ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 14: תיקון יג - עשרת מיני הנגונים שבהם שיבח דוד את בת המלך › פיסקה 10 (כד ע"ב)

קשר האבות בגבורה בתרועה שברים ותקיעה - והגאולה בתחילת האלף השישי

תיקוני זוהר · תיקון יג - עשרת מיני הנגונים שבהם שיבח דוד את בת המלך · מאמר 14 · פיסקה 10 · דף כד ע"ב

לשון הזוהר

[ דפוס וילנא דף לז ע"א ] ° וּמִתַּמָּן רְעַמִין נָפְקִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְרַעַם גְּבוּרוֹתָיו מִי יִתְבּוֹנָן׳ (איוב כו, יד), ° וּמִתַּמָּן ׳רֹעָה הִתְרֹעֲעָה הָאָרֶץ׳ (ישעיה כד, יט) (וילנא לז ע"א) בִּתְרוּעָה, ׳פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה אֶרֶץ׳ בִּשְׁבָרִים, ° ׳מוֹט הִתְמוֹטְטָה אָרֶץ׳ בִּתְקִיעָה, מִסִּטְרָא דְמַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד. בְּהַהוּא זִמְנָא תְּלַת אֲבָהָן מִתְקַשְּׁרִין בִּגְבוּרָה, ° וְאִתְעֲבִידוּ בָהּ תְּרוּעָה שְׁבָרִים תְּקִיעָה, וּבְהוֹן עָלָה אלהי״ם בִּתְרוּעָה, וְדָא יְהֵא בְסוֹף יוֹמַיָּא, וְכָל אָתִין אִלֵּין ° בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל יְהוֹן, בְּגִין דְּתַמָּן חֶבְרוֹן דַּאֲבָהָן תַּמָּן קְבוּרִים. שְׁתִיתָאָה ° הַלְלוּיָהּ הַלְלוּהוּ ° וְדָא ה״ו, עֲלֵיהּ אִתְּמַר ׳לֵיל שִׁמּוּרִים הוּא לַיְיָ׳ (שמות יב, מב) ', וְדָא אִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, ° וְרָזָא דְמִלָּה (ירמיה לא, ו) הַשְׁמִיעוּ הַלְלוּ, וְאִמְרוּ הוֹשַׁע יְיָ' ׳אֶת עַמְּךָ אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל׳, לְקַיֵּים קְרָא ׳כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת׳ (מיכה ז, טו). ° וְרָזָא דְמִלָּה (קהלת א, ט) מַ״ה שֶּׁ״הָיָה ה״וּא שֶׁיִּהְיֶה, וּבֵיהּ (תהלים לג, יד) מִ״מְּכוֹן שִׁ״בְתּוֹ הִ״שְׁגִּיחַ, ° בְּגִין דְּאִיהוּ דִיּוֹקְנָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְקַיַּים רָזָא דְמַתְנִיתִין דְּאָמַר אוֹכְלִין כָּל אַרְבַּע, וְתוֹלִין כָּל חָמֵשׁ דְּהַיְינוּ אֶלֶף חֲמִשָּׁאָה, וְשׂוֹרְפִין בִּתְחִלַּת שֵׁשׁ דְּאִיהוּ אֶלֶף שְׁתִיתָאָה.

תרגום

[דפוס וילנא דף לז ע״א] וּמִשָּׁם רְעָמִים יוֹצְאִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב כו יד) ׳וְרַעַם גְּבוּרוֹתָיו מִי יִתְבּוֹנָן׳, וּמִשָּׁם (ישעיה כד יט) ׳רֹעָה הִתְרֹעֲעָה הָאָרֶץ׳ בִּתְרוּעָה, ׳פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה אֶרֶץ׳ בִּשְׁבָרִים, ׳מוֹט הִתְמוֹטְטָה אָרֶץ׳ בִּתְקִיעָה, מִצַּד הַמַּטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד. בְּאוֹתָהּ עֵת שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת נִקְשָׁרִים בִּגְבוּרָה, וְנַעֲשׂוֹת בָּהּ תְּרוּעָה שְׁבָרִים תְּקִיעָה, וּבָהֶם עָלָה 'אֱלֹהִים' בִּתְרוּעָה, וְזֶה יִהְיֶה בְּסוֹף הַיָּמִים, וְכָל הָאוֹתוֹת הַלָּלוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ, מִשּׁוּם שֶׁשָּׁם חֶבְרוֹן, שֶׁשָּׁם קְבוּרִים הָאָבוֹת. הַשִּׁשִּׁי, הַלְלוּיָהּ הַלְלוּהוּ, וְזֶה ה"ו, עָלָיו נֶאֱמַר (שמות יב מב) ׳לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה׳׳, וְזֶה עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, וְסוֹד הַדָּבָר (ירמיה לא ו) ׳הַשְׁמִיעוּ הַלְּלוּ וְאִמְרוּ הוֹשַׁע ה׳ אֶת עַמְּךָ אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל׳, לְקַיֵּם מִקְרָא (מיכה ז טו) ׳כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת׳. וְסוֹד הַדָּבָר (קהלת א ט) 'מַ"ה שֶׁ"הָיָה ה"וּא שֶׁיִּהְיֶה', וּבוֹ (תהלים לג יד) 'מִ"מְּכוֹן שִׁ"בְתּוֹ הִ"שְׁגִּיחַ', מִשּׁוּם שֶׁהוּא דְּמוּת עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, בְּאוֹתָהּ עֵת מִתְקַיֵּם סוֹד הַמִּשְׁנָה שֶׁאָמְרָה, אוֹכְלִים כָּל אַרְבַּע, וְתוֹלִין כָּל חָמֵשׁ, דְּהַיְנוּ אֶלֶף הַחֲמִישִׁי, וְשׂוֹרְפִין בִּתְחִלַּת שֵׁשׁ שֶׁהוּא אֶלֶף הַשִּׁשִּׁי.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [ דפוס וילנא דף לז ע"א ] ° ומתמן רעמין נפקין, הדא הוא דכתיב ׳ורעם גבורותיו מי יתבונן׳ (איוב כו, יד), ° ומתמן ׳רעה התרעעה הארץ׳ (ישעיה כד, יט) (וילנא לז ע"א) בתרועה, ׳פור התפוררה ארץ׳ בשברים, ° ׳מוט התמוטטה ארץ׳ בתקיעה, מסטרא דמטה כלפי חסד. בההוא זמנא תלת אבהן מתקשרין בגבורה, ° ואתעבידו בה תרועה שברים תקיעה, ובהון עלה אלהי״ם בתרועה, ודא יהא בסוף יומיא, וכל אתין אלין ° בארעא דישראל יהון, בגין דתמן חברון דאבהן תמן קבורים. שתיתאה ° הללויה הללוהו ° ודא ה״ו, עליה אתמר ׳ליל שמורים הוא ליי׳ (שמות יב, מב) ', ודא איהו עמודא דאמצעיתא, ° ורזא דמלה (ירמיה לא, ו) השמיעו הללו, ואמרו הושע יי' ׳את עמך את שארית ישראל׳, לקיים קרא ׳כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות׳ (מיכה ז, טו). ° ורזא דמלה (קהלת א, ט) מ״ה ש״היה ה״וא שיהיה, וביה (תהלים לג, יד) מ״מכון ש״בתו ה״שגיח, ° בגין דאיהו דיוקנא דעמודא דאמצעיתא, בההוא זמנא אתקיים רזא דמתניתין דאמר אוכלין כל ארבע, ותולין כל חמש דהיינו אלף חמשאה, ושורפין בתחלת שש דאיהו אלף שתיתאה.

התרגום: [דפוס וילנא דף לז ע״א] ומשם רעמים יוצאים, הדא הוא דכתיב (איוב כו יד) ׳ורעם גבורותיו מי יתבונן׳, ומשם (ישעיה כד יט) ׳רעה התרעעה הארץ׳ בתרועה, ׳פור התפוררה ארץ׳ בשברים, ׳מוט התמוטטה ארץ׳ בתקיעה, מצד המטה כלפי חסד. באותה עת שלשת האבות נקשרים בגבורה, ונעשות בה תרועה שברים תקיעה, ובהם עלה 'אלהים' בתרועה, וזה יהיה בסוף הימים, וכל האותות הללו בארץ ישראל יהיו, משום ששם חברון, ששם קבורים האבות. הששי, הללויה הללוהו, וזה ה"ו, עליו נאמר (שמות יב מב) ׳ליל שמרים הוא לה׳, וזה עמודא דאמצעיתא, וסוד הדבר (ירמיה לא ו) ׳השמיעו הללו ואמרו הושע ה׳ את עמך את שארית ישראל׳, לקים מקרא (מיכה ז טו) ׳כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות׳. וסוד הדבר (קהלת א ט) 'מ"ה ש"היה ה"וא שיהיה', ובו (תהלים לג יד) 'מ"מכון ש"בתו ה"שגיח', משום שהוא דמות עמודא דאמצעיתא, באותה עת מתקים סוד המשנה שאמרה, אוכלים כל ארבע, ותולין כל חמש, דהינו אלף החמישי, ושורפין בתחלת שש שהוא אלף הששי.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ודא עמודא דאמצעיתא כו'. רוצה לומר דעמודא דאמצעיתא כולל כל השם כנ"ל, והוא אתקשר בימינא כמו שמפרש והולך, לכן בימינא נכלל גם כן השם:

לכל המפרשים על פיסקה זו