ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 14: תיקון יג - עשרת מיני הנגונים שבהם שיבח דוד את בת המלך › פיסקה 21 (כה ע"ב)

מלאכי חבלה הרודפים תפלה שאינה שלמה - ומגן העיטוף והתפלין

תיקוני זוהר · תיקון יג - עשרת מיני הנגונים שבהם שיבח דוד את בת המלך · מאמר 14 · פיסקה 21 · דף כה ע"ב

לשון הזוהר

[תיקונים מזהר חדש דף פא ע"ד] וְכַד צְלוֹתִין סָלְקִין כַּדְקָא יָאוּת, כָּרוֹזָא נָפִיק וְאָמַר שְׂאוּ שְׁעָרִים וְכוּ'. וְאַמְרִין ׳מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׳ (שם) מִסִּטְרָא דְּאִמָּא דְּאִיהִי מ'י, וְאִתְקְרֵי ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה. ׳מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, ה' צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה׳, מִסִּטְרָא דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא וְצַדִּיק. וְאִם צְלוֹתָא לָאו אִיהִי שְׁלֵמָא, כַּמָּה מַלְאֲכֵי חַבָּלָה רַדְפִין אֲבַתְרֵהּ, וְאִתְּמַר בָּהּ (איכה א) ׳כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים׳. וּבְגִין דָּא מְצַלִּין ׳וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן׳, דָּא סמאל דְּאִיהוּ נָחָשׁ. וְלֹא יַשְׁחִית דָּא מַשְׁחִית. וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, דָּא אַף. כָּל חֲמָתוֹ, דָּא חֵמָה. בְּגִין דְּלָא יִרְדְּפוּן בָּתַר (פא ע"ד) צְלוֹתָא. וְכַמָּה מַלְאֲכֵי חַבָּלָה תַּלְיָן מִנַּיְהוּ, שֶׁבַע אִנּוּן מְמָנָן, וְתַלְיָן בֵּינַיְהוּ שִׁבְעִין, וּלְכָל רְקִיעָא וּרְקִיעָא אִנּוּן מְקַטְרְגִין, וְתַלְיָן מִנַּיְהוּ ע' אֶלֶף רִבּוֹא. וְאִם צְלוֹתָא סָלְקָא שְׁלֵמָה, בְּעִטוּפָא דְּמִצְוָה וּבִתְפִלִּין עַל רֵישֵׁהּ וּבִדְרוֹעֵהּ, אִתְּמַר בְּהוֹן (תהלים צא) ׳יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף. ורבבה מימינך וגו'׳. וּבִזְכוּת תְּפִלִּין דְּרֵישָׁא, וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' וְגוֹ' (דברים כח י), שֵׁם ה' הָא אוֹקְמוּהּ דְּאִיהִי תְּפִלִּין דְּרֵישָׁא.

תרגום

[ תיקונים מזהר חדש דף פא ע"ד ] וּכְשֶׁהַתְּפִלּוֹת עוֹלוֹת כָּרָאוּי, יוֹצֵאת כָּרוֹז וְאוֹמֵר 'שְׂאוּ שְׁעָרִים' וְכוּ'. וְאוֹמְרִים ' ׳מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׳ ' (שם) מִצַּד הָאֵם שֶׁהִיא מִ"י, וְנִקְרֵאת 'ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר' מִצַּד הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה. 'מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, ה' ׳צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה׳ ', מִצַּד עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא וְהַצַּדִּיק. וְאִם הַתְּפִלָּה אֵינָהּ שְׁלֵמָה, כַּמָּה מַלְאֲכֵי חַבָּלָה רוֹדְפִים אַחֲרֶיהָ, וְנֶאֱמַר בָּהּ ' ׳כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים׳ (איכה א) '. וּמִשּׁוּם כָּךְ מִתְפַּלְּלִים ' ׳וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן׳ ', זֶה סמאל שֶׁהוּא הַנָּחָשׁ. 'וְלֹא יַשְׁחִית', זֶה מַשְׁחִית. 'וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ', זֶה 'אַף'. 'כָּל חֲמָתוֹ', זוֹ 'חֵמָה'. כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְדְּפוּ אַחַר הַתְּפִלָּה. וְכַמָּה מַלְאֲכֵי חַבָּלָה תְּלוּיִים מֵהֶם, שִׁבְעָה הֵם מְמֻנִּים, וּתְלוּיִים בֵּינֵיהֶם שִׁבְעִים, וּלְכָל רָקִיעַ וְרָקִיעַ הֵם מְקַטְרְגִים, וּתְלוּיִים מֵהֶם שִׁבְעִים אֶלֶף רִבּוֹא. וְאִם הַתְּפִלָּה עוֹלָה שְׁלֵמָה, בְּעִטּוּף שֶׁל מִצְוָה וּבִתְפִלִּין עַל רֹאשׁוֹ וּבִזְרוֹעוֹ, נֶאֱמַר בָּהֶם ' ׳יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ׳ (תהלים צא) ' וְגוֹ'. וּבִזְכוּת תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ, 'וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה'' וְגוֹ' (דברים כח, י), 'שֵׁם ה'' הֲרֵי בֵּאֲרוּ שֶׁהִיא תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [תיקונים מזהר חדש דף פא ע"ד] וכד צלותין סלקין כדקא יאות, כרוזא נפיק ואמר שאו שערים וכו'. ואמרין ׳מי זה מלך הכבוד׳ (שם) מסטרא דאמא דאיהי מ'י, ואתקרי ה' עזוז וגבור מסטרא דשכינתא תתאה. ׳מי הוא זה מלך הכבוד, ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה׳, מסטרא דעמודא דאמצעיתא וצדיק. ואם צלותא לאו איהי שלמא, כמה מלאכי חבלה רדפין אבתרה, ואתמר בה (איכה א) ׳כל רדפיה השיגוה בין המצרים׳. ובגין דא מצלין ׳והוא רחום יכפר עון׳, דא סמאל דאיהו נחש. ולא ישחית דא משחית. והרבה להשיב אפו, דא אף. כל חמתו, דא חמה. בגין דלא ירדפון בתר (פא ע"ד) צלותא. וכמה מלאכי חבלה תלין מניהו, שבע אנון ממנן, ותלין ביניהו שבעין, ולכל רקיעא ורקיעא אנון מקטרגין, ותלין מניהו ע' אלף רבוא. ואם צלותא סלקא שלמה, בעטופא דמצוה ובתפלין על רישה ובדרועה, אתמר בהון (תהלים צא) ׳יפל מצדך אלף. ורבבה מימינך וגו'׳. ובזכות תפלין דרישא, וראו כל עמי הארץ כי שם ה' וגו' (דברים כח י), שם ה' הא אוקמוה דאיהי תפלין דרישא.

התרגום: [ תיקונים מזהר חדש דף פא ע"ד ] וכשהתפלות עולות כראוי, יוצאת כרוז ואומר 'שאו שערים' וכו'. ואומרים ' ׳מי זה מלך הכבוד׳ ' (שם) מצד האם שהיא מ"י, ונקראת 'ה' עזוז וגבור' מצד השכינה התחתונה. 'מי הוא זה מלך הכבוד, ה' ׳צבאות הוא מלך הכבוד סלה׳ ', מצד עמודא דאמצעיתא והצדיק. ואם התפלה אינה שלמה, כמה מלאכי חבלה רודפים אחריה, ונאמר בה ' ׳כל רדפיה השיגוה בין המצרים׳ (איכה א) '. ומשום כך מתפללים ' ׳והוא רחום יכפר עון׳ ', זה סמאל שהוא הנחש. 'ולא ישחית', זה משחית. 'והרבה להשיב אפו', זה 'אף'. 'כל חמתו', זו 'חמה'. כדי שלא ירדפו אחר התפלה. וכמה מלאכי חבלה תלויים מהם, שבעה הם ממנים, ותלויים ביניהם שבעים, ולכל רקיע ורקיע הם מקטרגים, ותלויים מהם שבעים אלף רבוא. ואם התפלה עולה שלמה, בעטוף של מצוה ובתפלין על ראשו ובזרועו, נאמר בהם ' ׳יפל מצדך אלף ורבבה מימינך׳ (תהלים צא) ' וגו'. ובזכות תפלין של ראש, 'וראו כל עמי הארץ כי שם ה' וגו' (דברים כח, י), 'שם ה' הרי בארו שהיא תפלין של ראש.

מן המפרשים

הסולם: מן המקבילה בבראשית מאמר יז, א (כג:) ואי צלותא לאו איהי שלימא, כמה מלאכי חבלה רדפין אבתרה, כד"א כל רודפיה השיגוה בין המצרים ואם התפלה אינה שלמה, כמה מלאכי חבלה רודפים אחריה כמ"ש כל רודפיה וכו'. ו בגין דא מצלין: והוא רחום יכפר…

ביאור הגר"א: דאינון י"ח אלפי רבוא כו'. והוא כמ"ש ( ע"ז ג ע"ב ) א"ת שנאן אלא שאינן ורכב הוא מט"ט שהוא רכב לקב"ה כמ"ש (שם) בלילה מאי עביד רוכב על כרוב קל שלו ושט בח"י עולמות והענין כי לילה הוא הגלות ואמר רוכב כו' שכרוב הוא מט"ט שהוא כלל…

לכל המפרשים על פיסקה זו