שמיני עצרת נביעת התורה - והתשיעי ברינה מן הצדיק והעשירי בתפלה
תיקוני זוהר · תיקון יג - עשרת מיני הנגונים שבהם שיבח דוד את בת המלך · מאמר 14 · פיסקה 17 · דף כה ע"ב
לשון הזוהר
שְׁמִינִי עֲצֶרֶת חַג בִּפְנֵי עַצְמוֹ, בֵּיהּ נְבִיעוּ דְאוֹרַיְיתָא, לְאַשְׁקָאָה אִילָנָא, דְאִיהוּ נָטוּעַ בְּגַן, וְשָׁרְשׁוֹי וְעַנְפּוֹי אִיהוּ, ° כְּגַוְונָא דְחוּג הָאָרֶץ (ישעיה מ, כב), דְּכָל חַגִּין מִתְחַגְּגִין בָּהּ. תְּשִׁיעָאָה בְּרִנָּה וְדָא אִיהוּ ׳רַנֲנוּ צַדִּיקִים בַּיְיָ׳ (תהלים לג, א) ', וְדָא דַרְגָּא דְצַדִּיק חַ״י עָלְמִין, ° מִתַּמָּן רִנָּה, ° וּבֵיהּ פּוּרְקָנָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה כג, ה) צֶמַח צַדִּיק, (זכריה ו, יב) וּמִתַּחְתָּיו יִצְמָח, מִתַּחְתָּיו וַדַּאי, הַהִיא דְאִיהִי עֲשִׂירִית לְכֹלָּא … (הגר"א כתב שכאן חסר, ולכן הכנסנו כאן את הקטע מתיקונים מזהר חדש דף פא ע"ג, ע"ד, ע"פ בהגר"א שכתב שם שקטע זה צריך להיות בסוף תיקון יב [ שאצלנו הוא תיקון יג ]) ° עֲשִׁירָאָה בִּתְפִלָּה, וְדָא שְׁכִינְתָּא, עָלֵהּ אִתְּמַר ׳תְּפִלָּה לְדָוִד ° שִׁמְעָה ה' צֶדֶק׳ (תהלים יז). וְדָוִד בְּרוּחַ קֻדְשָׁא אָמַר, בְּאַחֲרִית יוֹמִין דְּגָלוּתָא אָמַר עַל יִשְׂרָאֵל, ׳בָּחַנְתָּ לִבִּי פָּקַדְתָּ לַיְלָה׳, וְלֵית לַיְלָה אֶלָּא גָּלוּת. ° וְאִיּוֹב מַה דְּאָמַר כֹּלָּא הֲוָה מָשָׁל עַל (פא ע"ג) יִשְׂרָאֵל, ° דְּאָמַר ׳כָּלָה עָנָן וַיֵלַך׳ (איוב ז, ט). וְשָׂטָן בָּעָא לְקַטְרְגָא לֵהּ, וְאָמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא ׳אִיּוֹב לֹא בְּדַעַת יְדַבֵּר׳ (שם לג).
