ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 14: תיקון יג - עשרת מיני הנגונים שבהם שיבח דוד את בת המלך › פיסקה 20 (כה ע"ב)

החיות היורדות לקבל תפלות היום - ובשבת הקב"ה עצמו מקבל בת יחידתו

תיקוני זוהר · תיקון יג - עשרת מיני הנגונים שבהם שיבח דוד את בת המלך · מאמר 14 · פיסקה 20 · דף כה ע"ב

לשון הזוהר

° וּמִתְעַטֵף בְּעִטוּפָא דְּמִצְוָה כְּעָנִי, ° וִיהֵא בִּתְפִלִּין כְּאֶבְיוֹן, ° לְתַרְעָא דְּהֵיכָלָא ° דְּאִיהִי אדנ'י, דְּהָכֵי סָלִיק לְחֻשְׁבַּן הֵיכָ'ל, וְדָא אִיהוּ אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח. וְכַד אַפְתַּח פּוּמֵהּ בִּצְלוֹתָא דְּעַרְבִית, ° נִשְׁרָא קָא נָחִית ° בְּיוֹמִין דְּחֹל לְקַבְּלָא בְּגַדְפָּהָא צְלוֹתָא דְּלֵילָא, וְדָא נוריא"ל. ° אִתְקְרֵי אוּרִיאֵ"ל ° מִסִּטְרָא דְּחֶסֶד, וְנוריא"ל ° מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה, דְּאִיהוּ נוּר דָּלִיק, ° דְּאִתְּמַר בֵּהּ נְהַר דִינוּר ׳נָגֵיד וְנָפֵק מִן קָדָמוֹהִי׳. וּבִצְלוֹתָא דְּשַׁחֲרִית נָחִית אַרְיֵה לְקַבְּלָא צְלוֹתֵהּ דְּבַר נָשׁ, ° בִּדְרוֹעוֹי וְגַדְפוֹי, דְּד' גַּדְפִּין לְכָל חַיָּה וְדָּא מִיכָאֵ"ל. וּבִצְלוֹתָא דְּמִנְחָא שׁוֹר נָחִית לְקַבְּלָא צְלוֹתָא בְּקַרְנוֹי וּבְגַדְפוֹי וְדָא גַּבְרִיאֵ"ל. וּבְשַׁבָּת נָחִית קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא ° בִּתְלָת אֲבָהָן לְקַבְּלָא בַּת יְחִידָה בְּהוֹן, וְדָא רָזָא ° דְּשַׁבָּת, ש' בַּת, בִּתְלָת אֲבָהָן מְקַבֵּל קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לִצְלוֹתָא דְּאִיהִי שַׁבָּת, ° בַּת יְחִידָה דִּילֵהּ. בְּהַהוּא זִמְנָא ° חֵיוָן עִלָּאִין דְּאִתְקְרִיאוּ בִּשְׁמָא דה' פַּתְחִין וְאַמְרִין ° שְׂאוּ שְׁעָרִים ° רָאשֵׁיכֶם וְגוֹ' (שם). בְּהַהוּא שַׁעֲתָא מִתְפַּתְּחִין שִׁבְעָה הֵיכָלִין. ° הֵיכָלָא קַדְמָאָה הֵיכָלָא דְּאַהֲבָה. תִּנְיָנָא הֵיכָלָא דְּיִרְאָה. (וילנא כח ע"א) תְּלִיתָאָה הֵיכָלָא דְּרַחֲמֵי. ד' הֵיכָלָא דִּנְבוּאָה דְּאַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא. ה' הֵיכָל דִּנְבוּאָה דְּאַסְפַּקְלַרְיָא דְּלָא נַהֲרָא. ו' הֵיכַל צֶדֶק. ז' הֵיכַל דִּין. ° וְעָלַיְהוּ כְּתִיב בְּרֵאשִׁי"ת, בָּרָא שִׁית. אֱלֹהִים הֵיכָלָא שְׁבִיעָאָה. וְאִנּוּן ז' הֵיכָלִין לְתַתָּא וְשִׁבְעָה הֵיכָלִין לְעֵלָּא. וּלְקַבְלַיְהוּ ז' קָלֵי דַּהֲבוּ לַה'. ° וי"ח אַזְכָּרוֹת דַּהֲבוּ לַה', דִּבְהוֹן שָׁט קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּי"ח עָלְמִין, בְּרֶכֶב ׳אֱלֹהִים רִבּוֹתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן׳, ° דְּאִנּוּן י"ח אַלְפֵי רִבּוֹא עָלְמִין. וְכַמָּה נְטוּרֵי תַּרְעִין אִית, נְטוּרֵי הֵיכָלִין דִּמְקַבְּלִין צְלוֹתִין. וְכָל צְלוֹתָא לֹא תֵּיעוֹל אֶלָּא ° בְּמִדָּה וּבְמִשְׁקָל. וּבְגִין דָּא אִתְּמַר עַל צְלוֹתָא, ׳לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ וְגוֹ'׳. וּצְלוֹתִין חֲסֵרִין, עָלַיְהוּ אִתְּמַר (דניאל ה) תָּקֵל תְּקִילְתָּא ° בְּמָאזְניי' וְאִשְׁתְּכָחַת חַסִּיר. ° אַף עַל גַּב דְּהַאי קְרָא בַּאֲתַר אָחֳרָא אוֹקְמוּהּ, ע' אַנְפִּין לַתּוֹרָה. בְּגִין דִּשְׁכִינְתָּא עָלַהּ אִתְּמַר (שיר ד) ׳כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ׳. וְלָא קַבִּילַת צְלוֹתָא דְּאִית בָּהּ מוּמָה. הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳כָּל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא׳ יִקְרַב וְכִי אִית צְלוֹתָא דְּאִית בָּהּ מוּמָא, אִין, הַהִיא דְּסָלְקָא פְּגִימָא, ° בְּלֹא מַחֲשָׁבָה, וּבִלְבּוּלָא דְּדַעְתָּא, כ"ש ° אִם טָעָה בִּתְלָת בִּרְכָּאן קַדְמָאִין אוֹ בִּתְלָת בַּתְרָאִין אוֹ בָּאֶמְצָעִיּוֹת. וּבְגִין דָּא אוֹקְמוּהּ מָארֵי מַתְנִיתִין טָעָה בְּג' רִאשׁוֹנוֹת חוֹזֵר לָרֹאשׁ, וּבָאַחֲרוֹנוֹת חוֹזֵר לָעֲבוֹדָה, וּבָאֶמְצָעִיּוֹת חוֹזֵר לַמָּקוֹם שֶׁנִּזְכַּר. וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בִּצְלוֹתָא ° מִי יַעֲלֶה בְּהַר ה' וְגוֹ'. וְכַד צְלוֹתָא סָלְקָא בִּדְרוֹעָא יְמִינָא אוֹ בִּשְׂמָאלָא, דְּאִנּוּן שַׁחֲרִית וּמִנְחָה, מַה כְּתִיב בָּהּ, (שיר ג) ׳שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְחַבְּקֵנִי׳. צְלוֹתָא דְּעַרְבִית ° אִיהִי מִּטָה, וּבְגִינַהּ אִתְּמַר ° בְּיַעֲקֹב ׳וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל ° עַל רֹאשׁ הַמִּטָה׳, ° דְּאִיהִי בְּבֵי מַרְעָא בְּגָלוּתָא דְּאִיהוּ לַיְלָה, ° ׳כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי מֵהֶם וְגוֹ'׳ (שה"ש ג ד).

תרגום

וּמִתְעַטֵּף בְּעִטּוּף שֶׁל מִצְוָה כְּעָנִי, וִיהֵא בִּתְפִלִּין כְּאֶבְיוֹן, לְשַׁעַר הַהֵיכָל שֶׁהוּא 'אֲדֹנָי', שֶׁכָּךְ עוֹלֶה בְּחֶשְׁבּוֹן 'הֵיכָל', וְזֶהוּ 'אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח'. וּכְשֶׁפּוֹתֵחַ אֶת פִּיו בִּתְפִלַּת עַרְבִית, הַנֶּשֶׁר יוֹרֵד בִּימוֹת הַחֹל לְקַבֵּל בִּכְנָפֶיהָ אֶת תְּפִלַּת הַלַּיְלָה, וְזֶה נוּרִיאֵ"ל. נִקְרָא אוּרִיאֵ"ל מִצַּד הַחֶסֶד, וְנוּרִיאֵ"ל מִצַּד הַגְּבוּרָה, שֶׁהוּא אֵשׁ בּוֹעֶרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ 'נְהַר דִּינוּר ׳נָגֵד וְנָפֵק מִן קֳדָמוֹהִי׳ '. וּבִתְפִלַּת שַׁחֲרִית יוֹרֵד אַרְיֵה לְקַבֵּל אֶת תְּפִלַּת הָאָדָם, בִּזְרוֹעוֹתָיו וּכְנָפָיו, שֶׁאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְכָל חַיָּה, וְזֶה מִיכָאֵ"ל. וּבִתְפִלַּת מִנְחָה שׁוֹר יוֹרֵד לְקַבֵּל אֶת הַתְּפִלָּה בְּקַרְנָיו וּבִכְנָפָיו, וְזֶה גַּבְרִיאֵ"ל. וּבְשַׁבָּת יוֹרֵד הקב"ה בִּשְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת לְקַבֵּל בָּהֶם אֶת הַבַּת הַיְּחִידָה, וְזֶה סוֹד הַשַּׁבָּת, ש' - בַּת, בִּשְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת מְקַבֵּל הקב"ה אֶת הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא שַׁבָּת, בַּת יְחִידָתוֹ. בְּאוֹתָהּ עֵת הַחַיּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת הַנִּקְרָאוֹת בְּשֵׁם ה' פּוֹתְחוֹת וְאוֹמְרוֹת 'שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם' וְגוֹ' (שם). בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִפְתָּחִים שִׁבְעָה הֵיכָלוֹת. הַהֵיכָל הָרִאשׁוֹן - הֵיכַל אַהֲבָה. הַשֵּׁנִי - הֵיכַל יִרְאָה. (וילנא כח ע"א) הַשְּׁלִישִׁי - הֵיכַל רַחֲמִים. הָרְבִיעִי - הֵיכַל נְבוּאָה שֶׁל אַסְפַּקְלַרְיָה הַמְּאִירָה. הַחֲמִישִׁי - הֵיכַל נְבוּאָה שֶׁל אַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה. הַשִּׁשִּׁי - הֵיכַל צֶדֶק. הַשְּׁבִיעִי - הֵיכַל דִּין. וַעֲלֵיהֶם כָּתוּב 'בְּרֵאשִׁית' - 'בָּרָא שִׁית'. 'אֱלֹהִים' הֵיכָל שְׁבִיעִי. וְהֵם שִׁבְעָה הֵיכָלוֹת לְמַטָּה וְשִׁבְעָה הֵיכָלוֹת לְמַעְלָה. וּכְנֶגְדָּם שִׁבְעָה קוֹלוֹת 'הָבוּ לַה''. וּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אַזְכָּרוֹת 'הָבוּ לַה'', שֶׁבָּהֶם שָׁט הקב"ה בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר עוֹלָמוֹת, בְּרֶכֶב ' ׳אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן׳ ', שֶׁהֵם שְׁמוֹנָה עָשָׂר אַלְפֵי רִבּוֹא עוֹלָמוֹת. וְכַמָּה שׁוֹמְרֵי שְׁעָרִים יֵשׁ, שׁוֹמְרֵי הֵיכָלוֹת הַמְקַבְּלִים תְּפִלּוֹת. וְכָל תְּפִלָּה לֹא נִכְנֶסֶת אֶלָּא בְּמִדָּה וּבְמִשְׁקָל. וּמִשּׁוּם כָּךְ נֶאֱמַר עַל הַתְּפִלָּה, ' ׳לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ׳ ' וְגוֹ'. וּתְפִלּוֹת חֲסֵרוֹת, עֲלֵיהֶן נֶאֱמַר (דניאל ה) 'תְּקֵל תְּקִילְתָּא בְמֹאזַנְיָא וְאִשְׁתְּכַחַת חַסִּיר'. אַף עַל פִּי שֶׁמִּקְרָא זֶה בְּמָקוֹם אַחֵר בֵּאֲרוּהוּ, שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה. מִשּׁוּם שֶׁהַשְּׁכִינָה עָלֶיהָ נֶאֱמַר (שיר ד) 'כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ'. וְלֹא מְקַבֶּלֶת תְּפִלָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מוּם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב 'כָּל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא' יִקְרַב, וְכִי יֵשׁ תְּפִלָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מוּם, כֵּן, זוֹ הָעוֹלָה פְּגוּמָה, בְּלֹא מַחֲשָׁבָה, וּבְבִלְבּוּל הַדַּעַת, קַל וָחֹמֶר אִם טָעָה בִּשְׁלֹשׁ הַבְּרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת אוֹ בִּשְׁלֹשׁ הָאַחֲרוֹנוֹת אוֹ בָּאֶמְצָעִיּוֹת. וּמִשּׁוּם כָּךְ בֵּאֲרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, טָעָה בְּשָׁלֹשׁ רִאשׁוֹנוֹת חוֹזֵר לָרֹאשׁ, וּבָאַחֲרוֹנוֹת חוֹזֵר לָעֲבוֹדָה, וּבָאֶמְצָעִיּוֹת חוֹזֵר לַמָּקוֹם שֶׁנִּזְכַּר. וּמִשּׁוּם כָּךְ נֶאֱמַר בַּתְּפִלָּה 'מִי יַעֲלֶה בְהַר ה'' וְגוֹ'. וּכְשֶׁהַתְּפִלָּה עוֹלָה בַּזְּרוֹעַ הַיְמָנִית אוֹ בַּשְּׂמָאלִית, שֶׁהֵן שַׁחֲרִית וּמִנְחָה, מַה כָּתוּב בָּהּ, (שיר ג) 'שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי'. תְּפִלַּת עַרְבִית הִיא הַמִּטָּה, וּבִגְלָלָהּ נֶאֱמַר בְּיַעֲקֹב 'וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה', שֶׁהִיא בְּבֵית הַחוֹלִים בַּגָּלוּת שֶׁהוּא לַיְלָה, 'כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי מֵהֶם' וְגוֹ' (שה"ש ג ד).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ° ומתעטף בעטופא דמצוה כעני, ° ויהא בתפלין כאביון, ° לתרעא דהיכלא ° דאיהי אדנ'י, דהכי סליק לחשבן היכ'ל, ודא איהו אדני שפתי תפתח. וכד אפתח פומה בצלותא דערבית, ° נשרא קא נחית ° ביומין דחל לקבלא בגדפהא צלותא דלילא, ודא נוריא"ל. ° אתקרי אוריא"ל ° מסטרא דחסד, ונוריא"ל ° מסטרא דגבורה, דאיהו נור דליק, ° דאתמר בה נהר דינור ׳נגיד ונפק מן קדמוהי׳. ובצלותא דשחרית נחית אריה לקבלא צלותה דבר נש, ° בדרועוי וגדפוי, דד' גדפין לכל חיה ודא מיכא"ל. ובצלותא דמנחא שור נחית לקבלא צלותא בקרנוי ובגדפוי ודא גבריא"ל. ובשבת נחית קדשא בריך הוא ° בתלת אבהן לקבלא בת יחידה בהון, ודא רזא ° דשבת, ש' בת, בתלת אבהן מקבל קדשא בריך הוא לצלותא דאיהי שבת, ° בת יחידה דילה. בההוא זמנא ° חיון עלאין דאתקריאו בשמא דה' פתחין ואמרין ° שאו שערים ° ראשיכם וגו' (שם). בההוא שעתא מתפתחין שבעה היכלין. ° היכלא קדמאה היכלא דאהבה. תנינא היכלא דיראה. (וילנא כח ע"א) תליתאה היכלא דרחמי. ד' היכלא דנבואה דאספקלריא דנהרא. ה' היכל דנבואה דאספקלריא דלא נהרא. ו' היכל צדק. ז' היכל דין. ° ועליהו כתיב בראשי"ת, ברא שית. אלהים היכלא שביעאה. ואנון ז' היכלין לתתא ושבעה היכלין לעלא. ולקבליהו ז' קלי דהבו לה'. ° וי"ח אזכרות דהבו לה', דבהון שט קדשא בריך הוא בי"ח עלמין, ברכב ׳אלהים רבותים אלפי שנאן׳, ° דאנון י"ח אלפי רבוא עלמין. וכמה נטורי תרעין אית, נטורי היכלין דמקבלין צלותין. וכל צלותא לא תיעול אלא ° במדה ובמשקל. ובגין דא אתמר על צלותא, ׳לא יהיה לך בכיסך וגו'׳. וצלותין חסרין, עליהו אתמר (דניאל ה) תקל תקילתא ° במאזניי' ואשתכחת חסיר. ° אף על גב דהאי קרא באתר אחרא אוקמוה, ע' אנפין לתורה. בגין דשכינתא עלה אתמר (שיר ד) ׳כלך יפה רעיתי ומום אין בך׳. ולא קבילת צלותא דאית בה מומה. הדא הוא דכתיב ׳כל אשר בו מום לא׳ יקרב וכי אית צלותא דאית בה מומא, אין, ההיא דסלקא פגימא, ° בלא מחשבה, ובלבולא דדעתא, כ"ש ° אם טעה בתלת ברכאן קדמאין או בתלת בתראין או באמצעיות. ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין טעה בג' ראשונות חוזר לראש, ובאחרונות חוזר לעבודה, ובאמצעיות חוזר למקום שנזכר. ובגין דא אתמר בצלותא ° מי יעלה בהר ה' וגו'. וכד צלותא סלקא בדרועא ימינא או בשמאלא, דאנון שחרית ומנחה, מה כתיב בה, (שיר ג) ׳שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני׳. צלותא דערבית ° איהי מטה, ובגינה אתמר ° ביעקב ׳וישתחו ישראל ° על ראש המטה׳, ° דאיהי בבי מרעא בגלותא דאיהו לילה, ° ׳כמעט שעברתי מהם וגו'׳ (שה"ש ג ד).

התרגום: ומתעטף בעטוף של מצוה כעני, ויהא בתפלין כאביון, לשער ההיכל שהוא 'אדני', שכך עולה בחשבון 'היכל', וזהו 'אדני שפתי תפתח'. וכשפותח את פיו בתפלת ערבית, הנשר יורד בימות החל לקבל בכנפיה את תפלת הלילה, וזה נוריא"ל. נקרא אוריא"ל מצד החסד, ונוריא"ל מצד הגבורה, שהוא אש בוערת, שנאמר בו 'נהר דינור ׳נגד ונפק מן קדמוהי׳ '. ובתפלת שחרית יורד אריה לקבל את תפלת האדם, בזרועותיו וכנפיו, שארבע כנפים לכל חיה, וזה מיכא"ל. ובתפלת מנחה שור יורד לקבל את התפלה בקרניו ובכנפיו, וזה גבריא"ל. ובשבת יורד הקב"ה בשלשת האבות לקבל בהם את הבת היחידה, וזה סוד השבת, ש' - בת, בשלשת האבות מקבל הקב"ה את התפלה שהיא שבת, בת יחידתו. באותה עת החיות העליונות הנקראות בשם ה' פותחות ואומרות 'שאו שערים ראשיכם' וגו' (שם). באותה שעה נפתחים שבעה היכלות. ההיכל הראשון - היכל אהבה. השני - היכל יראה. (וילנא כח ע"א) השלישי - היכל רחמים. הרביעי - היכל נבואה של אספקלריה המאירה. החמישי - היכל נבואה של אספקלריה שאינה מאירה. הששי - היכל צדק. השביעי - היכל דין. ועליהם כתוב 'בראשית' - 'ברא שית'. 'אלהים' היכל שביעי. והם שבעה היכלות למטה ושבעה היכלות למעלה. וכנגדם שבעה קולות 'הבו לה'. ושמונה עשרה אזכרות 'הבו לה', שבהם שט הקב"ה בשמונה עשר עולמות, ברכב ' ׳אלהים רבתים אלפי שנאן׳ ', שהם שמונה עשר אלפי רבוא עולמות. וכמה שומרי שערים יש, שומרי היכלות המקבלים תפלות. וכל תפלה לא נכנסת אלא במדה ובמשקל. ומשום כך נאמר על התפלה, ' ׳לא יהיה לך בכיסך׳ ' וגו'. ותפלות חסרות, עליהן נאמר (דניאל ה) 'תקל תקילתא במאזניא ואשתכחת חסיר'. אף על פי שמקרא זה במקום אחר בארוהו, שבעים פנים לתורה. משום שהשכינה עליה נאמר (שיר ד) 'כלך יפה רעיתי ומום אין בך'. ולא מקבלת תפלה שיש בה מום. הדא הוא דכתיב 'כל אשר בו מום לא' יקרב, וכי יש תפלה שיש בה מום, כן, זו העולה פגומה, בלא מחשבה, ובבלבול הדעת, קל וחמר אם טעה בשלש הברכות הראשונות או בשלש האחרונות או באמצעיות. ומשום כך בארו בעלי המשנה, טעה בשלש ראשונות חוזר לראש, ובאחרונות חוזר לעבודה, ובאמצעיות חוזר למקום שנזכר. ומשום כך נאמר בתפלה 'מי יעלה בהר ה' וגו'. וכשהתפלה עולה בזרוע הימנית או בשמאלית, שהן שחרית ומנחה, מה כתוב בה, (שיר ג) 'שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני'. תפלת ערבית היא המטה, ובגללה נאמר ביעקב 'וישתחו ישראל על ראש המטה', שהיא בבית החולים בגלות שהוא לילה, 'כמעט שעברתי מהם' וגו' (שה"ש ג ד).

מן המפרשים

ביאור הגר"א: דא צלותא דערבית. רמז לגלות וז"ש דאיהי כו':

אור יקר: אדני שפתי תפתח היינו שהיא פנימה להיכל ושפתיים שערי צדק נצח הוד דלתות ההיכל, ולכך אנן אמרינן לגבה אדני שפתי תפתח ואז היא מרכבתה מטטרון, והיינו סוד צלותא שהיא מסתלקת עליו, והנה עתה ימצאו במלאך הזה שגי בחינות, הא׳ ענין התפלה…

לכל המפרשים על פיסקה זו