ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 14: תיקון יג - עשרת מיני הנגונים שבהם שיבח דוד את בת המלך › פיסקה 24 (כה ע"ב)

השכינה קרבנו של הקב"ה - ועליית התפלה בימין ובשמאל לכל הספירות

תיקוני זוהר · תיקון יג - עשרת מיני הנגונים שבהם שיבח דוד את בת המלך · מאמר 14 · פיסקה 24 · דף כה ע"ב

לשון הזוהר

וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי קֻרְבְּנָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, ° דִּמְקַבֵּל לָהּ בִּימִינָא וּשְׂמָאלָא וְגוּפָא, וְיִחוּדָא דִּילֵהּ עִמָּהּ בְּצַדִּיק, ° דְּאִיהוּ אוֹת תְּפִלִּין וְאוֹת שַׁבָּת וְיוֹמִין טָבִין. ° וְאִית לְמִשְׁאַל, לָמָּה מְצַלְּאִין לְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּכַמָּה דַּרְגִּין. זִמְנִין מְצַלִּין לֵהּ בִּסְפִירָה יְדִיעָה ובמדה יְדִיעָה. לְזִמְנִין צְלוֹתָא לִימִינָא, הָדָא הוּא דְּאָמַר הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים. לְזִמְנִין לִשְׂמָאלָא, הָדָא הוּא דְּאָמַר הָרוֹצֶה לְהַעֲשִׁיר יַצְפִּין. דְּאַבָּא וְאִמָּא לִימִינָא וּשְׂמָאלָא אִנּוּן. לְזִמְנִין לְעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, לְזִמְנִין לְצַדִּיק, כָּל צְלוֹתָא סָלְקָא לְדַרְגָּא יְדִיעָה. אֶלָּא ° וַדַּאי יהו'ה אִיהוּ בְּכָל סְפִירָה וּסְפִירָה. וּצְלוֹתָא אִיהִי שְׁכִינְתָּא. בְּזִמְנָא דְּבָעֵי לְרַחֲמָא עַל עָלְמָא, סְלִיקַת בִּימִינָא. וּבְזִמְנָא דְּבָעֵי לְמֶעֱבַד דִּינָא בְּעָלְמָא, סְלִיקָא לִשְׂמָאלָא. וְכֹלָּא לְגַבֵּי יְהוָֹ"ה דְּאִיהוּ בְּכָל אֲתַר. וּבְגִין דָּא, ׳זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה׳ (ויקרא ו, ב), ה'עֹלָה לַה', וְדָא צְלוֹתָא, דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא, קָרְבָּן לַה'. וְכַד סְלִיקַת לְגַבֵּהּ, צָרִיךְ לְאַכְלְלָא עִמַּהּ כָּל סְפִירָן, דְּלֵית קְדֻשָּׁה פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. ° דְּאִיהִי קְדֻשָּׁה דִּילֵהּ, בְּרָכָה דִּילֵהּ, יִחוּדָא דִּילֵהּ. וּבְגִין דָּא, כַּד בָּעֵי בַּר נָשׁ לְסָלְקָא לִצְלוֹתָא לְעֵלָּא, צָרִיךְ לְסָלְקָא לָהּ בְּכָל ° תְּנוּעִין.

תרגום

וְהַשְּׁכִינָה הִיא קָרְבָּנוֹ שֶׁל הקב"ה, שֶׁמְּקַבֵּל אוֹתָהּ בַּיָּמִין וּבַשְּׂמֹאל וּבַגּוּף, וְיִחוּדוֹ עִמָּהּ בַּצַּדִּיק, שֶׁהוּא אוֹת תְּפִלִּין וְאוֹת שַׁבָּת וְיָמִים טוֹבִים. וְיֵשׁ לִשְׁאֹל, לָמָּה מִתְפַּלְּלִים לְהקב"ה בְּכַמָּה דְּרָגוֹת. פְּעָמִים מִתְפַּלְּלִים לוֹ בִּסְפִירָה יְדוּעָה וּבְמִדָּה יְדוּעָה. פְּעָמִים תְּפִלָּה לַיָּמִין, הֲדָא הוּא שֶׁאָמְרוּ, הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים. פְּעָמִים לַשְּׂמֹאל, הֲדָא הוּא שֶׁאָמְרוּ, הָרוֹצֶה לְהַעֲשִׁיר יַצְפִּין. שֶׁאַבָּא וְאִמָּא לְיָמִין וּלְשְׂמֹאל הֵם. פְּעָמִים לְעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, פְּעָמִים לַצַּדִּיק, כָּל תְּפִלָּה עוֹלָה לְדַרְגָּה יְדוּעָה. אֶלָּא וַדַּאי יְהֹוָה הוּא בְּכָל סְפִירָה וּסְפִירָה. וְהַתְּפִלָּה הִיא הַשְּׁכִינָה. בְּעֵת שֶׁרוֹצָה לְרַחֵם עַל הָעוֹלָם, עוֹלָה בַּיָּמִין. וּבְעֵת שֶׁרוֹצָה לַעֲשׂוֹת דִּין בָּעוֹלָם, עוֹלָה בַּשְּׂמֹאל. וְהַכֹּל כְּלַפֵּי יְהֹוָה שֶׁהוּא בְּכָל מָקוֹם. וּמִשּׁוּם כָּךְ, (ויקרא ו, ב) 'זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה', ה'עֹלָה לַה', וְזוֹ הַתְּפִלָּה, שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה, קָרְבָּן לַה'. וּכְשֶׁעוֹלָה אֵלָיו, צָרִיךְ לִכְלֹל עִמָּהּ אֶת כָּל הַסְּפִירוֹת, שֶׁאֵין קְדֻשָּׁה פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. שֶׁהִיא קְדֻשָּׁתוֹ, בִּרְכָּתוֹ, יִחוּדוֹ. וּמִשּׁוּם כָּךְ, כְּשֶׁרוֹצֶה הָאָדָם לְהַעֲלוֹת אֶת הַתְּפִלָּה לְמַעְלָה, צָרִיךְ לְהַעֲלוֹתָהּ בְּכָל הַתְּנוּעוֹת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ושכינתא איהי קרבנא דקדשא בריך הוא, ° דמקבל לה בימינא ושמאלא וגופא, ויחודא דילה עמה בצדיק, ° דאיהו אות תפלין ואות שבת ויומין טבין. ° ואית למשאל, למה מצלאין לקדשא בריך הוא בכמה דרגין. זמנין מצלין לה בספירה ידיעה ובמדה ידיעה. לזמנין צלותא לימינא, הדא הוא דאמר הרוצה להחכים ידרים. לזמנין לשמאלא, הדא הוא דאמר הרוצה להעשיר יצפין. דאבא ואמא לימינא ושמאלא אנון. לזמנין לעמודא דאמצעיתא, לזמנין לצדיק, כל צלותא סלקא לדרגא ידיעה. אלא ° ודאי יהו'ה איהו בכל ספירה וספירה. וצלותא איהי שכינתא. בזמנא דבעי לרחמא על עלמא, סליקת בימינא. ובזמנא דבעי למעבד דינא בעלמא, סליקא לשמאלא. וכלא לגבי יהו"ה דאיהו בכל אתר. ובגין דא, ׳זאת תורת העלה׳ (ויקרא ו, ב), ה'עלה לה', ודא צלותא, דאיהי שכינתא, קרבן לה'. וכד סליקת לגבה, צריך לאכללא עמה כל ספירן, דלית קדשה פחות מעשרה. ° דאיהי קדשה דילה, ברכה דילה, יחודא דילה. ובגין דא, כד בעי בר נש לסלקא לצלותא לעלא, צריך לסלקא לה בכל ° תנועין.

התרגום: והשכינה היא קרבנו של הקב"ה, שמקבל אותה בימין ובשמאל ובגוף, ויחודו עמה בצדיק, שהוא אות תפלין ואות שבת וימים טובים. ויש לשאל, למה מתפללים להקב"ה בכמה דרגות. פעמים מתפללים לו בספירה ידועה ובמדה ידועה. פעמים תפלה לימין, הדא הוא שאמרו, הרוצה להחכים ידרים. פעמים לשמאל, הדא הוא שאמרו, הרוצה להעשיר יצפין. שאבא ואמא לימין ולשמאל הם. פעמים לעמודא דאמצעיתא, פעמים לצדיק, כל תפלה עולה לדרגה ידועה. אלא ודאי יהוה הוא בכל ספירה וספירה. והתפלה היא השכינה. בעת שרוצה לרחם על העולם, עולה בימין. ובעת שרוצה לעשות דין בעולם, עולה בשמאל. והכל כלפי יהוה שהוא בכל מקום. ומשום כך, (ויקרא ו, ב) 'זאת תורת העלה', ה'עלה לה', וזו התפלה, שהיא השכינה, קרבן לה'. וכשעולה אליו, צריך לכלל עמה את כל הספירות, שאין קדשה פחות מעשרה. שהיא קדשתו, ברכתו, יחודו. ומשום כך, כשרוצה האדם להעלות את התפלה למעלה, צריך להעלותה בכל התנועות.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: וצלותא איהי כו' בגין כו'. ר"ל דל"ת הא רישא דקרא קאי על ד"ת כחצים ביד גבור כו' אשרי הגבר כו' כמ"ש בגמ' לכך אמר דתפלה בלא אורייתא לא סלקא כמ"ש לעיל דף ע"ד ע"ג ההוא צלותא כו' דהוו בלא זכו דאורייתא כו' והכי כד צלותא כו' סלקא…

לכל המפרשים על פיסקה זו