תרגום
שְׁמִינִי עֲצֶרֶת חַג בִּפְנֵי עַצְמוֹ, בּוֹ נְבִיעַת הַתּוֹרָה, לְהַשְׁקוֹת אֶת הָאִילָן הַנָּטוּעַ בַּגָּן, וְשָׁרָשָׁיו וְעַנְפָיו הוּא, כְּעֵין (ישעיה מ כב) ׳חוּג הָאָרֶץ׳, שֶׁכָּל הַחַגִּים נֶחְגָּגִים בָּהּ. הַתְּשִׁיעִי בְּרִנָּה, וְזֶהוּ (תהלים לג א) ׳רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּה׳׳, וְזוֹ דַּרְגַּת הַצַּדִּיק חַי הָעוֹלָמִים, מִשָּׁם רִנָּה, וּבוֹ פֻּרְקָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה כג ה) ׳צֶמַח צַדִּיק׳, (זכריה ו יב) ׳וּמִתַּחְתָּיו יִצְמָח׳, ׳מִתַּחְתָּיו׳ וַדַּאי, אוֹתָהּ שֶׁהִיא עֲשִׂירִית לַכֹּל… הָעֲשִׂירִי בִּתְפִלָּה, וְזוֹ הַשְּׁכִינָה, עָלֶיהָ נֶאֱמַר (תהלים יז) ׳תְּפִלָּה לְדָוִד שִׁמְעָה ה׳ צֶדֶק׳. וְדָוִד בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אָמַר, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים שֶׁל הַגָּלוּת אָמַר עַל יִשְׂרָאֵל, ׳בָּחַנְתָּ לִבִּי פָּקַדְתָּ לַיְלָה׳, וְאֵין ׳לַיְלָה׳ אֶלָּא גָּלוּת. וְאִיּוֹב מַה שֶּׁאָמַר, הַכֹּל הָיָה מָשָׁל עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁאָמַר (איוב ז ט) ׳כָּלָה עָנָן וַיֵּלַךְ׳. וְהַשָּׂטָן רָצָה לְקַטְרֵג עָלָיו, וְאָמַר הקב"ה (שם לג) ׳אִיּוֹב לֹא בְדַעַת יְדַבֵּר׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: שמיני עצרת חג בפני עצמו, ביה נביעו דאורייתא, לאשקאה אילנא, דאיהו נטוע בגן, ושרשוי וענפוי איהו, ° כגוונא דחוג הארץ (ישעיה מ, כב), דכל חגין מתחגגין בה. תשיעאה ברנה ודא איהו ׳רננו צדיקים ביי׳ (תהלים לג, א) ', ודא דרגא דצדיק ח״י עלמין, ° מתמן רנה, ° וביה פורקנא, הדא הוא דכתיב (ירמיה כג, ה) צמח צדיק, (זכריה ו, יב) ומתחתיו יצמח, מתחתיו ודאי, ההיא דאיהי עשירית לכלא … (הגר"א כתב שכאן חסר, ולכן הכנסנו כאן את הקטע מתיקונים מזהר חדש דף פא ע"ג, ע"ד, ע"פ בהגר"א שכתב שם שקטע זה צריך להיות בסוף תיקון יב [ שאצלנו הוא תיקון יג ]) ° עשיראה בתפלה, ודא שכינתא, עלה אתמר ׳תפלה לדוד ° שמעה ה' צדק׳ (תהלים יז). ודוד ברוח קדשא אמר, באחרית יומין דגלותא אמר על ישראל, ׳בחנת לבי פקדת לילה׳, ולית לילה אלא גלות. ° ואיוב מה דאמר כלא הוה משל על (פא ע"ג) ישראל, ° דאמר ׳כלה ענן וילך׳ (איוב ז, ט). ושטן בעא לקטרגא לה, ואמר קדשא בריך הוא ׳איוב לא בדעת ידבר׳ (שם לג).
התרגום: שמיני עצרת חג בפני עצמו, בו נביעת התורה, להשקות את האילן הנטוע בגן, ושרשיו וענפיו הוא, כעין (ישעיה מ כב) ׳חוג הארץ׳, שכל החגים נחגגים בה. התשיעי ברנה, וזהו (תהלים לג א) ׳רננו צדיקים בה׳, וזו דרגת הצדיק חי העולמים, משם רנה, ובו פרקן, הדא הוא דכתיב (ירמיה כג ה) ׳צמח צדיק׳, (זכריה ו יב) ׳ומתחתיו יצמח׳, ׳מתחתיו׳ ודאי, אותה שהיא עשירית לכל… העשירי בתפלה, וזו השכינה, עליה נאמר (תהלים יז) ׳תפלה לדוד שמעה ה׳ צדק׳. ודוד ברוח הקדש אמר, באחרית הימים של הגלות אמר על ישראל, ׳בחנת לבי פקדת לילה׳, ואין ׳לילה׳ אלא גלות. ואיוב מה שאמר, הכל היה משל על ישראל, שאמר (איוב ז ט) ׳כלה ענן וילך׳. והשטן רצה לקטרג עליו, ואמר הקב"ה (שם לג) ׳איוב לא בדעת ידבר׳.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: כגוונא דחוג הארץ. וכן כל חגין מסבבין ומשקין לשמיני עצרת, וזהו ( סוכה מז ע"א ) בפני עצמו - כמו מרכז בתוך העיגול: