ביעור ערב רב שלא יפרידו בין שש לשבע - ומצה פרוסה שנסתלקה רגלה
תיקוני זוהר · תיקון יג - עשרת מיני הנגונים שבהם שיבח דוד את בת המלך · מאמר 14 · פיסקה 11 · דף כד ע"ב
לשון הזוהר
וּבְגִין דְּלָא יַפְרִישׁוּ בֵּין שֵׁשׁ דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וּבֵין שֶׁבַע דְּאִיהִי בַת זוּגֵיהּ, צָרִיךְ לְבַעֲרָא שְׂאוֹר וְחָמֵץ דְּאִינוּן עִרֶב רַב, דְּלָא יִתְחַזְיָין בֵּין שֵׁשׁ דְּאִיהוּ ו', וּבֵין שֶׁבַע דְּאִתְּמַר בָּהּ (שם קיט, קסד) שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ, בְּגִין דְּעִרֶב רַב אַפְרִישׁוּ בֵּין שֵׁשׁ לְשֶׁבַע בְּמַתַּן תּוֹרָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ׳וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה׳ (שמות לב, א), וְאוּקְמוּהוּ בַשֵּׁשׁ, בְּאִלֵּין שִׁית שַׁעְתִּין עֲבַדוּ יָת עֶגְלָא, וְאַפְרִישׁוּ בֵּין ו״ה דְּאִינוּן שֵׁשׁ לְשֶׁבַע, ° הָכִי יַפְרִישׁ לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בֵּין שֵׁשׁ לְשֶׁבַע. ° דִּבְגִינַיְיהוּ הֲוַת מַצָּה פְּרוּסָה לֶחֶם עֹנִי עָנִי וַדַּאי, וּבְהַהוּא זִמְנָא תְּהֵא שְׁלֵימָה כְּגַוְונָא דַחֲבֵרְתָּה דְאִיהִי מַצָּה שְׁלֵימָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה ° כְּאוֹר הַחַמָּה׳ (ישעיה ל, כו), וְאַמַּאי הֲוַת מַצָּה פְּרוּסָה, בְּגִין דְּאִסְתַּלַּק מִנָּהּ ו' רֶגֶל דִּילָהּ לְמֶהֱוֵי בֵּיהּ ° כְּמִצְוָה, וּמַצָּה פְּרוּסָה אִשְׁתְּאָרַת ד', וּבְגִין דָּא מַצָּה פְּרוּסָה ד', מַצָּה שְׁלֵימָה ה', וּבְגִין דָּא אָמְרִין ° הַלֵּל גָּמוּר וְהַלֵּל שֶׁאֵינוֹ גָמוּר בַּפֶּסַח, לָקֳבֵל מַצָּה שְׁלֵימָה וּמַצָּה פְּרוּסָה.
תרגום
וּמִשּׁוּם שֶׁלֹּא יַפְרִידוּ בֵּין שֵׁשׁ שֶׁהוּא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, וּבֵין שֶׁבַע שֶׁהִיא בַּת זוּגוֹ, צָרִיךְ לְבַעֵר שְׂאוֹר וְחָמֵץ שֶׁהֵם עֵרֶב רַב, שֶׁלֹּא יֵרָאוּ בֵּין שֵׁשׁ שֶׁהוּא ו', וּבֵין שֶׁבַע שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (שם קיט, קסד) 'שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ', מִשּׁוּם שֶׁעֵרֶב רַב הִפְרִידוּ בֵּין שֵׁשׁ לְשֶׁבַע בְּמַתַּן תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ' ׳וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה׳ (שמות לב, א) ', וּבֵאֲרוּ 'בַּשֵּׁשׁ', שֶׁבְּאוֹתָן שֵׁשׁ שָׁעוֹת עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל, וְהִפְרִידוּ בֵּין ו"ה שֶׁהֵן שֵׁשׁ לְשֶׁבַע, כָּךְ יַפְרִיד אוֹתָם הקב"ה בֵּין שֵׁשׁ לְשֶׁבַע. שֶׁבִּגְלָלָם הָיְתָה מַצָּה פְּרוּסָה 'לֶחֶם עֹנִי' עָנִי וַדַּאי, וּבְאוֹתָהּ עֵת תִּהְיֶה שְׁלֵמָה כְּעֵין חֲבֶרְתָּהּ שֶׁהִיא מַצָּה שְׁלֵמָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ' ׳וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה׳ (ישעיה ל, כו) ', וְלָמָּה הָיְתָה מַצָּה פְּרוּסָה, מִשּׁוּם שֶׁנִּסְתַּלְּקָה מִמֶּנָּה ו' רַגְלָהּ לִהְיוֹת בָּהּ כְּמִצְוָה, וּמַצָּה פְּרוּסָה נִשְׁאֲרָה ד', וּמִשּׁוּם כָּךְ מַצָּה פְּרוּסָה ד', מַצָּה שְׁלֵמָה ה', וּמִשּׁוּם כָּךְ אוֹמְרִים הַלֵּל גָּמוּר וְהַלֵּל שֶׁאֵינוֹ גָמוּר בְּפֶסַח, כְּנֶגֶד מַצָּה שְׁלֵמָה וּמַצָּה פְּרוּסָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובגין דלא יפרישו בין שש דאיהו עמודא דאמצעיתא, ובין שבע דאיהי בת זוגיה, צריך לבערא שאור וחמץ דאינון ערב רב, דלא יתחזיין בין שש דאיהו ו', ובין שבע דאתמר בה (שם קיט, קסד) שבע ביום הללתיך, בגין דערב רב אפרישו בין שש לשבע במתן תורה, כמה דאת אמר ׳וירא העם כי בשש משה׳ (שמות לב, א), ואוקמוהו בשש, באלין שית שעתין עבדו ית עגלא, ואפרישו בין ו״ה דאינון שש לשבע, ° הכי יפריש לון קודשא בריך הוא בין שש לשבע. ° דבגינייהו הות מצה פרוסה לחם עני עני ודאי, ובההוא זמנא תהא שלימה כגוונא דחברתה דאיהי מצה שלימה, הדא הוא דכתיב ׳והיה אור הלבנה ° כאור החמה׳ (ישעיה ל, כו), ואמאי הות מצה פרוסה, בגין דאסתלק מנה ו' רגל דילה למהוי ביה ° כמצוה, ומצה פרוסה אשתארת ד', ובגין דא מצה פרוסה ד', מצה שלימה ה', ובגין דא אמרין ° הלל גמור והלל שאינו גמור בפסח, לקבל מצה שלימה ומצה פרוסה.
התרגום: ומשום שלא יפרידו בין שש שהוא עמודא דאמצעיתא, ובין שבע שהיא בת זוגו, צריך לבער שאור וחמץ שהם ערב רב, שלא יראו בין שש שהוא ו', ובין שבע שנאמר בה (שם קיט, קסד) 'שבע ביום הללתיך', משום שערב רב הפרידו בין שש לשבע במתן תורה, כמו שנאמר ' ׳וירא העם כי בשש משה׳ (שמות לב, א) ', ובארו 'בשש', שבאותן שש שעות עשו את העגל, והפרידו בין ו"ה שהן שש לשבע, כך יפריד אותם הקב"ה בין שש לשבע. שבגללם היתה מצה פרוסה 'לחם עני' עני ודאי, ובאותה עת תהיה שלמה כעין חברתה שהיא מצה שלמה, הדא הוא דכתיב ' ׳והיה אור הלבנה כאור החמה׳ (ישעיה ל, כו) ', ולמה היתה מצה פרוסה, משום שנסתלקה ממנה ו' רגלה להיות בה כמצוה, ומצה פרוסה נשארה ד', ומשום כך מצה פרוסה ד', מצה שלמה ה', ומשום כך אומרים הלל גמור והלל שאינו גמור בפסח, כנגד מצה שלמה ומצה פרוסה.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: הכי יפריש לון כו'. רוצה לומר שלא ימצאו בין אלף הששי לאלף השביעי: