הוד שמונת ימי מילה וחנוכה חנו כ"ה - והמים חסרים בשמירת הברית
תיקוני זוהר · תיקון יג - עשרת מיני הנגונים שבהם שיבח דוד את בת המלך · מאמר 14 · פיסקה 13 · דף כה ע"א
לשון הזוהר
[כה.] תְּמִינָאָה בְּהוֹדָאָה, וּבֵיהּ הֲוָה מְשַׁבַּח דָּוִד הוֹדוּ לַיְיָ', וְדָא הוֹד וַדַּאי, לַמְנַצֵּחַ הוֹדוּ, בְּהוֹן רְמִיזִין נֶצַח וָהוֹד, ° וְאִינוּן (דף כה ע״א) נִסִּין, וּבֵיהּ שַׁבַּח מֹשֶׁה ° אָז, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה׳ (שמות טו, א), בְּגִין דְּאִיהוּ ° הוֹד דִּיְהִיב לְמֹשֶׁה, (ישעיה נח, ז) אָז תִּקְרָא וַיְיָ' יַעֲנֶה, וּבַתְרֵיהּ בְּרִית דְּאִיהוּ יְסוֹד, צַדִּיקָא דְעָלְמָא, ° וְאִיהוּ תְּמַנְיָא יוֹמִין דְּמִילָה, וּבֵיהּ אִתְגַּלְיָא ° י' דְּמִילָה, עֲשִׂירָאָה לַעֲשַׂר סְפִירָן, וְאִיהוּ הוֹד תְּמַנְיָא יוֹמֵי דַחֲנוּכָּה, לְאַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִין יוֹמִין, דְּאִינוּן בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד, ° וּמִיָּד דַּעֲלֵה ׳זַיִת טָרָף בְּפִיהָ׳, שַׁרְיָא כ״ה עַל יִשְׂרָאֵל בְּכ״ה בְּכִסְלֵו, וְאִלֵּין אִינוּן כ״ה אַתְוָון דְּיִחוּדָא, דְאִינוּן שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְגוֹמֵר, וְדָא אִיהוּ חֲנוּכָּ״ה חֲנ״וּ כָּ״ה. אֲבָל נֶצַח אִתְּמַר בֵּיהּ ׳וַתָּנַח הַתֵּיבָה ° בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי׳ (בראשית ח, ד), בְּגִין דְּנֶצַח בֵּיהּ רְמִיז נֹחַ צַדִּיק, וּבֵיהּ ׳וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד׳ (שם ז, יט), כַּד לָא נָטְרִין יִשְׂרָאֵל בְּרִית מִילָה מִתְגַּבְּרִין אוּמִין דְּעָלְמָא דְּאִינוּן הַמַּיִם הַזֵּדוֹנִים, וְכַד נָטְרִין לֵיהּ אִתְּמַר בְּהוֹן ׳וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר, עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי׳ (שם ח, ה) דָּא י' דְּמִילָה, דְאִיהִי מַלְכוּת, עֲשִׂירָאָה לַעֲשַׂר סְפִירָן.
תרגום
[כה.] הַשְּׁמִינִי בְּהוֹדָאָה, וּבוֹ הָיָה דָּוִד מְשַׁבֵּחַ ׳הוֹדוּ לַה׳׳, וְזֶה הוֹד וַדַּאי, ׳לַמְנַצֵּחַ הוֹדוּ׳, בָּהֶם רְמוּזִים נֵצַח וָהוֹד, וְהֵם (דף כה ע״א) נִסִּים, וּבוֹ שִׁבַּח מֹשֶׁה ׳אָז׳, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות טו א) ׳אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה׳, מִשּׁוּם שֶׁהוּא הוֹד שֶׁנִּתַּן לְמֹשֶׁה, (ישעיה נח ז) ׳אָז תִּקְרָא וַה׳ יַעֲנֶה׳, וְאַחֲרָיו בְּרִית שֶׁהוּא יְסוֹד, צַדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְהוּא שְׁמוֹנַת יְמֵי מִילָה, וּבוֹ נִגְלֵית י' שֶׁל מִילָה, עֲשִׂירִית לְעֶשֶׂר הַסְּפִירוֹת, וְהוּא הוֹד שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה, לְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה יָמִים, שֶׁהֵם ׳בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד׳, וּמִיָּד ׳דַּעֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ׳, שׁוֹרָה כ״ה עַל יִשְׂרָאֵל בְּכ״ה בְּכִסְלֵו, וְאֵלֶּה הֵן כ״ה אוֹתִיּוֹת הַיִּחוּד, שֶׁהֵן ׳שְׁמַע יִשְׂרָאֵל׳ וְגוֹ׳, וְזֶהוּ ׳חֲנֻכָּה׳ - ׳חֲנוּ כ״ה׳. אֲבָל נֶצַח נֶאֱמַר בּוֹ (בראשית ח ד) ׳וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי׳, מִשּׁוּם ׳שֶׁבְּנֶצַח׳ רָמוּז ׳נֹחַ׳ הַצַּדִּיק, וּבוֹ ׳וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד׳ (שם ז יט), כְּשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל שׁוֹמְרִים בְּרִית מִילָה מִתְגַּבְּרוֹת אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁהֵן הַמַּיִם הַזֵּדוֹנִים, וּכְשֶׁשּׁוֹמְרִים אוֹתָהּ נֶאֱמַר בָּהֶם (שם ח ה) ׳וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי׳, זוֹ י' שֶׁל מִילָה, שֶׁהִיא מַלְכוּת, עֲשִׂירִית לְעֶשֶׂר הַסְּפִירוֹת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [כה.] תמינאה בהודאה, וביה הוה משבח דוד הודו ליי', ודא הוד ודאי, למנצח הודו, בהון רמיזין נצח והוד, ° ואינון (דף כה ע״א) נסין, וביה שבח משה ° אז, הדא הוא דכתיב ׳אז ישיר משה׳ (שמות טו, א), בגין דאיהו ° הוד דיהיב למשה, (ישעיה נח, ז) אז תקרא ויי' יענה, ובתריה ברית דאיהו יסוד, צדיקא דעלמא, ° ואיהו תמניא יומין דמילה, וביה אתגליא ° י' דמילה, עשיראה לעשר ספירן, ואיהו הוד תמניא יומי דחנוכה, לארבעה ועשרין יומין, דאינון ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, ° ומיד דעלה ׳זית טרף בפיה׳, שריא כ״ה על ישראל בכ״ה בכסלו, ואלין אינון כ״ה אתוון דיחודא, דאינון שמע ישראל וגומר, ודא איהו חנוכ״ה חנ״ו כ״ה. אבל נצח אתמר ביה ׳ותנח התיבה ° בחדש השביעי׳ (בראשית ח, ד), בגין דנצח ביה רמיז נח צדיק, וביה ׳והמים גברו מאד׳ (שם ז, יט), כד לא נטרין ישראל ברית מילה מתגברין אומין דעלמא דאינון המים הזדונים, וכד נטרין ליה אתמר בהון ׳והמים היו הלוך וחסור, עד החדש העשירי׳ (שם ח, ה) דא י' דמילה, דאיהי מלכות, עשיראה לעשר ספירן.
התרגום: [כה.] השמיני בהודאה, ובו היה דוד משבח ׳הודו לה׳, וזה הוד ודאי, ׳למנצח הודו׳, בהם רמוזים נצח והוד, והם (דף כה ע״א) נסים, ובו שבח משה ׳אז׳, הדא הוא דכתיב (שמות טו א) ׳אז ישיר משה׳, משום שהוא הוד שנתן למשה, (ישעיה נח ז) ׳אז תקרא וה׳ יענה׳, ואחריו ברית שהוא יסוד, צדיקו של עולם, והוא שמונת ימי מילה, ובו נגלית י' של מילה, עשירית לעשר הספירות, והוא הוד שמונת ימי חנכה, לעשרים וארבעה ימים, שהם ׳ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד׳, ומיד ׳דעלה זית טרף בפיה׳, שורה כ״ה על ישראל בכ״ה בכסלו, ואלה הן כ״ה אותיות היחוד, שהן ׳שמע ישראל׳ וגו׳, וזהו ׳חנכה׳ - ׳חנו כ״ה׳. אבל נצח נאמר בו (בראשית ח ד) ׳ותנח התבה בחדש השביעי׳, משום ׳שבנצח׳ רמוז ׳נח׳ הצדיק, ובו ׳והמים גברו מאד׳ (שם ז יט), כשאין ישראל שומרים ברית מילה מתגברות אמות העולם שהן המים הזדונים, וכששומרים אותה נאמר בהם (שם ח ה) ׳והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי׳, זו י' של מילה, שהיא מלכות, עשירית לעשר הספירות.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ואינון נסין. כידוע בסוד חנוכה ופורים, ( יומא כא ע"א ) כרובים בנס כו':