ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 14: תיקון יג - עשרת מיני הנגונים שבהם שיבח דוד את בת המלך › פיסקה 4 (כג ע"ב)

עליית השיר וירידתו בשש תיבות היחוד - וחמש נימי הכנור חמש אזכרות

תיקוני זוהר · תיקון יג - עשרת מיני הנגונים שבהם שיבח דוד את בת המלך · מאמר 14 · פיסקה 4 · דף כג ע"ב

לשון הזוהר

כַּד סָלְקָא הַאי שִׁיר, סָלְקָא בְשִׁית תֵּיבִין דְּאִינוּן שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְגוֹמֵר, וְכַד נָחֲתָא, נָחֲתָא בְשִׁית, דְּאִינוּן בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד, ° וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר ׳שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ׳ (שם ה, טו), ° וְנִגּוּנָא כַד סָלִיק סָלִיק בְּשִׁית, וְכַד מָאִיךְ מָאִיךְ בְּשִׁית. ° וַעֲשָׂרָה גַלְגַּלִּין אִינוּן יו"ד, דְּאִינוּן לָקֳבֵל עֲשַׂר אֶצְבְּעָאן דְּבָטְשִׁין בְּנִגּוּנָא, ° חָמֵשׁ ° בְּחָמֵשׁ נִימִין דְּכִנּוֹר, ° דְּאִינוּן חָמֵשׁ אַזְכָּרוֹת דְּאַדְכִּיר חָמֵשׁ זִמְנִין יהו״ה בְּהַאי מִזְמוֹר, חַד ׳עֶזְרִי מֵעִם יְיָ׳ ', ב' יְיָ' שֹׁמְרֶךָ, ג' יְיָ' צִלְּךָ, ד' ׳יְיָ' יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע׳, ה' יְיָ' ׳יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ׳, וְאִינוּן ה״ה, דְּסָלְקִין בְּי' בְּשִׁית דַּרְגִּין דְּאִיהוּ ו', בֵּיהּ סָלְקִין וְנָחֲתִין, ° וְאִיהוּ כְּגַוְונָא דְסֻלָּם, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְגוֹמֵר׳ (בראשית כח, יב), ° ׳וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אלהי״ם עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ׳, ° וְכֹלָּא יהו״ה, יו״ד ה״א וא״ו ה״א, יָ״ד, ׳וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיָד׳ (שמואל א יט, ט). (° ו' אִיהוּ גוּפָא, גַּדְפוֹי ה״ה, רֵישָׁא דִילֵיהּ י', בֵּיהּ סָלִיק קָלָא דְנִגּוּנָא) ° וְעוֹד ו' אִיהִי מְנַרְתָּא, ה' ה' ׳שְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנוֹרָה מִצִּדָּהּ׳ (שמות כה, לב) הָאֶחָת וְגוֹמֵר, ו' מְנוֹרָה בְּאֶמְצַע, נֵר עַל רֵישֵׁיהּ י', כַּד שַׁרְיָא בְּאָת ו' אִתְעֲבִיד ז', וְרָזָא דְמִלָּה ׳יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת׳ (במדבר ח, ב).

תרגום

כְּשֶׁעוֹלֶה שִׁיר זֶה, עוֹלֶה בְּשֵׁשׁ תֵּבוֹת שֶׁהֵן ׳שְׁמַע יִשְׂרָאֵל׳ וְגוֹ', וּכְשֶׁיּוֹרֵד, יוֹרֵד בְּשֵׁשׁ, שֶׁהֵן ׳בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד׳, וַעֲלֵיהֶן נֶאֱמַר (שם ה טו) ׳שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ׳, וְהַנִּגּוּן כְּשֶׁעוֹלֶה עוֹלֶה בְּשֵׁשׁ, וּכְשֶׁיּוֹרֵד יוֹרֵד בְּשֵׁשׁ. וַעֲשָׂרָה גַּלְגַּלִּים הֵם יו"ד, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת הַפּוֹרְטוֹת בַּנִּגּוּן, חָמֵשׁ בְּחָמֵשׁ נִימֵי הַכִּנּוֹר, שֶׁהֵן חָמֵשׁ אַזְכָּרוֹת שֶׁהִזְכִּיר חָמֵשׁ פְּעָמִים יְהֹוָה בְּמִזְמוֹר זֶה, אַחַת ׳עֶזְרִי מֵעִם ה׳׳, שְׁתַּיִם ׳ה׳ שֹׁמְרֶךָ׳, שָׁלֹשׁ ׳ה׳ צִלְּךָ׳, אַרְבַּע ׳ה׳ יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע׳, חָמֵשׁ ׳ה׳ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ׳, וְהֵן ה"ה, הָעוֹלוֹת בְּי' בְּשֵׁשׁ דְּרָגוֹת שֶׁהוּא ו', בּוֹ עוֹלוֹת וְיוֹרְדוֹת, וְהוּא כְּעֵין סֻלָּם, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (בראשית כח יב) ׳וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה׳ וְגוֹ', ׳וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ׳, וְהַכֹּל יְהֹוָה, יו"ד ה"א וא"ו ה"א, יָ"ד, ׳וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיָד׳ (שמואל א יט ט). (ו' הוּא הַגּוּף, כְּנָפָיו ה"ה, רֹאשׁוֹ י', בּוֹ עוֹלֶה קוֹל הַנִּגּוּן). וְעוֹד, ו' הִיא הַמְּנוֹרָה, ׳ה' ה' שְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הָאֶחָד׳ וְגוֹ' (שמות כה לב), ו' הַמְּנוֹרָה בָּאֶמְצַע, נֵר עַל רֹאשָׁהּ י', כְּשֶׁשּׁוֹרָה בְּאוֹת ו' נַעֲשֵׂית ז', וְסוֹד הַדָּבָר ׳יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת׳ (במדבר ח ב).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כד סלקא האי שיר, סלקא בשית תיבין דאינון שמע ישראל וגומר, וכד נחתא, נחתא בשית, דאינון ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, ° ועלייהו אתמר ׳שוקיו עמודי שש׳ (שם ה, טו), ° ונגונא כד סליק סליק בשית, וכד מאיך מאיך בשית. ° ועשרה גלגלין אינון יו"ד, דאינון לקבל עשר אצבעאן דבטשין בנגונא, ° חמש ° בחמש נימין דכנור, ° דאינון חמש אזכרות דאדכיר חמש זמנין יהו״ה בהאי מזמור, חד ׳עזרי מעם יי׳ ', ב' יי' שמרך, ג' יי' צלך, ד' ׳יי' ישמרך מכל רע׳, ה' יי' ׳ישמר צאתך ובואך׳, ואינון ה״ה, דסלקין בי' בשית דרגין דאיהו ו', ביה סלקין ונחתין, ° ואיהו כגוונא דסלם, דאתמר ביה ׳והנה סלם מצב ארצה וגומר׳ (בראשית כח, יב), ° ׳והנה מלאכי אלהי״ם עלים וירדים בו׳, ° וכלא יהו״ה, יו״ד ה״א וא״ו ה״א, י״ד, ׳ודוד מנגן ביד׳ (שמואל א יט, ט). (° ו' איהו גופא, גדפוי ה״ה, רישא דיליה י', ביה סליק קלא דנגונא) ° ועוד ו' איהי מנרתא, ה' ה' ׳שלשה קני מנורה מצדה׳ (שמות כה, לב) האחת וגומר, ו' מנורה באמצע, נר על רישיה י', כד שריא באת ו' אתעביד ז', ורזא דמלה ׳יאירו שבעת הנרות׳ (במדבר ח, ב).

התרגום: כשעולה שיר זה, עולה בשש תבות שהן ׳שמע ישראל׳ וגו', וכשיורד, יורד בשש, שהן ׳ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד׳, ועליהן נאמר (שם ה טו) ׳שוקיו עמודי שש׳, והנגון כשעולה עולה בשש, וכשיורד יורד בשש. ועשרה גלגלים הם יו"ד, שהם כנגד עשר אצבעות הפורטות בנגון, חמש בחמש נימי הכנור, שהן חמש אזכרות שהזכיר חמש פעמים יהוה במזמור זה, אחת ׳עזרי מעם ה׳, שתים ׳ה׳ שמרך׳, שלש ׳ה׳ צלך׳, ארבע ׳ה׳ ישמרך מכל רע׳, חמש ׳ה׳ ישמר צאתך ובואך׳, והן ה"ה, העולות בי' בשש דרגות שהוא ו', בו עולות ויורדות, והוא כעין סלם, שנאמר בו (בראשית כח יב) ׳והנה סלם מצב ארצה׳ וגו', ׳והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו׳, והכל יהוה, יו"ד ה"א וא"ו ה"א, י"ד, ׳ודוד מנגן ביד׳ (שמואל א יט ט). (ו' הוא הגוף, כנפיו ה"ה, ראשו י', בו עולה קול הנגון). ועוד, ו' היא המנורה, ׳ה' ה' שלשה קני מנרה מצדה האחד׳ וגו' (שמות כה לב), ו' המנורה באמצע, נר על ראשה י', כששורה באות ו' נעשית ז', וסוד הדבר ׳יאירו שבעת הנרות׳ (במדבר ח ב).

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ועלייהו אתמר שוקיו כו'. רוצה לומר שש - הוא שית פרקין שבשוקיים, ובדרועין היא סלקא בשית, ובשוקין נחתא בשית:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה:

ועוד 1 פסוקים. אינדקס הפסוקים