הזוכה ל ׳אשרי׳ שלא הלך בעצת רשעים - והשני בשיר בשלשים מעלות
תיקוני זוהר · תיקון יג - עשרת מיני הנגונים שבהם שיבח דוד את בת המלך · מאמר 14 · פיסקה 2 · דף כג ע"ב
לשון הזוהר
[כג:] ° מָאן זָכֵי לְאַעָלָא תַמָּן, ׳אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים׳ (תהלים א), ° דְּאִיהִי עִצָה בִּישָׁא מִסִּטְרָא דְעִץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים (דף כג ע״ב) לֹא עָמָד, מָאן דֶּרֶךְ חַטָּאִים הַהִיא דְאִתְּמַר בָּהּ ׳כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת, אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ וְגוֹמֵר׳ (משלי ל, כ), ׳וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב׳, מָאן מוֹשַׁב לֵצִים, דָּא לִילִי״ת אִימָּן דְּעִרֶב רַב, דְּאִיהִי מְטַמְּאָה ° כְנִדָּה בְמוֹשָׁבָהּ, וְכֵן עִרֶב רַב מְטַמְּאִין בְּמוֹשָׁבָם לְצַדִּיקַיָּא דְיָתְבִין בֵּינַיְיהוּ כְנִדָּה. ° וּמָאן דְּאִתְדַּבַּק בְּהַאי אַשְׁרֵי, ° דְאִיהוּ כִתְרָא וְרֵישָׁא דְאוֹרַיְיתָא, אִתְּמַר בֵּיהּ ° ׳וְהָיָה כְּעִץ שָׁתוּל ° עַל פַּלְגֵי מָיִם׳ (תהלים א, ג), וְדָא עִץ חַיִּים, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ° ׳וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל׳, וְהַאי תִּקּוּנָא קַדְמָאָה. תִּנְיָינָא בְּשִׁיר דָּא חָכְמָה, ° שָׁר י', ° וּתְלַת יוּדִי״ן אִנּוּן י' י' י', ° וְאִינוּן רֵישָׁא וְסוֹפָא וְאֶמְצָעִיתָא דְאָת יו"ד, וְאִינוּן רְמִיזִין ° בִּשְׁמָא סְתִים דְּאִיהוּ יו״ד ה״י וא״ו ה״י, בְּאִלֵּין תְּלַת שַׁבַּח דָּוִד מַלְכָּא לִבְרַתָּא דְמַלְכָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳שִׁיר לַמַּעֲלוֹת׳ (תהלים קכא, א), ° ל' מַעֲלוֹת אִינוּן וַדַּאי, ° אִינוּן תְּלָתִין דַּרְגִּין, דִּבְהוֹן בְּרַתָּא ° סָלְקָא לְגַבֵּי (אַבָּא) בַעְלָהּ.
תרגום
[כג:] מִי זוֹכֶה לְהִכָּנֵס שָׁם, ׳אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים׳ (תהלים א), שֶׁהִיא עֵצָה רָעָה מִצַּד עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, ׳וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים׳ (דף כג ע״ב) ׳לֹא עָמָד׳, מַהוּ דֶּרֶךְ חַטָּאִים, הִיא זוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת, אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ וְגוֹ'׳ (משלי ל, כ), ׳וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב׳, מַהוּ מוֹשַׁב לֵצִים, זוֹ לִילִית אֵם עֵרֶב רַב, שֶׁהִיא מְטַמְּאָה כְּנִדָּה בְּמוֹשָׁבָהּ, וְכֵן עֵרֶב רַב מְטַמְּאִים בְּמוֹשָׁבָם אֶת הַצַּדִּיקִים הַיּוֹשְׁבִים בֵּינֵיהֶם כְּנִדָּה. וּמִי שֶׁנִּדְבָּק בְּ'אַשְׁרֵי' זֶה, שֶׁהוּא כֶּתֶר וְרֹאשׁ הַתּוֹרָה, נֶאֱמַר בּוֹ ׳וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם׳ (תהלים א, ג), וְזֶה עֵץ הַחַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל׳, וְזֶה הַתִּקּוּן הָרִאשׁוֹן. הַשֵּׁנִי בְּשִׁיר, זוֹ חָכְמָה, 'שָׁר' י', וּשְׁלוֹשָׁה יוּדִי"ן הֵם י' י' י', וְהֵם רֹאשׁ וְסוֹף וְאֶמְצַע שֶׁל אוֹת יו"ד, וְהֵם רֶמֶז בַּשֵּׁם הַנִּסְתָּר שֶׁהוּא יו"ד ה"י וא"ו ה"י, בִּשְׁלוֹשָׁה אֵלֶּה שִׁבַּח דָּוִד הַמֶּלֶךְ אֶת בַּת הַמֶּלֶךְ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ' ׳שִׁיר לַמַּעֲלוֹת׳ (תהלים קכא, א) ', ל' מַעֲלוֹת הֵן וַדַּאי, הֵן שְׁלוֹשִׁים דְּרָגוֹת, שֶׁבָּהֶן הַבַּת עוֹלָה אֶל בַּעְלָהּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [כג:] ° מאן זכי לאעלא תמן, ׳אשר לא הלך בעצת רשעים׳ (תהלים א), ° דאיהי עצה בישא מסטרא דעץ הדעת טוב ורע, ובדרך חטאים (דף כג ע״ב) לא עמד, מאן דרך חטאים ההיא דאתמר בה ׳כן דרך אשה מנאפת, אכלה ומחתה פיה וגומר׳ (משלי ל, כ), ׳ובמושב לצים לא ישב׳, מאן מושב לצים, דא לילי״ת אימן דערב רב, דאיהי מטמאה ° כנדה במושבה, וכן ערב רב מטמאין במושבם לצדיקיא דיתבין בינייהו כנדה. ° ומאן דאתדבק בהאי אשרי, ° דאיהו כתרא ורישא דאורייתא, אתמר ביה ° ׳והיה כעץ שתול ° על פלגי מים׳ (תהלים א, ג), ודא עץ חיים, דאתמר ביה ° ׳ועלהו לא יבול׳, והאי תקונא קדמאה. תניינא בשיר דא חכמה, ° שר י', ° ותלת יודי״ן אנון י' י' י', ° ואינון רישא וסופא ואמצעיתא דאת יו"ד, ואינון רמיזין ° בשמא סתים דאיהו יו״ד ה״י וא״ו ה״י, באלין תלת שבח דוד מלכא לברתא דמלכא, הדא הוא דכתיב ׳שיר למעלות׳ (תהלים קכא, א), ° ל' מעלות אינון ודאי, ° אינון תלתין דרגין, דבהון ברתא ° סלקא לגבי (אבא) בעלה.
התרגום: [כג:] מי זוכה להכנס שם, ׳אשר לא הלך בעצת רשעים׳ (תהלים א), שהיא עצה רעה מצד עץ הדעת טוב ורע, ׳ובדרך חטאים׳ (דף כג ע״ב) ׳לא עמד׳, מהו דרך חטאים, היא זו שנאמר בה ׳כן דרך אשה מנאפת, אכלה ומחתה פיה וגו'׳ (משלי ל, כ), ׳ובמושב לצים לא ישב׳, מהו מושב לצים, זו לילית אם ערב רב, שהיא מטמאה כנדה במושבה, וכן ערב רב מטמאים במושבם את הצדיקים היושבים ביניהם כנדה. ומי שנדבק ב'אשרי' זה, שהוא כתר וראש התורה, נאמר בו ׳והיה כעץ שתול על פלגי מים׳ (תהלים א, ג), וזה עץ החיים, שנאמר בו ׳ועלהו לא יבול׳, וזה התקון הראשון. השני בשיר, זו חכמה, 'שר' י', ושלושה יודי"ן הם י' י' י', והם ראש וסוף ואמצע של אות יו"ד, והם רמז בשם הנסתר שהוא יו"ד ה"י וא"ו ה"י, בשלושה אלה שבח דוד המלך את בת המלך, הדא הוא דכתיב ' ׳שיר למעלות׳ (תהלים קכא, א) ', ל' מעלות הן ודאי, הן שלושים דרגות, שבהן הבת עולה אל בעלה.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: מאן זכי כו'. חוזר למעלה, ודא איהו אשרי האיש, ואמר מאן זכי לאעלא בהאי אשרי:
אור יקר: דחול סלקא עץ הדעת, וענין סלקא הוא לסבת היות עגין ההנהגה הזאת עליה אליו, שיתלבש בוראו בו להנהיג המציאות כולו, והלבוש מתעלה עם המלך כשהמלך לובשו.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: