מרור על פרוד ו' מן ה' ומשה שירד בערב רב עתיד ליחדם
תיקוני זוהר · תיקון יג - עשרת מיני הנגונים שבהם שיבח דוד את בת המלך · מאמר 14 · פיסקה 12 · דף כד ע"ב
לשון הזוהר
וְאָמְרִין מָרוֹר, עַל שֵׁם ו' דְּאִתְפַּרַשׁ מִן ה', וְדָא גָרִים לוֹן דְּוַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם, ° אִיהוּ מָרוֹר וְאִיהִי מָרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳קְרֶאןָ לִי׳ (רות א, כ) מָרָה ׳כִּי הֵמַר שד׳ ''י לִי, בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה בְּקֻשְׁיָא, בְּחֹמֶר בְּקַל וָחֹמֶר, בֵּין אוּמִין דְּעָלְמָא. ° וּמָאן גָּרִים דָּא, י' מִן שד״י, רְשִׁימוּ דִבְרִית דְּיָהִיב מֹשֶׁה בְּעִרֶב רַב, בְּגִין דָּא נָחִית מֹשֶׁה מִדַּרְגֵּיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ׳ (שמות לב, ז), עַמְּךָ וְלֹא עַמִּי, וְעַל יָדֵיהּ עֲתִידָה שְׁכִינְתָּא לְיַחֲדָא עִם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּגִין דְּאִיהוּ אַפְרִישׁ לוֹן, צָרִיךְ לְיַחֲדָא לוֹן, לְתַקְנָא בַּמֶּה דְחָאב, קָמוּ כֻלְּהוּ חַבְרַיָּא וְנָשְׁקוּ לֵיהּ, וְאָמְרוּ אִי לָא אָתֵינָא לְעָלְמָא אֶלָּא לְמִשְׁמַע דָּא דַי. שְׁבִיעָאָה בְּנִצּוּחַ דְּאִיהוּ נֶצַח יִשְׂרָאֵל, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר ׳וְגַם ° נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר׳ (שמואל א טו, כט), וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר ° ׳לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר׳ (תהלים כב, א), ׳לַמְנַצֵּחַ עַל הַשְּׁמִינִית׳ (שם יב, א), מָאן שְׁמִינִית הוֹד, וְאִיהוּ נֶצַח עֲלֵיהּ.
תרגום
וְאוֹמְרִים מָרוֹר, עַל שֵׁם ו' שֶׁנִּפְרַד מִן ה', וְזֶה גָּרַם לָהֶם ׳וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם׳ (שמות א, יד), הוּא מָרוֹר וְהִיא מָרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳קְרֶאןָ לִי מָרָא כִּי הֵמַר שַׁדַּי לִי׳ (רות א, כ), בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה בְּקֻשְׁיָא, בְּחֹמֶר בְּקַל וָחֹמֶר, בֵּין אֻמּוֹת הָעוֹלָם. וּמִי גּוֹרֵם זֹאת, י' מִן ׳שַׁדַּי׳, רִשּׁוּם הַבְּרִית שֶׁנָּתַן מֹשֶׁה בְּעֵרֶב רַב, מִשּׁוּם כָּךְ יָרַד מֹשֶׁה מִדַּרְגָּתוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ׳ (שמות לב, ז), ׳עַמְּךָ׳ וְלֹא ׳עַמִּי׳, וְעַל יָדוֹ עֲתִידָה הַשְּׁכִינָה לְהִתְיַחֵד עִם הקב"ה, מִשּׁוּם שֶׁהוּא הִפְרִיד אוֹתָם, צָרִיךְ לְיַחֵד אוֹתָם, לְתַקֵּן בַּמֶּה שֶׁחָטָא, קָמוּ כָּל הַחֲבֵרִים וּנְשָׁקוּהוּ, וְאָמְרוּ, אִלּוּ לֹא בָּאנוּ לָעוֹלָם אֶלָּא לִשְׁמֹעַ זֹאת דַּי. הַשְּׁבִיעִי בְּנִצּוּחַ, שֶׁהוּא נֶצַח יִשְׂרָאֵל, וְעָלָיו נֶאֱמַר ׳וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר׳ (שמואל א טו, כט), וְעָלָיו נֶאֱמַר ׳לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר׳ (תהלים כב, א), ׳לַמְנַצֵּחַ עַל הַשְּׁמִינִית׳ (שם יב, א), מַהִי שְׁמִינִית, הוֹד, וְהוּא נֶצַח עָלֶיהָ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואמרין מרור, על שם ו' דאתפרש מן ה', ודא גרים לון דוימררו את חייהם, ° איהו מרור ואיהי מרה, הדא הוא דכתיב ׳קראן לי׳ (רות א, כ) מרה ׳כי המר שד׳ 'י לי, בעבודה קשה בקשיא, בחמר בקל וחמר, בין אומין דעלמא. ° ומאן גרים דא, י' מן שד״י, רשימו דברית דיהיב משה בערב רב, בגין דא נחית משה מדרגיה, הדא הוא דכתיב ׳לך רד כי שחת עמך׳ (שמות לב, ז), עמך ולא עמי, ועל ידיה עתידה שכינתא ליחדא עם קודשא בריך הוא, בגין דאיהו אפריש לון, צריך ליחדא לון, לתקנא במה דחאב, קמו כלהו חבריא ונשקו ליה, ואמרו אי לא אתינא לעלמא אלא למשמע דא די. שביעאה בנצוח דאיהו נצח ישראל, ועליה אתמר ׳וגם ° נצח ישראל לא ישקר׳ (שמואל א טו, כט), ועליה אתמר ° ׳למנצח על אילת השחר׳ (תהלים כב, א), ׳למנצח על השמינית׳ (שם יב, א), מאן שמינית הוד, ואיהו נצח עליה.
התרגום: ואומרים מרור, על שם ו' שנפרד מן ה', וזה גרם להם ׳וימררו את חייהם׳ (שמות א, יד), הוא מרור והיא מרה, הדא הוא דכתיב ׳קראן לי מרא כי המר שדי לי׳ (רות א, כ), בעבודה קשה בקשיא, בחמר בקל וחמר, בין אמות העולם. ומי גורם זאת, י' מן ׳שדי׳, רשום הברית שנתן משה בערב רב, משום כך ירד משה מדרגתו, הדא הוא דכתיב ׳לך רד כי שחת עמך׳ (שמות לב, ז), ׳עמך׳ ולא ׳עמי׳, ועל ידו עתידה השכינה להתיחד עם הקב"ה, משום שהוא הפריד אותם, צריך ליחד אותם, לתקן במה שחטא, קמו כל החברים ונשקוהו, ואמרו, אלו לא באנו לעולם אלא לשמע זאת די. השביעי בנצוח, שהוא נצח ישראל, ועליו נאמר ׳וגם נצח ישראל לא ישקר׳ (שמואל א טו, כט), ועליו נאמר ׳למנצח על אילת השחר׳ (תהלים כב, א), ׳למנצח על השמינית׳ (שם יב, א), מהי שמינית, הוד, והוא נצח עליה.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: איהו מרור כו'. רוצה לומר מרור - לשון זכר, ומרה - לשון נקבה: