תפלת העני העוטפת כל התפלות וקודמת להן - והיא תפלת ערבית
תיקוני זוהר · תיקון יג - עשרת מיני הנגונים שבהם שיבח דוד את בת המלך · מאמר 14 · פיסקה 18 · דף כה ע"ב
לשון הזוהר
וְיַעֲקֹב בְּגִין דְּחָזָא בְּרוּחַ קֻדְשָׁא דּוֹחֲקָא דְּגָלוּתָא בַּתְרָאָה ° בְּסוֹף יוֹמַיָּא, אָמַר ° ׳וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וְיִצֶר לוֹ׳, וּפָלִיג עַמָּא קַדִּישָׁא בַּגָּלוּת ° לִתְלָת סִטְרִין, הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳וַיָּשֶׂם אֶת ° הַשְּׁפָחוֹת׳ (בראשית לב) וְיַלְדֵיהֶן רִאשׁוֹנָה, בְּרֵישָׁא דֶּאֱדוֹם. ° ׳וְאֶת לֵאָה וִילָדֶיהָ אַחֲרוֹנִים ° וְאֶת רָחֵל וְאֶת יוֹסֵף אַחֲרוֹנִים׳ (שם). וּבְגִין דְּחָזָא בָּתַר כֵּן עֲנִיּוּתָא וְצַעֲרָא דִּילְהוֹן אָמַר ׳וְשַׁבְתִּי בְּשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי׳ (שם), דָּא מַקְדְּשָׁא. ° וְאָמַר ׳וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ׳. וְדָוִד בְּגִין גָּלוּתָא ° אָמַר ׳רָעֵב ויעף וְצָמֵא ° בַּמִּדְבָּר׳. ° וּבְגִין דְּחָזָא שְׁכִינְתָּא חֲרֵבָה וִיבֵשָׁה, ° הֲוָה אִיהוּ נָטַל צַעֲרָא בְּגִינָהּ. דְּבָתַר דַּחֲזָא ° דְּחָזְרוּ יִשְׂרָאֵל בִּתְשׁוּבָה, בְּחֶדְוָה, ° תִּקֵּן עֶשֶׂר מִינֵי תְּהִלִּים, ° וּבַסּוֹף כֻּלְּהוּ אָמַר ° ׳תְּפִלָּה לְדָוִד הַטֵה ה' אָזְנְךָ עֲנֵנִי וְגוֹ'׳ (תהלים פו). חָזָא דְּכֻלְּהוּ ° צְלוֹתִין דְּנִגּוּנָא הֲווֹ מִתְעַטְפִין קֳדָם מַלְכָּא, וְלָא הֲווֹ עָאלִין עַד דְּיֵעוּל צְלוֹתָא דְּעָנִי, הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳תְּפִלָּה לְעָנִי כִּי יַעֲטוֹף׳ (שם), דְּעָטַף כָּל צְלוֹתִין קַדְמָאֵי עַד דְּעָאל צְלוֹתֵהּ דְּעָנִי, ° וּבְגִין דָּא צְלוֹתָא דְּעָנִי אַקְדִּים לְכֻלְּהוּ. ° מַאן צְלוֹתֵהּ דְּעָנִי, ° דָּא צְלוֹתָא דְּעַרְבִית, דְּאִיהִי רְשׁוּת בִּפְנֵי עַצְמָהּ בְּלֹא בַּעְלָהּ.
תרגום
וְיַעֲקֹב, מִשּׁוּם שֶׁרָאָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֶת דֹּחַק הַגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה בְּסוֹף הַיָּמִים, אָמַר ׳וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ׳, וְחִלֵּק אֶת הָעָם הַקָּדוֹשׁ בַּגָּלוּת לִשְׁלוֹשָׁה צְדָדִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיָּשֶׂם אֶת הַשְּׁפָחוֹת וְיַלְדֵיהֶן רִאשׁוֹנָה׳ (בראשית לב), בָּרֹאשׁ שֶׁל אֱדוֹם. ׳וְאֶת לֵאָה וִילָדֶיהָ אַחֲרֹנִים וְאֶת רָחֵל וְאֶת יוֹסֵף אַחֲרֹנִים׳ (שם). וּמִשּׁוּם שֶׁרָאָה אַחַר כָּךְ אֶת עֲנִיּוּתָם וְצַעֲרָם אָמַר ׳וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי׳ (שם), זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְאָמַר ׳וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ׳. וְדָוִד בִּגְלַל הַגָּלוּת אָמַר ׳רָעֵב וְיָעֵף וְצָמֵא בַּמִּדְבָּר׳. וּמִשּׁוּם שֶׁרָאָה אֶת הַשְּׁכִינָה חֲרֵבָה וִיבֵשָׁה, הָיָה הוּא נוֹשֵׂא צַעַר בִּשְׁבִילָהּ. שֶׁאַחַר שֶׁרָאָה שֶׁחָזְרוּ יִשְׂרָאֵל בִּתְשׁוּבָה, בְּשִׂמְחָה, תִּקֵּן עֲשָׂרָה מִינֵי תְּהִלִּים, וּבְסוֹף כֻּלָּם אָמַר ׳תְּפִלָּה לְדָוִד הַטֵּה ה' אָזְנְךָ עֲנֵנִי וְגוֹ'׳ (תהלים פו). רָאָה שֶׁכָּל הַתְּפִלּוֹת שֶׁל נִגּוּן הָיוּ מִתְעַטְּפוֹת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְלֹא הָיוּ נִכְנָסוֹת עַד שֶׁתִּכָּנֵס תְּפִלַּת הֶעָנִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף׳ (שם), שֶׁעָטַף אֶת כָּל הַתְּפִלּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת עַד שֶׁנִּכְנְסָה תְּפִלַּת הֶעָנִי, וּמִשּׁוּם כָּךְ תְּפִלַּת הֶעָנִי קוֹדֶמֶת לְכֻלָּן. מִיהִי תְּפִלַּת הֶעָנִי, זוֹ תְּפִלַּת עַרְבִית, שֶׁהִיא רְשׁוּת בִּפְנֵי עַצְמָהּ בְּלֹא בַּעְלָהּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ויעקב בגין דחזא ברוח קדשא דוחקא דגלותא בתראה ° בסוף יומיא, אמר ° ׳ויירא יעקב מאד ויצר לו׳, ופליג עמא קדישא בגלות ° לתלת סטרין, הדא הוא דכתיב ׳וישם את ° השפחות׳ (בראשית לב) וילדיהן ראשונה, ברישא דאדום. ° ׳ואת לאה וילדיה אחרונים ° ואת רחל ואת יוסף אחרונים׳ (שם). ובגין דחזא בתר כן עניותא וצערא דילהון אמר ׳ושבתי בשלום אל בית אבי׳ (שם), דא מקדשא. ° ואמר ׳ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש׳. ודוד בגין גלותא ° אמר ׳רעב ויעף וצמא ° במדבר׳. ° ובגין דחזא שכינתא חרבה ויבשה, ° הוה איהו נטל צערא בגינה. דבתר דחזא ° דחזרו ישראל בתשובה, בחדוה, ° תקן עשר מיני תהלים, ° ובסוף כלהו אמר ° ׳תפלה לדוד הטה ה' אזנך ענני וגו'׳ (תהלים פו). חזא דכלהו ° צלותין דנגונא הוו מתעטפין קדם מלכא, ולא הוו עאלין עד דיעול צלותא דעני, הדא הוא דכתיב ׳תפלה לעני כי יעטוף׳ (שם), דעטף כל צלותין קדמאי עד דעאל צלותה דעני, ° ובגין דא צלותא דעני אקדים לכלהו. ° מאן צלותה דעני, ° דא צלותא דערבית, דאיהי רשות בפני עצמה בלא בעלה.
התרגום: ויעקב, משום שראה ברוח הקדש את דחק הגלות האחרונה בסוף הימים, אמר ׳ויירא יעקב מאד ויצר לו׳, וחלק את העם הקדוש בגלות לשלושה צדדים, הדא הוא דכתיב ׳וישם את השפחות וילדיהן ראשונה׳ (בראשית לב), בראש של אדום. ׳ואת לאה וילדיה אחרנים ואת רחל ואת יוסף אחרנים׳ (שם). ומשום שראה אחר כך את עניותם וצערם אמר ׳ושבתי בשלום אל בית אבי׳ (שם), זה בית המקדש. ואמר ׳ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש׳. ודוד בגלל הגלות אמר ׳רעב ויעף וצמא במדבר׳. ומשום שראה את השכינה חרבה ויבשה, היה הוא נושא צער בשבילה. שאחר שראה שחזרו ישראל בתשובה, בשמחה, תקן עשרה מיני תהלים, ובסוף כלם אמר ׳תפלה לדוד הטה ה' אזנך ענני וגו'׳ (תהלים פו). ראה שכל התפלות של נגון היו מתעטפות לפני המלך, ולא היו נכנסות עד שתכנס תפלת העני, הדא הוא דכתיב ׳תפלה לעני כי יעטף׳ (שם), שעטף את כל התפלות הראשונות עד שנכנסה תפלת העני, ומשום כך תפלת העני קודמת לכלן. מיהי תפלת העני, זו תפלת ערבית, שהיא רשות בפני עצמה בלא בעלה.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ויירא יעקב כו'. מפני עשו אחיו בגלות מחריבי הבית שכל הפ' ג"כ רמז לגלות כמ"ש קצת במדרש ע"ש: