ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 14: תיקון יג - עשרת מיני הנגונים שבהם שיבח דוד את בת המלך › פיסקה 5 (כד ע"א)

׳ודוד מנגן ביד׳ - ששים גיבורי קריאת שמע ודרגות שלמה בית קיבול למשה

תיקוני זוהר · תיקון יג - עשרת מיני הנגונים שבהם שיבח דוד את בת המלך · מאמר 14 · פיסקה 5 · דף כד ע"א

לשון הזוהר

[כד.] לָקֳבֵל מְנַרְתָּא דְאִיהִי ו', וְשִׁית קְנֵי מְנַרְתָּא דְאִינוּן ה' ה', שִׁית וָוִי״ן, וְרָזָא דְמִלָּה ° ׳שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת׳ (זכריה ד, ב), עַד דְּסָלְקִין לְי״ד, דְּאִיהוּ יהו״ה יו״ד ה״א וא״ו ה״א, וְדָא אִיהוּ ׳וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיָד׳, יָ״ד לָקֳבֵל יָ״ד, ° וְסָלְקָא ה' בְּאָת ו', ° וּלְבָתַר סָלִיק ו' בְּי', שִׁית זִמְנִין עֶשֶׂר, עַד דְּסָלִיק לְשִׁתִּין, ° וְאִינוּן אַתְוָון הַדְּבֵקוֹת בִּקְרִיאַת שְׁמַע, דִּבְגִינַיְיהוּ אִתְּמַר כָּל הַמֵּשִׂים ° רֵיוַח בֵּין הַדְּבֵקִים מְצַנְּנִים לֵיהּ גֵּיהִנָּם, ° וּשְׁלֹמֹה עֲלַיְיהוּ אָמַר (שיר ג ז) ׳הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים סָבִיב לָהּ׳, וְאִינוּן נָטְרִין (נ״א נטלין) עַרְסֵיהּ, ° וּלְקִבְלַיְיהוּ ׳שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת׳ (שם ו, ח), (דף כד ע״א) אִלֵּין דְּכוּרִין, וְאִלֵּין נוּקְבִין, אִלֵּין דִּקְרִיאַת שְׁמַע דְּתַקִּין מֹשֶׁה דְכוּרִין, אִלֵּין דִּשְׁלֹמֹה נוּקְבִין, וְאִלֵּין בֵּית קִבּוּל לְאִלֵּין, דַּרְגִּין דִּשְׁלֹמֹה אִינוּן בֵּית קִבּוּל לְדַרְגִּין דְּמֹשֶׁה, וְכַד מִתְחַבְּרָן כֹּלָּא כְּאֶחָד, שְׁלֹמֹ״ה אִתְהַפַּךְ לְמֹשֶׁ״ה.

תרגום

[כד.] כְּנֶגֶד הַמְּנוֹרָה שֶׁהִיא ו', וְשֵׁשֶׁת קְנֵי הַמְּנוֹרָה שֶׁהֵם ה' ה', שֵׁשׁ וָוִי"ן, וְסוֹד הַדָּבָר ׳שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת׳ (זכריה ד, ב), עַד שֶׁעוֹלִים לְי"ד, שֶׁהוּא יְהֹוָה יו"ד ה"א וא"ו ה"א, וְזֶהוּ ׳וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיָד׳, יָ"ד כְּנֶגֶד יָ"ד, וְעוֹלָה ה' בְּאוֹת ו', וְאַחַר כָּךְ עוֹלָה ו' בְּי', שֵׁשׁ פְּעָמִים עֶשֶׂר, עַד שֶׁעוֹלֶה לְשִׁשִּׁים, וְהֵם הָאוֹתִיּוֹת הַדְּבֵקוֹת בִּקְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁבִּגְלָלָן נֶאֱמַר, כָּל הַמַּפְסִיק רֶוַח בֵּין הַדְּבֵקִים מְצַנְּנִים לוֹ אֶת גֵּיהִנֹּם, וּשְׁלֹמֹה עֲלֵיהֶן אָמַר (שיר ג ז) ׳הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ׳, וְהֵם שׁוֹמְרִים אֶת עַרְשׂוֹ, וּכְנֶגְדָּם ׳שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת׳ (שם ו, ח), (דף כד ע״א) אֵלֶּה זְכָרִים, וְאֵלֶּה נְקֵבוֹת, אֵלֶּה שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁתִּקֵּן מֹשֶׁה זְכָרִים, אֵלֶּה שֶׁל שְׁלֹמֹה נְקֵבוֹת, וְאֵלֶּה בֵּית קִבּוּל לְאֵלֶּה, דַּרְגּוֹת שְׁלֹמֹה הֵן בֵּית קִבּוּל לְדַרְגּוֹת מֹשֶׁה, וּכְשֶׁמִּתְחַבְּרִים כֻּלָּם כְּאֶחָד, ׳שְׁלֹמֹה׳ מִתְהַפֵּךְ לְ ׳מֹשֶׁה׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [כד.] לקבל מנרתא דאיהי ו', ושית קני מנרתא דאינון ה' ה', שית ווי״ן, ורזא דמלה ° ׳שבעה ושבעה מוצקות׳ (זכריה ד, ב), עד דסלקין לי״ד, דאיהו יהו״ה יו״ד ה״א וא״ו ה״א, ודא איהו ׳ודוד מנגן ביד׳, י״ד לקבל י״ד, ° וסלקא ה' באת ו', ° ולבתר סליק ו' בי', שית זמנין עשר, עד דסליק לשתין, ° ואינון אתוון הדבקות בקריאת שמע, דבגינייהו אתמר כל המשים ° ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם, ° ושלמה עלייהו אמר (שיר ג ז) ׳הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה׳, ואינון נטרין (נ״א נטלין) ערסיה, ° ולקבלייהו ׳ששים המה מלכות׳ (שם ו, ח), (דף כד ע״א) אלין דכורין, ואלין נוקבין, אלין דקריאת שמע דתקין משה דכורין, אלין דשלמה נוקבין, ואלין בית קבול לאלין, דרגין דשלמה אינון בית קבול לדרגין דמשה, וכד מתחברן כלא כאחד, שלמ״ה אתהפך למש״ה.

התרגום: [כד.] כנגד המנורה שהיא ו', וששת קני המנורה שהם ה' ה', שש ווי"ן, וסוד הדבר ׳שבעה ושבעה מוצקות׳ (זכריה ד, ב), עד שעולים לי"ד, שהוא יהוה יו"ד ה"א וא"ו ה"א, וזהו ׳ודוד מנגן ביד׳, י"ד כנגד י"ד, ועולה ה' באות ו', ואחר כך עולה ו' בי', שש פעמים עשר, עד שעולה לששים, והם האותיות הדבקות בקריאת שמע, שבגללן נאמר, כל המפסיק רוח בין הדבקים מצננים לו את גיהנם, ושלמה עליהן אמר (שיר ג ז) ׳הנה מטתו שלשלמה ששים גברים סביב לה׳, והם שומרים את ערשו, וכנגדם ׳ששים המה מלכות׳ (שם ו, ח), (דף כד ע״א) אלה זכרים, ואלה נקבות, אלה של קריאת שמע שתקן משה זכרים, אלה של שלמה נקבות, ואלה בית קבול לאלה, דרגות שלמה הן בית קבול לדרגות משה, וכשמתחברים כלם כאחד, ׳שלמה׳ מתהפך ל ׳משה׳.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: שבעה ושבעה כו'. רוצה לומר שמנורה הוא שבעה ו' עם י', ז', וז' ווי"ן הרי שבעה ושבעה, וזה שאומר שלשה קני מנורה מצד האחד ושלשה כו'. שי"ו באמצע, ושתי ההין משני הצדדים, כמו בעוף השמים דלעיל שתי גדפוי מצדדים:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: