָא וְדִבּוּרָא, ו' רוּחָא כְלִיל כֹּלָּא. רְבִיעָאָה בְּמִזְמוֹר, וְדָא הוּא דְרוֹעָא יְמִינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳מִזְמוֹר שִׁירוּ לַיְיָ' שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ׳ (תהלים צח, א), וַעֲלָהּ אִתְּמַר (שם ס, ז) הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ, וְאִיהוּ בְגָלוּתָא עִם שְׁכִינְתָּא, וְאִיהוּ תְמִיךְ לָהּ, ° וְרָזָא דְמִלָּה (ישעיה נג, א) וּזְרוֹעַ יְיָ' עַל מִי נִגְלָתָה, וּבֵיהּ אוֹמָאָה דְפוּרְקָנָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם סב, ח) נִשְׁבַּע יְיָ' ׳בִּימִינוֹ וּבִזְרוֹעַ עְִזוֹ׳, וְעוֹד (רות ג, יג) חַי יְיָ' שִׁכְבִי ° עַד הַבֹּקֶר.

תרגום

וְכָל הַתִּקּוּנִים הֵם בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, הַלֵּב מֵבִין, הַלֵּב רוֹאֶה, הַלֵּב שׁוֹמֵעַ, (הֲרֵי שָׁלֹשׁ, הַלֵּב יוֹדֵעַ, 'וּבְלֵב כֹּל' וְגוֹ') ה' הִיא מַמָּשׁ הֶבֶל, הֲרֵי הֵן חָמֵשׁ, וּמִמֶּנּוּ מַחֲשָׁבָה וְרוּחַ הַפֶּה שֶׁעוֹלֶה בָּהּ קוֹל וְדִבּוּר (זֶה ו'), עוֹרְקֵי הַלֵּב הֵם כְּחַיָּלִים אַחַר מַלְכָּם, וְסוֹד הַדָּבָר (יחזקאל א יב) ׳אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ׳, כָּךְ מִתְנַהֲגִים עוֹרְקֵי הַלֵּב כְּלַפֵּי הָרוּחַ (הֲרֵי לְךָ רוּחַ בַּלֵּב), הַיּוֹצֵאת מֵאֹזֶן שְׂמֹאל שֶׁל הַלֵּב, וְהוּא הָיָה רוּחַ צְפוֹנִית שֶׁפָּרְטָה בְּכִנּוֹר דָּוִד, וּבְרוּחַ זוֹ הָיָה פּוֹרֵט בְּחָמֵשׁ נִימֵי הַכִּנּוֹר, שֶׁהֵן חָמֵשׁ כַּנְפֵי הָרֵאָה, וּבַקָּנֶה, וְעוֹלֶה קוֹל, וְהַלֵּב הוּא אֵשׁ אוֹכְלָה, מֵאֹזֶן יָמִין שֶׁל הַלֵּב שֶׁהִיא כְּלַפֵּי הַכָּבֵד, וּמִמֶּנּוּ יוֹצֵא דִּבּוּר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה כג כט) ׳הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ׳, וְאִלְמָלֵא כַּנְפֵי הָרֵאָה הַנּוֹשְׁבוֹת עַל הַלֵּב, הָיָה שׂוֹרֵף אֶת כָּל הַגּוּף, מַחֲשָׁבָה בַּלֵּב וְזֶה י', שֶׁה' ה' הֵן קוֹל וְדִבּוּר, ו' רוּחַ כּוֹלֶלֶת הַכֹּל. הָרְבִיעִי בְּמִזְמוֹר, וְזוֹ הַזְּרוֹעַ הַיְמָנִית, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים צח א) ׳מִזְמוֹר שִׁירוּ לַה׳ שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ׳, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר (שם ס ז) ׳הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ׳, וְהוּא בַּגָּלוּת עִם הַשְּׁכִינָה, וְהוּא תּוֹמֵךְ בָּהּ, וְסוֹד הַדָּבָר (ישעיה נג א) ׳וּזְרוֹעַ ה׳ עַל מִי נִגְלָתָה׳, וּבוֹ שְׁבוּעַת הַפֻּרְקָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם סב ח) ׳נִשְׁבַּע ה׳ בִּימִינוֹ וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ׳, וְעוֹד (רות ג יג) ׳חַי ה׳ שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואינון ° כלהו תקונין בלב, כמה דאוקמוהו מארי מתניתין הלב מבין, הלב רואה, הלב שומע, (הא תלת, הלב יודע, ובלב כל וגו') ° ה' איהי ממש הבל, הא אינון חמש, ומניה מחשבה ורוחא דפומא דסליק בה קלא (ואמירה) ודבורא (° דא ו'), ערקין דלבא אינון כחיילין בתר מלכהון, ורזא דמלה ׳אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו׳ (יחזקאל א, יב), הכי מתנהגין ערקין דלבא לגבי רוחא (הרי לך רוח בלב,) דנפיק מאזן שמאלא דלבא, ואיהו הוה רוח צפונית דבטש בכנור דדוד, ובהאי רוחא הוה בטש בחמש נימין דכנור, דאינון ° חמש כנפי ריאה, ובקנה, וסליק קול, (מלבא, ואיהו) ולבא איהו אש אוכלא, מאודנא ימינא דלבא ° דאיהי כלפי כבד, ומניה נפיק דבור, הדא הוא דכתיב ׳הלא כה דברי כאש׳ (ירמיה כג, כט), ואי לאו כנפי ריאה ° דנשבין על לבא, הוה אוקיד כל גופא, מחשבה בלבא ודא י', ° דה' ה' אנון קלא ודבורא, ו' רוחא כליל כלא. רביעאה במזמור, ודא הוא דרועא ימינא, הדא הוא דכתיב ׳מזמור שירו ליי' שיר חדש כי נפלאות עשה הושיעה לו ימינו׳ (תהלים צח, א), ועלה אתמר (שם ס, ז) הושיעה ימינך, ואיהו בגלותא עם שכינתא, ואיהו תמיך לה, ° ורזא דמלה (ישעיה נג, א) וזרוע יי' על מי נגלתה, וביה אומאה דפורקנא, הדא הוא דכתיב (שם סב, ח) נשבע יי' ׳בימינו ובזרוע עזו׳, ועוד (רות ג, יג) חי יי' שכבי ° עד הבקר.

התרגום: וכל התקונים הם בלב, כמו שבארו בעלי המשנה, הלב מבין, הלב רואה, הלב שומע, (הרי שלש, הלב יודע, 'ובלב כל' וגו') ה' היא ממש הבל, הרי הן חמש, וממנו מחשבה ורוח הפה שעולה בה קול ודבור (זה ו'), עורקי הלב הם כחילים אחר מלכם, וסוד הדבר (יחזקאל א יב) ׳אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו׳, כך מתנהגים עורקי הלב כלפי הרוח (הרי לך רוח בלב), היוצאת מאזן שמאל של הלב, והוא היה רוח צפונית שפרטה בכנור דוד, וברוח זו היה פורט בחמש נימי הכנור, שהן חמש כנפי הראה, ובקנה, ועולה קול, והלב הוא אש אוכלה, מאזן ימין של הלב שהיא כלפי הכבד, וממנו יוצא דבור, הדא הוא דכתיב (ירמיה כג כט) ׳הלוא כה דברי כאש׳, ואלמלא כנפי הראה הנושבות על הלב, היה שורף את כל הגוף, מחשבה בלב וזה י', שה' ה' הן קול ודבור, ו' רוח כוללת הכל. הרביעי במזמור, וזו הזרוע הימנית, הדא הוא דכתיב (תהלים צח א) ׳מזמור שירו לה׳ שיר חדש כי נפלאות עשה הושיעה לו ימינו׳, ועליה נאמר (שם ס ז) ׳הושיעה ימינך׳, והוא בגלות עם השכינה, והוא תומך בה, וסוד הדבר (ישעיה נג א) ׳וזרוע ה׳ על מי נגלתה׳, ובו שבועת הפרקן, הדא הוא דכתיב (שם סב ח) ׳נשבע ה׳ בימינו ובזרוע עזו׳, ועוד (רות ג יג) ׳חי ה׳ שכבי עד הבקר׳.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: כלהו תיקונין בלב. דרגא דבינה, כמו שאומר לעיל, ושם שריא ה' עילאה כמו שאומר לעיל:

לכל המפרשים על פיסקה זו